משרד הבריאות הוא שיאן התלונות על הטרדה מינית בשירות הציבורי

מנתוני נציבות שירות המדינה עולה כי ב-2016 נרשמו 36 תלונות מצד עובדי ועובדות המשרד, יותר מרבע מ-122 תלונות שהוגשו לאגף המשמעת בנציבות. הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת תדון בנתונים ביום שלישי הקרוב

עלייה במספר התלונות. שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב (צילום: אלכס קולומויסקי, משרד הבריאות)

122 פניות בנושאי הטרדה מינית ועבירות מין הוגשו בשנת 2016 לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה – מתוך 1,384 פניות בסך הכול. בנוסף לכך הוגשו 14 תובענות לבית הדין למשמעת בתחום זה, לעומת 12 בשנת 2015. ביום שלישי הקרוב תקיים הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דיון בנושא דיווח על הטרדות מיניות ועבירות מין בשירות הציבורי.

על פי נתוני אגף המשמעת בנציבות, משרד הבריאות היה הגוף הציבורי שהוביל במספר התלונות שהגישו עובדים ועובדות במסגרתו בנושא בשנה שעברה – עם 35 תלונות. הנתון מצביע על המשך מגמת עלייה שהחלה ב-2014, אז נרשמו 31 תלונות, ונמשכה ב-2015 – עם 34 תלונות. במשרד החינוך הוגשו 26 תלונות בשנת 2016, ירידה ניכרת בהשוואה לשנת 2015, אז עמד המספר על 32 תלונות, אך נתון כמעט זהה לשנת 2014, אז נרשמו 27 תלונות.

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

ב"מקום השלישי" נמצאת הרשות הארצית לכבאות והצלה עם תשע תלונות, וגם במקרה זה נרשמת מגמת עלייה; בשנת 2015 עמד מספר התלונות על שלוש ובשנת 2014 הוגשה ברשות תלונה אחת בלבד. במוסד לביטוח לאומי נרשמו בשנת 2016 שש תלונות בנושאי הטרדה מינית ועבירות מין – עלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2015, אז עמד מספרן על שתי תלונות בלבד. עם זאת, בשנת 2014 עמד מספר התלונות במוסד על 11. במשרד הביטחון נרשמו בשנת 2016 ארבע תלונות, ב-2015 חמש וב-2014 שתי תלונות בלבד.

כ-1,384 פניות בנושאים משמעתיים הוגשו בשנת 2016 לנציבות שירות המדינה לעומת 1,249 ב-2015. מסך כל הפניות נפתחו כ-309 תיקים משמעתיים לעומת 366 תיקים ב-2015. כ-310 תיקים פליליים נפתחו בשנת 2016 נגד עובדי מדינה על ידי משטרת ישראל לעומת 339 תיקים ב-2015.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) הביעה דאגה מהמספר הנמוך של תלונות על הטרדה מינית לעומת תלונות כלליות בנושאי משמעת. "מדאיג אותי שמדוח נציבות המדינה עולה כי קיימת עלייה במספר תלונות עובדים באופן כללי לאגף המשמעת אבל קיימת ירידה במספר התלונות על הטרדה מינית. זה לא הגיוני ולא משקף בעיני שמספר התלונות הרשום בנושא הטרדה מינית עומד על 122 כאשר מספר העובדים בשירות הציבורי הוא יותר מ-60 אלף בני אדם", אמרה.

לדברי ח"כ תומא-סלימאן היא תבקש בדיון הקרוב בוועדה הסברים מנציבות שירות המדינה וכן דיווח על אופן הטיפול בתלונות ומה עלה בגורלן; וכן "אם הוכנה תכנית פעולה לתיקון המצב והעמקת הרגשת הביטחון לעובדות". לדבריה, "נציבות המדינה היא המעסיק הכי גדול במדינת ישראל וקיים צורך שתהווה דוגמה ליישום חוק מניעת להטרדה מינית, אני רוצה ליצור תרבות של דיווח ושקיפות מול הרשות המחוקקת בעניין".

נהלי הנציבות: גניזת תלונה מחייבת עדכון הנפגעת

נציבות שירות המדינה החלה בחודש יולי 2016 תקופת ניסיון של שנתיים ביישומו של נוהל חדש בדבר זכות היידוע וזכות ערר בתיקי הטרדה מינית בהליך המשמעתי. על פי הנוהל, על הממונות לשוויון מגדרי במשרדים השונים להעביר לנפגעות טופס בדבר כללי היידוע החדשים המבהיר להן כי אם התיק ייסגר בתום החקירה או אם תיגנז תלונתן ללא מיצוי הליך משמעתי במשרד תועבר להן הודעה על כך, אלא אם ויתרו על הזכות.

עוד קובע הנוהל כי מכתב היידוע לנפגעות יהיה מנומק בדומה לאופן הנימוק בהליך היידוע לפי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי, ויכלול את אחת משלוש עילות הסגירה המקובלות: חוסר אשמה, העדר ראיות מספיקות או כאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. מכתב היידוע יכלול בנוסף הבהרה ופירוט בדבר זכות הערר העומדת לנפגעת על ההחלטה לסגירת התיק. עוד נכתב כי הערר הראשוני יוגש לאגף המשמעת ואם לא יתקבל תוכל הנפגעת לערער על כך לנציב שירות המדינה, שיכריע מי הגורם המוסמך לדון בערר, כל עוד יהיה זה גורם בכיר ממקבל ההחלטה המקורית ובקיא בנהלים ובחקיקה הנוגעים להטרדה מינית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully