אסון דליפת הנפט שהשחיר את הכנרת לפני 46 שנים, תפס את רמי לנר, אז בן 18, בבילוי משפחתי עם הוריו בקיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון. שעות בין הערביים הנינוחות והפסטורליות של יום שישי הקייצי נקטעו באחת עם צלצול הטלפון שקיבל אביו. תת-אלוף דן לנר המנוח, ששימש באותם ימים סגנו של אלוף פיקוד צפון דוד אלעזר (דדו), קיבל את השיחה שנחרטה בזיכרונו. "הוא אמר לי: 'יאללה רמי, נוסעים'", משחזר לנר, "רצתי עם סנדלים וחולצה לבנה של ערב שישי לרכב ונסענו. כשהגענו ראינו את כל הלהבות הענק והברוך. מחבלים של החזית העממית לשחרור פלסטין פוצצו את צינור הנפט (קו הטאפליין) סמוך לקיבוץ שניר".
לדבריו, הנזק האקולוגי היה עצום. "ראיתי את עוצמת האסון ממרומי ההליקופטר. טסנו מעל נהר הירדן והזדעזענו מעוצמת הנזקים. הנפט זרם בכמויות אדירות דרך הבניאס לירדן והגיע עד לכנרת. ראינו הרבה מאוד שחור בעיניים", סיפר לנר.
השנים חלפו וב-1982 הנפט שזרם בצינור המפורסם הוחלף במים של התאגיד "מי גולן". לנר, היום בן 62 וחבר קיבוץ מבוא חמה שבדרום רמת הגולן, מצא את עצמו בשנה האחרונה ניצב שוב בסערה סביבתית, הפעם כמנהל "מי גולן". "אפק חיפושי נפט", חברה בקבוצת "ג'יני אנרג'י אינרנשיונל", שקידמה פרויקט לקידוחי נפט בחבל עדולם שבעמק האלה ונדחתה בערכאות התכנון, קיבלה לפני כשנתיים רישיון ממשרד האנרגיה והמים לקידוחי החיפושים בגולן.
תושבי רמת הגולן גילו את הפרויקט באפריל 2014. תושב מושב נטור שטייל סמוך לביתו נתקל במקרה בשלט שהכריז על הקידוחים הצפויים במקום. הבשורה התפשטה כאש בשדה קוצים ומאות מתושבי דרום רמת הגולן, שם עתידים להתבצע הקידוחים, הקימו מטה מאבק נגד המהלך, מחשש שהדבר יסב נזק למקורות המים ולשמורות הטבע הרבות באזור.
שטח הזיכיון שקיבלה "אפק", שיו"ר שלה הוא שר התשתיות לשעבר תת-אלוף (במיל') אפי איתם, כולל 400 קמ"ר מהירמוך בדרום הרמה ועד לקצרין שבמרכזה. בתוך שטח הזיכיון נמצאים הנחלים משושים, זוויתן, אל על והיהודיה, וגבולו המערבי עובר במרחק של מאות מטרים בלבד מהכנרת. חברי מטה המאבק נדהמו לגלות כי מי שמנהל את הפרויקט המאיים לדבריהם על סביבתם הוא דווקא איתם, שמתגורר במושב נוב שבדרום רמת הגולן. למרות המאבק העיקש, אליו הצטרפו גם החברה להגנת הטבע ועמותות אדם, טבע ודין ומגמה ירוקה, קיבלה "אפק" את כל האישורים הנדרשים לביצוע קידוחים לחיפוש נפט, כולל ממשרד האנרגיה והמים, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה (למרות התנגדותו בוועדות התכנון לביצוע הקידוחים), משרד הבריאות, משרד התיירות, משרד החקלאות ומשרד הפנים. הקידוחים במקום החלו בחודש שעבר.
