נושאים חמים

60 שנה אחרי שנכחד: העוף הדורס שנעלם מישראל חזר לקנן בצפון

העיטם לבן הזנב, שהיה לאחד מסמליו המובהקים של עמק החולה, הפסיק לקנן בישראל בשלהי שנות ה-50. בשנים האחרונות, ואחרי מאמצים רבים, בקעו שוב גוזלים באזור, וגם סכנת החשמל, הזיהום והטורבינות החדשות לא יצליחו להעיב על החגיגות

עיטם 20 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , יוסי אשבול)
עיטמים בישראל (צילום: יוסי אשבול)

60 שנה אחרי שהעיטם לבן-הזנב נכחד מישראל, מצהירים ברשות הטבע והגנים כי העוף הדורס שהיה אחד מהסמלים המובהקים של עמק החולה, שב לקנן בבית הגידול ההיסטורי שלו. שני גוזלי עיטם בקעו ופרחו מהקן בשמורת החולה בשבועות האחרונים. העובדה שאחד הגוזלים נפל מהקן אל מותו ונטרף על ידי תן, העיבה מעט על החגיגות, אבל היא לא הצליחה למחוק את ההישג שבהצלחת קינון הדורס הנמצא בסכנת הכחדה עולמית, זו השנה השלישית ברציפות.

"ב-1956-7 הפסיקו העיטמים לקנן", מסביר אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע הגנים. "הגורמים הקריטיים להפסקת הקינון היו ייבוש החולה, ששינה באופן דרסטי את בית הגידול שלהם, והרעלה מחומרי הדברה. העיטמים מקננים בבתי גידול לחיים וייבוש הימה גרם בין היתר להיעלמות דגים המשמשים להם כמזון, ובהסבת בית הגידול הטבעי שלהם לשטחים חקלאיים".

עוד בוואלה! NEWS:
ייעלמו מהנוף? שני מינים של עופות דורסים בסכנת הכחדה מידית
עופות דורסים צנחו בחצרות בתים בראשון לציון
חשד להרעלה: פגרי עופות דורסים בסכנת הכחדה נמצאו בגולן

עיטם 20 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , יוסי אשבול)
טורפי על בשמיים. עיטם לבן-זנב (צילום: יוסי אשכול)

"הגידולים הביאו עמם גם שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה וביניהם די-די-טי, שהיו רעילים ועם שאריות מאוד גבוהה", הסביר הצופה. "כלומר, הם נשארו במערכת הטבעית לאורך זמן וגרמו לתמותת עופות דורסים עקב הרעלות משניות שנגרמו מאכילת טרף שהורעל מההדברה".

"אזורי הקינון הטבעיים של העיטמים הם בתי גידול לחים", הוא מספר על העוף. "הם היו נפוצים באסיה ובאירופה, והאוכלוסייה הדרומית ביותר שלהם הייתה בישראל. עד המחצית הראשונה של המאה ה-20 נהנו העיטמים בישראל מהביצות ומהנחלים שהשתרעו מימת החולה שבצפון עד לנחל פולג שבשרון. הרס בתי הגידול שלהם ובראשם ייבוש ימת החולה, הביא להיעלמותם".

"משנות ה-90 החל פרויקט להשבת העיטמים לטבע בישראל ועד היום שוחררו כ-50 גוזלים שנאספו מגרעיני רבייה בבתי חיות בארץ", מסבירה יפעת ארצי, אקולוגית שמורת החולה. הם שוחררו גם בשמורת החולה ובמקומות אחרים, אבל ניסיונות הקינון שלהם לא הצליחו".

נקבת עיטם - ייבוא ישיר מאירלנד

בעקבות שיתוף פעולה עם גרעיני רבייה בגני חיות בעולם, הצטרפו לעיטמים שגודלו ואוקלמו בארץ, עיטמים שיובאו ממדינות אירופה כדוגמת הולנד, פולין, אסטוניה ואירלנד. המקום היחיד בארץ שניסיונות קינון העיטמים הצליחו, היו על עץ אקליפטוס בשמורת החולה. לדברי אוהד הצופה, העיטמים הצליחו כאמור לחדש את הקינון שלהם בשמורה לפני שלוש שנים.

"לפני ארבע שנים היה ניסיון קינון הראשון, אך שני הגוזלים מתו מאבעבועות רוח. שנה אחר כך, ולראשונה מ-1956, היה הקינון המוצלח הראשון בארץ של נקבה ושני זכרים שניהלו בשמורת החולה מערכת יחסים מורכבת", הסביר אוהד הצופה בחיוך. "הגוזל בקע מהביצה ועף בהצלחה, אבל הנקבה נעלמה. את מקומה תפסה נקבה אחרת שיובאה מגן חיות בדבלין בירת אירלנד".

עיטם 20 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , יוסי אשבול)
חזרו לקנן בישראל. קן עיטמים (צילום: יוסי אשבול)

"את נקבת העיטם קיבלנו ללא תמורה ואנחנו כיסינו רק את הוצאות הטיסה", אומר הצופה. "היא יובאה ב-2011 והיא הנקבה הפורייה שבשנתיים האחרונות הביאה שלושה גוזלים שבקעו ופרחו: אחד לפני שנה ושניים השנה. אחד הגוזלים שבקעו השנה נטרף לפני שבועיים על ידי תן".

לא ברור מה גרם לשיבת קינון העיטמים, אבל ברשות הטבע והגנים מסבירים כי שינו את שיטת שחרורם. "בעבר שחררנו רבים בסתיו והם עפו דרומה. זה לא מפתיע כי בסתיו הציפורים נודדות, אבל הם עזבו לארצות שאני לא יכול לשלוט, לטפל ולהעניש את הפוגעים בהם", מסביר הצופה. "בשנים האחרונות התחלנו לשחרר אותם בגיל יותר מבוגר ואחרי נדידת הסתיו".

שיטת שחרור העיטמים היא לא הגורם היחיד להצלחת הקינון בישראל. "השבת הקינון היא אינדיקציה לשיפור בתנאי בית הגידול. גם מצב הדגה השתפר וגם הירידה בהרעלות", מסבירה יפעת ארצי, אקולוגית שמורת החולה. "העיטם הוא טורף-על המושפע מכל הרמות שמתחתיו".

אוהד הצופה מוסיף כי יתכן שגם השינוי בשיטות הגידול החקלאיות בעמק שיפרו את התנאים. "שימוש בחומרי הדברה פחות רעילים ומיגון עמודי חשמל מפחיתים את כמות ההתחשמלויות. הדברים הללו בהחלט עשויים לצמצם את האיומים. במקביל, הצפת שטחים נוספים בשמורה ונוכחותם הגוברת של העגורים, שגם מהם ניזונים העיטמים, עשויים לשפר את תנאי בית הגידול שלהם".

למרות האופטימיות, מביט הצופה בדאגה לעבר האיומים החדשים הנשקפים לעיטמים. "בנוסף להרעלות ולקווי החשמל, אי אפשר שלא להיות מוטרדים מהתכניות להקמת חוות טורבינות רוח בצפון", מסכם הצופה. "יש תכניות להקמת טורבינות בגולן, באגם דלתון, ברמות יששכר, בגלבוע וברמת סירין שעיטמים מהחולה מסתובבים בהם. מספיק שפרט בודד ייפגע מטורבינה בשביל שכל האוכלוסייה תיכחד", הוא מבהיר, ומתריע מפני הסכנה הבאה.