שניים מהעופות הדורסים של ישראל - עיט זהוב ועיט נצי, נמצאים בסכנת הכחדה חמורה ומיידית. נתונים עדכניים מגלים כי מתוך כ-40 זוגות של עיט זהוב וכ-20 זוגות של עיט נצי שקיננו בדרום הארץ בשנות ה-80, נותרו כיום פחות מעשרה זוגות לכל מין. לדברי דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע: "אם מדינת ישראל תמשיך במדיניות של עסקים כרגיל, ולא תעשה צעדים דרסטיים לשימור והגנה על שני המינים הללו, אנחנו עלולים להפסיד את שניהם והם יתווספו לאלה שלצערנו הגדול כבר נכחדו מישראל".
נתונים מצערים אלה נחשפו לראשונה אתמול (שני) ביום העיון ה-36 לצפרות של החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב. בעקבות ממצאים אלה, הוצע להעלות את דרגת הסיכון של שני העטים, מ"סכנת הכחדה" (Endangered) ל"סכנת הכחדה מיידית" (Critically Endangered).
עוד ידיעות סביבה בוואלה! NEWS
מכת ההרעלות: מבצע ייבוא נשרים יציל את דור ההמשך?
"מסיבת הריקודים של אמא טבע": צפו בתיעוד מרהיב של סופות ועננים
זן נכחד: מתה אחת הקרנפיות הלבנות האחרונות בעולם
הגרוע ביותר עוד לפנינו: ההקצנה במזג האוויר תלך ותחמיר
"במאה השנים האחרונות חלה ירידה דרמטית במגוון מיני העופות הדורסים של ישראל. עשרה מיני דורסים כבר נכחדו כמקננים בישראל - עזניית הנגב, עזנייה שחורה, פרס, עיט שחור, זרון סוף, עיט חורש, עיטם לבן זנב, בז נודד, קטופה וכנראה גם ינשוף שדות. רבים מבין המינים הנותרים נמצאים כיום ברמות שונות של סכנת הכחדה", אמרו אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים והצפר-חוקר אסף מירוז.
"אירועי הרעלה המוניים, ציד פרוע, התחשמלות על קווי מתח והרס בתי הגידול הטבעיים, הביאו להכחדה של מרבית הדורסים שקיננו בצפון הארץ כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת", הסבירו.
הדרום נחשב ל"מצדה" של העופות הדורסים
החוקרים ציינו כי תהליכים אלו התרחשו בצורה פחותה ואיטית יותר באזורים המדבריים של ישראל דוגמת הר הנגב ומדברי יהודה ושומרון שבמשך שנים נחשבו ל"מצדה" של העופות הדורסים. אולם מצב זה השתנה ללא היכר בשלושת העשורים האחרונים. במקביל לגידול תלול באוכלוסייה האנושית והעלייה באיכות חייה, גדלו ההפרעות והלחצים על בעלי החיים המדבריים. "מסקרי קינון המבוצעים בחבל המדברי מאז שנות ה-70 עולה כי אוכלוסיות מרבית המינים המקננים בחבל נמצאות במגמת נסיגה. הירידה במספר הזוגות המקננים בולטת במיוחד במינים נשר, רחם, בז צוקים, בז אדום, עיט זהוב ועיט נצי", הוסיפו השניים.
"מצבם של שני מיני העטים חמור במיוחד: אוכלוסיותיהם קטנות מאוד, הגורמים המאיימים עליהם הם רבים ושיעורי הצלחת הקינון שלהם נמוכים. מגוון של פגיעות בקינון (חמיסת קנים, הפרעות מטיילים וחילוצי מטיילים על ידי מסוקים), כמו גם תמותה מוגברת של פרטים בוגרים ובעיקר של צעירים (הרעלות, הרעלות עופרת, התחשמלות וציד), מסכנות את עתיד העופות המרשימים הללו בחבל המדברי בפרט ובארץ בכלל".
מהנתונים עולה כי תהליכי ההכחדה של מינים אלה מהטבע בישראל הם כמעט ודאיים, אלא אם כן יבוצעו כעת צעדים נחרצים לשימורם.