מתוך דאגה למקורות המים, מהם ניזונים הגידולים החקלאיים, הזמין לנר - כמנכ"ל התאגיד האחראי על שמירת איכות המים ברמה - חוות דעת מד"ר עמוס ביין, הידרוגיאולוג עם ותק של עשרות שנים, ששימש בעבר מנהל המכון הגיאולוגי ומנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים. ד"ר ביין פרסם חוות דעת נוקבת, המצטרפת לדוח שפרסמו 11 מומחים מהמעבדה לחקר הכנרת. תרחישי האימה המפורטים בדוח הוגשו ל"מי גולן" בדצמבר האחרון.
מטבע הדברים, המומחים מנהלים ויכוח עיקש עם ד"ר יובל ברטוב, הגיאולוג של "אפק", ובמרכזו הטכנולוגיה שבה תשתמש החברה לצורך הפקת הנפט, אם אכן יימצא כזה באזור. המתנגדים סבורים כי אם קיים נפט בקרקע הוא אינו נוזלי, ומכאן שהחברה תיאלץ להשתמש בטכנולוגיות לא קונבנציונליות. שימוש בכאלו במאות קידוחים יסכנו לטענתם את מקורות המים בכנרת ובאגן ההיקוות שלו. מנגד, ד"ר ברטוב טוען כי מדובר בטכנולוגיות קונבנציונליות שלא יסכנו את הסביבה.
"הנפט ברמת הגולן הוא אינו פצלי שמן ואינו מוצק. אם זה אכן נפט מוצק, אז בהגדרה זה הופך להיות לא קונבנציונלי, כי אין אפשרות היום להפיק את זה בצורה קונבנציונלית", אומר ד"ר ברטוב. "לכן, אם מדובר במאגר שיהיה מוצק, החברה לא תפיק אותו. מעבר לזה, אין לנו רישיון להפיק את זה. מדינת ישראל לא נתנה לנו רישיון להפיק פצלי שמן".
עם זאת, מתנגדי הפרויקט חוששים כי עצם העובדה שהגופים הממשלתיים אישרו ל"אפק" לבצע קידוחי נפט, שעלותם נאמדת בעשרות מיליוני דולרים, פותחת פתח להפקת נפט באופן לא קונבנציונלי אם הם יידרשו לשימוש בשיטה זו. החששות הללו מתבססים בין היתר על תשובתו של ד"ר ברטוב לשאלתם אם הוא מתחייב שלא יהיה שימוש בשיטה הפרקינג הלא קונבנציונלית. "אני לא יודע מה יש בתת הקרקע, אז אני לא יכול להתחייב למה שאני לא יודע", הוא אומר. "אבל בהנחה שיש שם נפט, הידע שלנו על סוג הסלע ועל המקום שבו הנפט אמור להימצא, מצביע על העובדה שלא יצטרכו לבצע קידוחים בשיטת הפרקינג. אני ממש לא שואף להגיע לעניין הזה. אעשה כל שביכולתי שזה לא יקרה, למרות שפרקינג איננו מסוכן כלל וכלל".
ד"ר ביין, כמו מומחים רבים נוספים מהמעבדה לחקר הכנרת, לא מקבלים את תשובתו של ד"ר ברטוב. "הפקת נפט, אם אכן תתבקש, נופלת בקטגוריה של הפקה בלתי קונבנציונלית. משמעותה 'הפקת שטח' אינטנסיבית, הכרוכה במיצוי הנפט במרחב ההתפשטות של שכבת המטרה (השכבה אליה מבקשים היזמים להגיע בהנחה ששם נמצא הנפט ע"ח). פעילות אינטנסיבית מעין זו כרוכה במספר רב של קידוחים, ומחייבת פעולות העשויות לשלב דחיקת נפט באמצעות הזרקת נוזלים וגזים. האזור ושכבות המטרה נמצאים באגן הניקוז העילי והתחתי של הכנרת והירמוך, בסמיכות ואף בשילוב עם אקוויפרים פעילים, ולפיכך במרחב בעל רגישות גבוהה ביותר", כתב ד"ר ביין בחוות דעתו. "המבנה ההידרוגיאולוגי מעלה אפשרות כי לא ניתן יהיה לבודד לחלוטין את שכבות המטרה וההפקה ממערכות המים הפעילות. אפשרות זו, בצירוף תקלות הצפויות בפעילות קדיחה והפקה כה אינטנסיבית, מצביעות על פוטנציאל סיכון גבוה".
