פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוחמים בעבר טוענים: "נדבקנו בצהבת נגיפית ממנות דם נגועות"

      עד שנת 92' לא נבדקה הימצאות הנגיף במנות דם. לוחמים שלקחו חלק במלחמות עד לאותה העת, טוענים כי קיבלו מנות דם נגועות ופיתחו לאחר שנים שחמת כבד שלעתים הידרדרה לצורך בהשתלה ולמוות. "מדוע לא קראו לנו להיבדק?", האשימו. משרד הבריאות: "פורסמה קריאה למקבלי תרומות"

      מנות דם (ShutterStock)
      הלוחמים טוענים: "נדבקנו ממנות דם נגועות" (אילוסטרציה. צילום: ShutterStock)

      לוחמים שלקחו חלק במלחמות ישראל בעבר, טוענים כי נדבקו הפטיטיס C ממנות דם נגועות שקיבלו. הסיבה האפשרית לכך היא משום שעד שנת 1992 לא נבדקה הימצאות הנגיף במנות הדם, ולוחמים שקיבלו מנות דם נגועות בנגיף לקו במחלות כבד קשות, ואף פיתחו לאחר שנים שחמת כבד. לעתים הם נזקקו להשתלה ומקרים מסוימים הסתיימו במוות. מומחים בתחום קושרים בין קבלת המנות הנגועות למחלות מהן סובלים הלוחמים.

      "ביום האחרון למלחמת יום כיפור כדור חדר לגופי, קרע את העורק הראשי, פספס את הלב בארבעה ס"מ ויצא מהצד השני", שחזר אורי לב בן ה-74 את סיפורו בפני וואלה! NEWS. "פינו אותי במסוק לתאג"ד גדול בשדה התעופה שם ניסו לייצב אותי. לא נתנו לי סיכוי בכלל לשרוד, הרופאים הגדירו אותי נס רפואי. אחר כך אושפזתי במחלקת לב חזה בבלינסון במשך חודש וחצי והשתחררתי, ולאט לאט חזרתי לחיים".

      "22 שנה לאחר מכן, במהלך בדיקת דם שגרתית במרפאה אבחנו אצלי יתר לחץ דם", המשיך לב. :עשו עוד כמה בדיקות אבל הכול היה בסדר. בשנת 2004 היתה חריגה בכמות האנזימים בבדיקות הכבד וגם אז הבנתי שזה לא רציני. בשנת 2007 כבר שלחו אותי לבדיקות מקיפות, בהן גם הפטיטיס C. התשובות הגיעו ואיתם המחלה הארורה, מסתבר שחטפתי הפטיטיס C ושחמת כבד. 34 שנה לאחר המלחמה גיליתי את זה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      יממה לאחר שטבע בעתלית: אמיר פרישר גוטמן הלך לעולמו
      ההליכה מהכפר, חציית הגדר - והפריצה: שחזור מסלול המחבל בחלמיש
      אבו מאזן: "ישראל מפסידה מהפסקת התיאום הביטחוני"

      תרומת דם (ShutterStock)
      "34 שנים אחרי - גיליתי את המחלה" (אילוסטרציה. צילום: ShutterStock)

      הפטיטיס C, או בשמה הרווח "צהבת נגיפית מסוג C" הינו נגיף "שקט" שאינו מראה תסמינים בגופו של החולה במשך חודשים רבים ואפילו שנים. כשהוא מתפרץ בגוף הוא גורם לנזק נרחב לכבד עד להרס מוחלט. כשהנגיף אינו מאובחן ומטופל, החולים מפתחים שחמת כבד ההופכת אותו למצולק. בנוסף הם מפתחים בעיות תפקודיות המצריכות להשתלת כבד ובמקרים קשים הן עלולות להידרדר למוות. לב בירר בקרב מומחים בתחום מחלות הכבד והתשובה הייתה אחידה – המחלה באה בעקבות מתן מנות דם נגועות. "יש לי גנים טובים", אמר לב. "מלבד הפציעה הקשה במלחמה לא אני לא רואה בתי חולים ובטח לא קיבלתי מנת דם איפשהו. טופלתי אצל מנהל מחלקת כבד ברמב"ם שגם אמר לי שזה ממנות הדם שקיבלתי".

      "הבנתי שזאת מחלה איומה שגם תוקפת את הכבד וגם מעלה את הסיכויים שלי לסרטן הכבד, אז התחלתי ישר טיפולים לריפוי הצהבת", הוסיף. "לקחתי תרופה שמקבילה לטיפול כימותרפי עם סיכויי הצלחה של 30% בלבד. זה טיפול מאד קשה. נוטרלתי לשנה שלמה. אתה עובר זריקות ולוקח כדורים קשים, לא יכול לעבוד, בקושי יכול לעמוד על הרגליים. תופעות הלוואי קשות מאד והוא עושה נזקים בגוף, אני קיבלתי מהטיפול נוירופתיה, כך שהעצבים בכפות הרגליים שלי נחלשו. לא הרבה מסיימים את הטיפול אבל אני סיימתי, וחצי שנה לאחר מכן הכול חזר. הרופאים החליטו לא להעביר אותי עוד טיפול כזה".

