קצין המבצעים של חטיבת הראל, אליהו ("רעננה") סלע, הלך אתמול (ראשון) לעולמו בקיבוץ כברי שבגליל המערבי בו התגורר. סלע, מהמפקדים הבולטים של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, היה בן 91 במותו. הוא יובא למנוחות היום ב-17:00בבית העלמין בקיבוץ.
סלע, שלקח חלק בולט בקרבות בשער הגיא ובירושלים, נחשב ללוחם אמיץ ולאיש מבצעים מבריק. בשנים האחרונות סלע נאבק עם חבריו לנשק, נגד כוונת הממשלה להנציח את שמו של רחבעם זאבי ("גנדי") בחאן שער הגיא. ותיקי הפלמ"ח טענו כי לזאבי לא היה חלק בקרבות שער הגיא והזכירו כי בעבר דובר שחטיבת הראל ומפקדה, רבין, הם שיונצחו במקום.
סלע נולד בשנת 1926 בתל-אביב ובצעירותו עבר עם משפחתו לרעננה. בכתה י' כבר התגייס להגנה ולקראת סוף לימודיו עזב את בית הספר והתגייס לפלוגה ח' של הפלמ"ח, אז זכה לכינוי "רעננה", משום שמספר חניכים נשאו שם זהה לשלו. ב-1946 עבר קורס מ"מים ומונה למפקד מחלקה בבית הערבה ושנה אחר כך היה למפקד פלוגה ח' של הפלמ"ח, שישבה בקיבוץ קריית ענבים.
עוד בוואלה! NEWS:
עוד עצור בכוורת של נתניהו: חקירת הצוללות מתקרבת לראש הממשלה
טראמפ: שוקלים לנתק קשרי סחר עם מדינות שעושות עסקים עם צפון קוריאה
הממשלה אישרה רכבל מנצרת עילית לתבור - סמוך לרכבל שכבר תוכנן
עם תחילת המלחמה פיקד על כיבוש הקסטל ולאחר מכן מונה לסגנו של יוסף טבנקין, מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח. סלע פיקד על הקרב בקטמון שבירושלים, ועסק בתיאום מבצעי הגדוד בקרבות שער הגיא. בתפקידו זה היה הגה את הרעיון לפרוץ את הדרך מהשפלה לירושלים הנצורה והיה הראשון שנסע בג'יפ בין שער הגיא לקיבוץ חולדה, במה שכונה מאוחר יותר "דרך בורמה". זו הדרך שסייעה לפרוץ את המצור על ירושלים ולהביא לעיר אספקה של נשק ומזון.
כשיוסף טבנקין החליף את יצחק רבין ומונה למפקד חטיבת
הראל, הפך סלע לקצין אגף המבצעים של החטיבה. בתפקיד זה תכנן את המבצעים "דני" לכיבוש אזור לטרון, לוד ורמלה ו"חורב" מול הצבא המצרי בנגב. בספרו "תש"ח, כתב עליו יורם קניוק: "ורעננה, שפיקד על הפעולה והיה המפקד הכי אמיץ והכי חכם שפגשתי מימי, רץ ונתן פקודות, וכולם הקשיבו לו." גם הסופר מאיר שלו התייחס לסלע בספרו "יונה ונער" וכתב: "בחור חסון מרעננה, שאגדות הילכו על אומץ לבו ועל קור רוחו בקרב".
אולם לאחר שהסתיימה המלחמה ובעקבות החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, נאלץ סלע לעזוב את הצבא. סלע שילם את מחיר הפרת ההוראה של הרמטכ"ל יעקב דורי לקציני צה"ל יוצאי הפלמ"ח, שלא להשתתף בכינוס הראשון לציון פירוק הפלמ"ח. אירוע זה היה שיאו של המאבק שניהל בן גוריון כדי להביא לפירוקו של הפלמ"ח ולהשתלבות קציניו ולוחמיו בתוך צה"ל.
בן גוריון חשש לא רק מהזיקה שהמשיכו יוצאי הפלמ"ח לשמור למסגרת הצבאית הישנה, אלא גם מהזהות הפוליטית של יוצאי הארגון, שרשם הישגים מזהירים במהלך מלחמת העצמאות. קציני הפלמ"ח ולוחמיו, היו רובם ככולם חברי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) - היריבה המרה של מפלגת השלטון, מפא"י. בין הבכירים שננזפו אז על ידי הרמטכ"ל היו הרמטכ"לים לעתיד - חיים בר-לב, דוד אלעזר ויצחק רבין. גם צבי זמיר, לימים ראש המוסד, ספג אז נזיפה חמורה.
סלע וקצינים נוספים נאלצו לפרוש מהצבא. הוא הצטרף לקיבוץ כברי בגליל המערבי, אותו הקימו יוצאי בית הערבה שנכבש במלחמה בידי הירדנים. בקיבוץ הקים משפחה ובו התגורר עד יום מותו.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לסלע: "עד יומו האחרון לחם מי שהיה קצין המבצעים של חטיבת "הראל" במלחמת השחרור למען מדינת ישראל. "רעננה", איש הפלמ"ח, איש ההתיישבות, איש קיבוץ כברי שבגבול הצפון, נלחם בשנים האחרונות מול אלו שניסו לשנות את ההיסטוריה ואת מלחמתם שלו ושל חבריו לפריצת הדרך לירושלים וליווי השיירות לבירה בימיה הראשונים של המדינה. אני שמח שהיה לנו חלק קטן בליוויים של "רעננה" וחבריו לקריאת חאן שער הגיא על שמם של לוחמי הפלמ"ח אשר הקריבו את חייהם למען המדינה ולמען בירת ישראל. במקביל למאבק זה תפקד סלע עד ימיו האחרונים כתעשיין ואיש רב פעלים. סיפור חייו של 'רעננה' וחבריו הוא סיפור מורשת שכל נער ונערה בישראל צריכים להכיר ולהוקיר".
(עדכון ראשון: 23:50)