בחוות דעתו מפרט ד"ר ביין את שלל מקורות המים העיליים והתת קרקעיים המצויים בתוך שטח הזיכיון ובסמוך לו. אותו שטח נמצא על פי הדוח באגן הניקוז המערבי של רמת הגולן, אשר מתחלק לשלושה אגני משנה עיקריים: האגן הצפוני, המתנקז לירדן בין מקורות הנהר הנהר לכנרת; האגן המרכזי, המתנקז לצפון-מזרח הכנרת באזור הבטיחה; והאגן הדרומי, המתנקז לכנרת מדרום לבטיחה.
"האקוויפר העיקרי בתחום הניקוז המערבי הוא אקוויפר הבזלת, בעל מחשופים בכל אגני המשנה", כתב. "אקוויפר זה מזין מספר רב של מעיינות, מרביתם לאורך הדופן של עמק החולה וכן לאורך הירדן הדרומי ומזרח הכנרת. שפיעת המעיינות ועודפי הגשם (נגר עילי) מתנקזים בפרק זמן קצר של שעה עד שעתיים לאגם הכנרת. השטחים בהם מקודם המיזם הנוכחי בגולן הם בעלי רגישות סביבתית גבוהה במיוחד, בעיקר בגלל הימצאותם של מי תהום בכמות ניכרת ובאיכות מי שתייה מעל, בתוך ומתחת לשכבת המטרה - כולם בתחום אגן ההיקוות העילי והתת קרקעי של אגן הכנרת והירמוך".
נוסף על כך, ד"ר ביין מזהיר גם מפני זיהום של מאגר מים נוסף ששני הצדדים ממעטים לדבר עליו, כנראה בשל הרגישות הפוליטית: אקוויפר "חבורת יהודה" המשותף לישראל ולירדן, שממנו שואבת הממלכה הירדנית הסובלת ממצוקת מים אדירה. משבר המים אצל השכנה ממזרח כה גדול, עד שתושבי הבירה עמאן מקבלים מנות מים קצובות מדי שבוע. המצב הולך ומחמיר, שכן בשלוש השנים האחרונות חצו את הגבול מסוריה מיליון וחצי פליטים, המוסיפים לעומס במשק המים. לא פחות מ-30% ממי השתייה המשמשים את תושבי ירדן נשאבים מאקוויפר זה. פגיעה בו עלולה להסתיים באסון גיאופוליטי. "ההפקה האינטנסיבית, בעיקר בצד הירדני, מביאה לירידת מפלסים ומפחיתה את הנביעות הטבעיות והספיקות הארטזיות. ישראל גזרה על עצמה ריסון בהפקה, וזאת מתוך כוונה שלא לפגוע באינטרס הירדני ולהימנע מפגיעה וייבוש הדרגתי של המעיינות", כתב.
ד"ר ברטוב דוחה את הטענות בתוקף. "עניין מקורות המים זו דמגוגיה, כי כל הארץ רוויה במקורות מים חשובים", טען. "אני חלילה לא מקל ראש בחשיבות מקורות המים באזור, רמת הגולן חשובה מאוד, אבל השאלה שצריכה להישאל היא אם אנחנו באמת מסכנים את מקורות המים. התשובה לכך היא שכל המשרדים של הרגולטורים, קרי משרד האנרגיה והמים ורשות המים, אומרים חד משמעית שלא תהיה פגיעה במים. וזה לא שברשות המים אין אנשים עם שמביעים דעות אחרות, אבל הן דעות פרטיות. אף אחד לא יכול להתייחס בשעה שהוא לא באמת יודע מה יהיה".
