מכת ההרעלות: מבצע ייבוא נשרים יציל את דור ההמשך?

לפי הערכות, כ-30 נשרים מתו בשתי הרעלות ענק בצפון ובדרום. שישית מאוכלוסיית העוף הנדיר בארץ הוכחדה בשבועיים. כל זה קורה בעיצומו של מבצע ייבוא נשרים מחו"ל, שנועד לשקם את המצב. "אנחנו אולי מרוויחים זמן, אבל חייבים עוד מהלכים"

צילום: רוני אליאס, בית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן; עריכה: גדי וינסטוק

(נשר שהורעל בנגב טופל בספארי ברמת גן ויצא מכלל סכנה)

(תוכן מקודם)

5 דברים שחייבים לעשות במהרה כשנכנסים לדירה חדשה וריקה

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה

את השבועיים האחרונים אנשי רשות הטבע והגנים היו מעדיפים למחוק. לפי הערכות – 30 נשרים, כשישית מסך אוכלוסייתם בישראל, מתו בשתי הרעלות בצפון ובדרום. זו מכה קשה לשיקום הנשרים בישראל, שרק לאחרונה קיבל שדרוג בצורת "מבצע עלייה" חסר תקדים, של ייבוא פרטים מחו"ל ארצה.

עד לפני שבועיים הביעו אנשי רשות הטבע והגנים אופטימיות זהירה בכל הנוגע לפרויקט השיקום. אחרי עשור שבמהלכו חלה ירידה עקבית בתפוצת הנשר המקראי בישראל, מ-2012 התייצבה האוכלוסייה על כ-180 פרטים בכל הארץ. מבצע חסר תקדים ליבוא נשרים מאירופה, שהחל לפני חודשיים, נתן רוח גבית למאמץ למנוע את היכחדותו של הנשר המקראי מארץ הקודש. אלא שהשבועיים האחרונים טרפו את הקלפים עם שתי הרעלות רחבות היקף. מדובר בגורם מספר אחת לתמותת נשרים בישראל.

עוד ידיעות על בעלי חיים וסביבה בוואלה חדשות
100 טון, 40 מטרים: התגלה דינוזאור חדש וגדול במיוחד
עוד 200 מטר עומק, והכנרת תשפריץ נפט. או שלא
בחיפה מתים יותר: "נדאג שהזיהום במפרץ לא יגיע יותר לקו האדום"

אחת הייתה בסמוך למושב קשת שברמת הגולן באמצע החודש, והשנייה בשמורת עין עבדת שבנגב בסוף השבוע. נכון לאתמול נמצאו בסך הכל 11 פגרים. גוזל אחד שנמצא ליד פגר של אמו הועבר לאינקובטור מיוחד אולם הניסיונות להצילו כשלו.

צילום רקע: יורם שפלר

זו אינה הרעלת הענק הראשונה של השנים האחרונות. ב-2007 מתו כ-40 פרטים ברמת הגולן, וכך גם ב-1998. באותן שנים הצטמצם מספר הנשרים מ-164 ל-40 בלבד באזור זה. "כבר בהרעלה הגדולה של 1998, רפאל איתן, שהיה בשעתו השר לאיכות הסביבה, הקים ועדה שבחנה את הפעולות הנדרשות לשיקום אוכלוסיית הנשרים", אמר אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים. "אחד הרעיונות שעלו כבר אז, היה להביא נשרים מספרד, שם הייתה התפוצצות אוכלוסין. ספרד ייצאה אין ספור נשרים לשחרור באיטליה ובצרפת, אבל הספרדים אמרו שאין טעם לשלוח נשרים לישראל כי יש כאן הרעלות".

אחד מפגרי הנשרים שנמצאו בצפון (צילום: גל אריאלי, רשות הטבע והגנים)

בעקבות ההרעלה של 2007 עלה שוב הרעיון לייבא לארץ נשרים מאירופה, אבל גם הפעם הרעיון לא הבשיל למעשה. תחת זאת, שנה מאוחר יותר, החל פרויקט עידוד הילודה של הנשרים. במסגרת הפרויקט הוציאו פקחי הרשות ביצים שהוטלו בקיני הנשרים, מה שאמור היה לעודד את מנגנון הרבייה של נקבת הנשר להטיל ביצה נוספת. גוזלי הנשרים שנלקחו גודלו בצורה מלאכותית עד גיל שלוש, בו הגיעו לבגרות מינית, אלא שהתוצאות היו פחות מרשימות מאלו שאנשי רשות הטבע והגנים קיוו. "ב-2011 הבנו שאם לא נצליח לצמצם את גורמי התמותה, דוגמת הרעלות, ושאם לא נעלה את אחוז הרבייה, אז יש סבירות גבוהה שבתוך 25 שנים אוכלוסיית הנשרים בארץ תיכחד לחלוטין".