      מבחנות דם נשלחות לבדיקות HIV. הונדורס, דצמבר 2009 (AP)
      הלוחמים: "מדוע לא שלחו לנו מכתב לבוא להיבדק?" (אילוסטרציה. צילום: AP)

      בעודו מספר בעצב על התהליך הקשה שעבר, לב מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הבריאות. "מצד אחד לא יכול להלין מרחוק על משהו שהציל אותי במלחמה והם גם לא ידעו אז שזה קיים", אמר. "אבל מצד שני - הכעס שלי הוא אחר. בשנת 92' הם כבר ידעו שהמחלה קיימת, אז למה לא ליידע אותנו, הלוחמים? שלפחות נלך לעשות בדיקת דם פשוטה ונגלה אם אנחנו חולים או לא. אני לא מצפה לקול קורא שיעורר פאניקה ובהלה בציבור אבל במשרד הבריאות ובטח במשרד הביטחון יודעים מיהם נכי צה"ל מהמלחמות והמבצעים שלפני 92', מדוע לא שלחו לנו מכתב לבוא להיבדק? זה מחדל משולב של שניהם. אנחנו יכולים להדביק גם אחרים כי אנחנו תרמנו דם לאורך השנים. הכרתי לא מעט אנשים בבית הלוחם שגילו כמוני אחרי שנים, ובמקרה, שיש להם מחלות כבד. וגם היה מישהו מהחברים שנפטר מזה. אף אחד לא אוהב לדבר על זה".

      המחלה השקטה שיודעת להתקדם לאט

      לב מטופל במרכז למחלות הכבד בבית חולים רמב"ם שבחיפה. ד"ר אלה ויצמן, מנהלת המרכז מספרת על מקרים דומים: "לפני 1992, מי שקיבל דם ומוצרי דם נמצא בקבוצת סיכון משמעותית, אבל כמה כאלו יש וכמה נדבקו לאורך השנים אין רישום ומאד קשה לנו לדעת. זוהי מחלה מאד שקטה שיודעת להתקדם לאט ובין 30%-40% גורמת לסיבוכים וגידולים בכבד".

      בישראל חיים כיום כ-30 אלף חולי הפטיטיס C. במשרד הבריאות התבצע רישום של מספר האנשים שנדבקו במחלה עקב תרומות דם נגועות בנגיף, אולם בעמותת "חץ", הארגון הישראלי לבריאות הכבד, מדברים על 7%-3% מהחולים שרכשו את המחלה לאחר תרומת דם. "גם מתוך 30 אלף החולים בארץ, חלקם בכלל לא מקבלים טיפול מסיבות מגוונות", הסביר חוליו ברוורמן, מנכ"ל העמותה. "או שהם לא יודעים על הטיפול, או שהם לא זכאים לו. יש מקרים שבהם חולים עברו טיפול בעבר שכשל ולא יודעים שיש טיפולים חדשים. יש תכנית לאומית כתובה אבל היא עדיין לא יצאה אל הפועל. יש המון דיסאינפורמציה וזה נמצא בעיקר בקופות החולים שלא קוראות לחולים לבוא ולעבור טיפול למרות שהוא נמצא בסל הבריאות".

      "על כל 30 אלף חולים ידועים יש כ-100 אלף שלא יודעים בכלל על המחלה", הוסיף. "זו פצצה מתקתקת. אנחנו גם לא יודעים בוודאות כמה מנות נגועות נתנו מקום המדינה. כשאנחנו כעמותה, באמצעים הדלים שלנו, כשפרסמנו לבוא ולהיבדק הייתי מקבל 150-200 שיחות כאלה, מה שתפס את תשומת ליבי זה מנות דם של לוחמים ויולדות שקיבלו בחדר לידה. למחלה אין סימפטומים ומאז השיחות האלו לפחות שני אנשים אמרו לי שהם עברו טיפול והבריאו. העברנו את הדברים האלו למשרד הבריאות כבר בשנת 2000, היה מבצע בדיקות של קופות החולים של יום אחד, לאנשים יש זיכרון קצר ובטח שלא ניתן לתפוס את כולם ביום אחד. נזכיר שבדיקת דם פשוטה להפטיטיס סי עולה 36 שקלים בלבד והתרופות נמצאות בסל".

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נגיף הפטיטיס C התגלה בעולם בתחילת שנות ה-90. הנחיית משרד הבריאות להתחיל בבדיקות הדם לזיהוי HCV היתה ב-15.3.1991. זה קרה במקביל למה שקרה בעולם באותה עת. בהמשך פרסם המשרד הנחיות ואף קריאה בעיתונות לכל מי שקיבל מנת דם לפני ינואר 1992 לבוא ולהיבדק לזיהוי נוגדנים ל-HCV. כיום ניתן להציע טיפול רפואי למי שנדבק במחלה. על-פי נוהל משרד הבריאות בכל פעם שיש חשש שמקבל דם נדבק ב HCV נערך בירור מפורט בנושא. עד היום התגלו מספר מקרים בודדים בלבד".