בשלב זה נמצא הפרויקט בתקופה אותה ניתן להגדיר "ימי הביניים". למורת רוחם של התושבים והארגונים הסביבתיים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון אישרה את עשרת קידוחי חיפוש הנפט בספטמבר 2014. עמותת אדם, טבע ודין ותושבי הסביבה הגישו עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, אך זה דחה אותה בדצמבר 2014.
משרדי הממשלה רומזים על הימצאות נפט בכמויות מסחריות
שני הצדדים סבורים כי יצאו מהדיון כשידם על העליונה. ההבהרה שנתן בית המשפט לגבי פרשנות ההגדרה "חביות בודדות", באישור שניתן לחברת אפק, הובילה את שני הצדדים להסתכל באופטימיות על העתיד. "בית המשפט קבע אמנם שמותר לחברה לצאת לשלב קידוחי הניסיון (החיפושים), אבל הוא גם הגדיר מה הם הניסויים הללו. לחברה שמפיקה נפט מאוד נוח להשתמש ברישיון הניסוי ולהמשיך איתו גם לשלב מסחרי ולהפיק אינספור חביות נפט", מסביר עמית ברכה, מנכ"ל אדם, טבע ודין. "בית המשפט עלה על העניין הזה והגדיר 'חביות בודדות' כפחות מעשר. החשיבות היא בכך שבית המשפט העליון מבין שיש לנו פה עסק עם חוק נפט שהוא מאוד ארכאי (נחקק בשנות ה-50' ע"ח). החוק הזה מאפשר להוציא רישיון לקידוחי ניסיון ובמקביל מאפשר ליזמים להגיש תכנית מפורטת לוועדות התכנון לצורך השלב המסחרי, אם תוכרז תגלית. חוק הנפט אומר שמספיק שהנחת תכנית וגם אם אישורה ייקח עשר שנים, אתה יכול להמשיך להפיק אין ספור חביות נפט תחת ההגדרה "קידוחי ניסיון'".
לפני כחודש החלה "אפק" לבצע את קידוחי החיפוש הראשונים שלה, סמוך למושב נטור שבדרום רמת הגולן. נכון להיום הגיעו המקדחים כבר לעומק של קילומטר מרחק של 200 מטרים בלבד משכבת המטרה, שבה חברת אפק מעריכה כי נמצא הנפט הנכסף. גורמים המעורים בפרטים סיפרו לוואלה חדשות כי בימים האחרונים קיבלו מומחי מים איתות ממשרדי הממשלה להתחיל להיערך לתרחיש שבו יימצא נפט בכמויות מסחריות. "בימים האלה התחילו לבצע ניטור של המעיינות, הנחלים והאקוויפרים במטרה לצבור מידע שייאסף עוד לפני שיחל שלב ההפקה. זאת, על מנת שנוכל לקבל אינדיקציה למקור הזיהום אם תתרחש תקלה בקידוחי ההפקה", אמר גורם המעורה בתהליכי ניטור מקורות המים, המוטרד מההתפתחויות האחרונות.
גם המתנגדים נושאים עיניהם בדאגה אל עבר המקדחים, שיקבעו לשיטתם את גורל מקורות המים הרבים, אתרי התיירות, אתרי החקלאות ויחסם עם השכנים שמעבר למשולש הגבולות הסמוך לחמת גדר (ישראל, סוריה וירדן). סערות הרוחות שבה שרויים התושבים הביאה אותם לשלוח את חצי הביקורת שלהם כלפי משרדי הממשלה שסללו לשיטתם את הדרך לנקודת האל חזור, אם יימצא נפט מתחת לאדמתם.