פגיעה בדור ההמשך

משנת 2011 ועד היום הצליחה אוכלוסיית הנשרים בארץ לטפס מ-145 ל-180 פרטים בכל הארץ. "ההרעלות של השבועיים האחרונים תפסו אותנו הפעם בעונת הקינון של הנשרים, ומכאן שהן פוגעות גם בדור ההמשך. גם בגולן וגם בנגב מתו פרטים מקננים וגוזלים. עד שאנחנו מצליחים לאושש במעט את האוכלוסייה, פתאום יש לנו שוב הרעלה. אנחנו עובדים כמו מטורפים ואירוע כזה גורם לנו להבין שאנחנו בעצם רצים סביב הזנב של עצמנו", אמר בתסכול ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, שהסביר כי אירועי ההרעלה מקורם בהיעדר סניטציה, בהיעדר רגולציה על חומרי ההדברה ובהיעדר אכיפה שתמנע שימוש ברעלים אסורים.

לדבריו, כך קורית ההרעלה: "יש בארץ הרבה מזבלות, משחטות ויישובים שמשאירים בצורה בלתי חוקית פגרים זרוקים בשטח הפתוח ולא באזור מגודר כפי שנדרש. ל'מזללה' הזאת באים תנים, זאבים ועורבים שמתרבים בזכות השפע של האוכל. ככל שתפוצתן גדלה יותר, כך גדל גם היקף הנזק שהם גורמים לחקלאים - בין אם בטריפת עדרים ובין אם בגרימת נזק לשדות. ישנם חקלאים שבניגוד לחוק מחליטים לבער את הנגע הרע הזה באמצעות הרעלת חיות הבר שמזיקות לרכושם".

מכאן הדרך עד להרעלת חיות אחרות קצרה. הנשר שאוכל פגר מורעל, מורעל בעצמו, והוא מן הסתם עלול להרעיל גם חיה אחרת שתיזון ממנו. "בבדיקת מעבדה גילו שהחומר שממנו הורעלו הנשרים בעין עבדת לפני כמה ימים הוא זרחן אורגני, שהחוק אוסר להשתמש בו", הסביר ערן היימס, מנהל שמורת מצוק הצינים שבנגב. "את הרעל הזה מאוד קל להשיג בשטחי הגדה ובדרך כלל משתמשים בו להדברת חרקים. עד עכשיו עדיין לא זיהינו את מקור ההרעלה, אבל ייתכן שזה קשור לעונת המרעה שנמצאת עכשיו בעיצומה. ייתכן שההרעלה היא פועל יוצא של רועה צאן אחד שחשש כי צבועים, זאבים או כלבים משוטטים יטרפו לו כבשים מהעדר".

אנשי חילוץ בעבדת בחיפוש אחרי נשרים שנפגעו מההרעלה (צילום: רשות הטבע והגנים)

ההרעלות קרו, כאמור, בעיצומו של מבצע העלייה "פורשים כנף". אחרי שנים של תכנון, הצליחה הרשות, יחד עם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, לגייס די תרומות. חברת "ארקיע" התנדבה להטיס לארץ את הנשרים המיובאים בחינם, וגן החיות התנ"כי בירושלים קיבל את "העולים החדשים" הראשונים בינואר.

"הניתוח הדמוגרפי שערכנו בשנת 2011 הראה שאנחנו צריכים לשחרר 20 נשרים מידי שנה כדי לפצות על הנשרים שמתים מסיבות שאינן בשליטתנו. הבנו שבשביל להגיע לכמות הזאת, אנחנו צריכים להגדיל את גרעין הרבייה באמצעות נשרים שנייבא לארץ", הסביר אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים. העולים החדשים מקפריסין, שהספיקו להטיל שתי ביצים, הוכנסו כבר לגרעין הרבייה ואליהם יצטרפו בחודשי הקיץ תשעה נשרים נוספים מגן החיות של ירבאן בירת ארמניה ועוד 13 נשרים מקטלוניה.

על אף הפרויקט המעודד, התריע אוהד הצופה כי הייבוא אינו מחליף את הצורך למנוע את ההרעלות. "אנחנו עשינו את כל זה כדי להרוויח זמן בשעה שמדינת ישראל חייבת להבין שאם היא רוצה נשרים בארץ אז היא צריכה לנקוט בכמה מהלכים. אחרת, אין הצדקה מוסרית לבקש מאותן מדינות את הנשרים".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully