מבקשי ויזות כניסה לארצות הברית משש המדינות המוסלמיות שעמדו בלב צו ההגירה של הנשיא דונלד טראמפ יצטרכו להוכיח קשרי משפחה מדרגה ראשונה לאזרחים מקומיים או קשרים רשמיים לגופים אמריקנים כך לפי הנחיות שפרסמה הלילה (חמישי) מחלקת המדינה, לאחר שבית המשפט העליון ביטל את המגבלות על רוב סעיפי הצו.
במסמך שהופץ לשגרירויות האמריקניות ברחבי העולם ונחשף על ידי סוכנות הידיעות אי-פי נכתב עוד כי הקשרים העסקיים שיאפשרו את קבלת הוויזה חייבים להיות רשמיים וממוסמכים, "ולא כאלה שנועדו לעקוף את צו ההגירה" שהוציא טראמפ ב-6 במרץ, ושניסה לקדם מאז כניסתו לבית הלבן.
המסמך נועד לסייע לנציגי הקונסוליות של ארצות הברית לפרש את החלטת בית המשפט העליון מיום שני, שאפשרה יישום של חלקים נרחבים מהצו עד לדיון בו בניגוד להחלטות ערכאות שיפוטיות נמוכות יותר, שחסמו אותו עד כה. שש המדינות הרלוונטיות הן איראן, לוב, סודאן, סומליה, סוריה ותימן. במחלקת המדינה סירבו להגיב לדיווח על תוכן המברק.
בית המשפט העליון בארצות הברית אישר ביום שני פה אחד את רוב חלקי צו ההגירה המרוכך של הנשיא דונלד טראמפ, לקראת דיון על חוקיותו שיתקיים באוקטובר. מרגע האישור, ניתנה שהות של 72 שעות עד לכניסת ההנחיות לתוקף - שתפקע היום.
טראמפ בירך על החלטת העליון ומסר בהצהרה שלו כי ההחלטה היא "ניצחון מובהק עבור הביטחון הלאומי שלנו" וכי היא תאפשר לו להשתמש ב"כלי חשוב להגנה על ארצות הברית".
השופטים קיבלו ברובה את העתירה הדחופה של הממשל לאפשר את כניסתו של הצו לתוקף בזמן שהדיונים המשפטיים נמשכים. בית המשפט העליון פסק עוד כי הוא יאפשר באופן חלקי את האיסור על כניסת פליטים לשטחי ארצות הברית למשך 120 יום, פרט למקרים פרטניים.
בית המשפט קבע עוד כי הצו המרוכך, שהוצג ב-6 במרץ, ייכנס לתוקף ביחס "לאזרחים אזרחים שלהם אין שום קשר לאדם או לגוף כלשהו בארצות הברית". העליון קבע כי המגבלות של בתי המשפט הפדרליים היו נרחבות מדי כשכללו גם את ביטול האיסור על אזרחים זרים שלהם אין שום קשר לארצות הברית.
הצו שיקף ברובו את החלטת העליון, אך העניק פרשנות מצומצמת למונח "משפחה קרובה" הורה, בן זוג, אח, ילד צעיר או מבוגר, חתן או כלה, אך לא סבים וסבתות, נכדים, דודים, אחיינים, בני דודים גיסים וארוסים. בדוגמאות שניתנו לקשרים "בתום לב" עם גורמים אמריקנים צוינו בקשות לוויזת סטודנט, מרצים או בעלי קשרים עסקיים אך לא "מי שפשוט הזמין מלון".
המסמך של מחלקת המדינה לא התייחס בצורה מפורשת לשאלת הפליטים, שהצו מונע מהם להיכנס במשך 120 יום לארצות הברית, ולכאלה שיכולים לטעון לקשרים בתום לב עם אנשים או ישויות בארצות הברית.