כשהרגולטור מגן על היזם
בכנס שהתקיים בשבוע שעבר במכללה האקדמית תל חי, הטיחו תושבי הגולן והסביבה האשמות קשות ברגולטור הראשי המלווה את הקידוחים, אילן ניסים ממשרד האנרגיה והמים. "מה קורה אם צינור נפט כזה מתפוצץ בכוונת מכוון, כלומר בפיגוע חבלני במורדות של הגולן? בתוך שתי דקות זה נמצא בכנרת וזה נזק בל יתואר", אמר אמיר, תושב מושב נטור. "ד"ר ברטוב אמר לי 'זה לא קשור אלינו'. אני שואל אותך: איך במדינה שלנו אתה יכול להבטיח לי בוודאות שדבר כזה לא קורה? מספיק פעם אחת וזהו, הלכה הכנרת".
ניסים לא התרגש והשיב לאמיר המודאג כי מדובר בתרחישים היפותטיים. "אנחנו מתווכחים על דברים שהם בתיאוריה. להבדיל מד"ר ברטוב שאומר 'אני יודע שיש שם נפט', אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: אני בכלל לא בטוח שיש שם נפט", הסביר. "אנחנו מתווכחים על משהו שאי אפשר לתת עליו תשובה, אני לא אתן תשובה על בסיס של ספקולציה".
תשובתו של ניסים הרתיחה את דמם של תושבים רבים שישבו בקהל. "אל תיתן לנו תשובה שאנחנו מצפים לשמוע ממנו (מנציג "אפק"). הוא היזם, אתה אמור להיות יותר אחראי ממנו אתה הרגולטור שאמור לשמור על כולם", אמרו.
ד"ר ירון בארי שלוין מהמעבדה לחקר הכנרת הקשה ודרש תשובות על התכניות ליום שאחרי קידוחי החיפושים. "צריכות להישאל כבר עכשיו שאלות בסיסיות: מה יהיו הקריטריונים שיובילו את המשרד שלך ואת המשרד להגנת הסביבה לגבי איך יובילו את הנפט? בצינור? איפה הצינור יעבור? ואיך יובילו, במשאיות?", קבע. ניסים השיב לד"ר בארי שלוין: "אני לא יכול לענות על זה כי אני לא יודע כמה נפט יש שם. יכול להיות שזה לא יהיה בכלל בצינור, אלא במשאיות. אז תשאל אותי: 'מה יהיה אם המשאית תתהפך?' אני שואל אותך: כמה פעמים בשבוע הספינה שלך (של המעבדה לחקר הכנרת) משייטת בכנרת? גם זה מדאיג וגם זה לא נבדק בעבר".
הטחת ההאשמות כלפי ניסים שיקפו בעיקר את חוסר האמון של הציבור בשיקול הדעת של משרדי הממשלה, שהביאו לאישור קידוחי החיפושים. ניסים, הכפוף למשרד האנרגיה והמים, הגן בחירוף נפש על השיקולים שהנחו אותם, וטען כי חוק הנפט המעניק לו את סמכויותיו - ובמיוחד התקנות שהתווספו אליו בשנת 2012, שמפרידות לחלוטין בין קידוחי חיפושים לבין קידוחי הפקה - קובעים קריטריונים ברורים ומחמירים עם יזמי הקידוחים.
"כל הזמן נותנים לנו דוגמאות מקידוחי נפט של פצלי שמן בארצות הברית, אבל בישראל אין מקום", מסביר יצחקי גל, גמלאי של מנהלת הכנרת וחבר קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, שהשתתף גם הוא בדיון הנפיץ במכללה האקדמית תל חי. "באזור הזיכיון נמצאות כל השמורות הכי יפות בגולן: היהודיה, הזוויתן, נחל משושים, נחל דליות, גמלא. לא ראיתי בכל העולם קניונים עם מפלים ובריכות כל כך מרשימים כמו שיש בנחל הזוויתן. בארצות הברית אתה יכול לנסוע שעות ולא תיראה כלום חוץ משדות תירס. זאת ארץ ענקית. פה אין מקום".