פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדילמה של ישראל: חשמל לראשי חמאס - או סכנת מלחמה בדרום

      המשבר הכלכלי ברצועה חריף מזה שקדם למבצע צוק איתן, ועלול להידרדר גם הפעם לסבב צבאי. ישראל יודעת שהיא במרכזו של עימות בין פתח לחמאס, אלא שבהיעדר פתרון – העיניים נשואות לגורם בינלאומי שיוריד את הצדדים מהעץ

      הדילמה של ישראל: חשמל לראשי חמאס - או סכנת מלחמה בדרום

      (בווידאו: סרטון שפרסם חמאס לפני כחודשיים נגד בכירים במערכת הביטחון בישראל)

      את א', תושב צפון רצועת עזה, אני מכיר כבר שנים – למעשה, 17 שנים בדיוק. ביקרתי בביתו ברצועה יותר מפעם אחת, פגשתי את ילדיו ואת בני משפחתו ובדרך כלל לא קרה שהגעתי לרצועת עזה מבלי לפגוש אותו. הוא מעולם לא הביע עמדות פוליטיות קיצוניות, להיפך; תמיד שמר על מצב רוח טוב, תמיד ביקש להמשיך ולשמור על פרנסתו מבלי להיכנס כלל לעניינים שלא לו.

      בשיחה האחרונה בינינו השבוע, נשמע היה שמשהו נשבר, נגמר. "אין לי אוכל לילדים", סיפר. "תאמין לי, אתה יודע שאני לא מספר סיפורים. אין לי מה לתת להם לאכול. המצב פה כל כך רע, אין לי עבודה, לילדים (המבוגרים יותר, א"י) אין עבודה. ואין שום דבר שאפשר לראות באופק. מבחינתי עדיף כבר שתהיה מלחמה. אולי אז יתייחסו אל עזה, אולי יתייחסו אלינו. אין לנו חיים פה יותר. זה גיהנום".

      יש מי שיאמר כי אלה דבריו של איש אחד מיואש, שאין ביכולתו לפרנס את משפחתו. אולם בחודש האחרון נשמעים יותר ויותר קולות שכאלה, המדברים בשבחה של מלחמה, כדרך לשבור את הסטטוס קוו ואולי לצאת מתחתית הבור שרצועת עזה נקלעה אליו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      טרור בדפוס אחר: "חברי החוליה שנחשפה הבינו שזו משימת התאבדות"
      האיש שמנסה להיכנס לראש של איראן מודה: "יש לה טכנולוגיה מרשימה"
      פרסום ראשון: בתי החולים הונחו להיערך להזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב

      הצפות בעקבות גשמים עזים בצפון רצועת עזה, 16 בפברואר 2017 (רויטרס)
      לא רק אדם מיואש אחד. ילדים ברצועה (צילום: רויטרס)

      תושבי עזה - אנשי עסקים, פקידי ממשלה, עיתונאים, כאלה המזוהים עם פתח או עם חמאס - שבים ומדגישים כי המלחמה הבאה עם ישראל הולכת וקרבה, וכבר אינה תרחיש פרוע. לכולם ברור שחמאס אינו מעוניין אמנם בעימות אלים, אך נוכח הנסיבות הכלכליות בעיקר, איש אינו פוסל את האפשרות של גלישה למלחמה.

      מדובר, למעשה, בחזרה על האירועים שהובילו ל"צוק איתן" בקיץ 2014: חמאס מתחיל בטפטוף של רקטות כדי לנסות להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה (משבר תשלום המשכורות אז), בעיקר באמצעות ארגונים קבלניים הפועלים מטעמו, ישראל עונה בתגובה שהולכת ומחריפה, חמאס מצטרף לירי וחיש מהר שני הצדדים מוצאים עצמם במלחמה.

      בשונה מקיץ 2014, המציאות הכלכלית כיום בעזה קשה עוד יותר, ומעמידה את ישראל בפני דילמה בלתי אפשרית כמעט. לפני יותר משבוע הודיעה הרשות ברמאללה כי היא עוצרת את התשלום עבור החשמל שישראל מספקת לעזה, הנאמד בכ-125 מגה וואט - כ-30% מאספקת החשמל הנדרשת בעזה.

      בימים כתיקונם סיפקה תחנת הכוח של עזה כ-60 מגה וואט חשמל לרצועה, אולם כתוצאה מהמחסור בסולר מוזל, תחנת הכוח הפסיקה לעבוד לפני כחודש. מאז נשענה אספקת החשמל ברצועה על הקווים המצריים, המספקים 23 מגה וואט, והישראליים. אלא שהקווים המצריים הפסיקו לעבוד גם כן, כתוצאה מתקלה בצד המצרי. המשמעות המידית הייתה אספקת חשמל בת כארבע שעות לבתים בעזה ואחריה הפסקה של 12 שעות, וחוזר חלילה.

      צפון רצועת עזה, 14 בינואר 207 (ראובן קסטרו)
      המציאות הכלכלית ברצועה מעמידה את ישראל בדלימה בלתי אפשרית (צילום: ראובן קסטרו)

      כעת מבקשת הרשות הפלסטינית מישראל להפסיק לנכות מכספי המיסים שלה 40 מיליון שקלים בעבור אותם 125 מגה וואט המוזרמים בקווים ישראליים לרצועה. הבקשה הזו נכנסה לתוקף כבר לפני חמישה ימים. כלומר, ישראל תידרש כבר בימים הקרובים להכריע אם להפסיק את הזרמת החשמל לעזה לגמרי ובכך תגבר סכנת ההידרדרות ההומניטרית ברצועה ועמה הפוטנציאל לעימות אלים. מנגד, היא יכולה לקנות שקט - לשלם לחברת החשמל 40 מיליון שקלים בחודש עבור החשמל לרצועה, כדי לא להגיע למצב שבו החשמל לעזה ייפסק לחלוטין.

      במצב כזה, ישראל תשלם למעשה עבור אספקת החשמל למשרדיהם של בכירי חמאס יחיא סינוואר, איסמעיל הניה ודומיהם; אפילו החשמל במפקדות חמאס מגיע בימים אלה למעשה מישראל בלבד. קשה לקנא במקבלי ההחלטות של ישראל, הנדרשים ממש כעת להכריע בנושא.

      רבים בצד הישראלי ובצמרת חמאס מקווים שגורם בינלאומי כזה או אחר יוריד את כולם מהעץ וישלם את חשבון החשמל של עזה. אולי קטאר, אולי מדינות ערביות אחרות ואולי בכלל הרשות שתחזור בה מכוונתה להתנתק מהרצועה.

      חמאס מבהיר כי לא יכנע לדרישות פתח

      בחמאס מצפים שישראל תמשיך לנכות את 40 מיליוני השקלים מכספי המיסים של הרשות מבלי לשאול את ההנהגה ברמאללה, אך אם מישהו חושב שהכסף הזה יפתור את הבעיה של עזה, טעות בידיו: זהו רק קצה הקרחון של המצוקה, שתלך ותחריף לנוכח החלטת הרשות להתנתק מהרצועה אם חמאס לא יעביר לידיה את השליטה שם.

      הצעדים הבאים שנבחנים על ידי הרשות הם הפסקת התשלום עבור תרופות וציוד רפואי מהגדה לרצועה, והוצאה לפנסיה של כ-34 אלף חברים במנגנוני הביטחון לשעבר של הרשות בעזה. הם יקבלו 70% מהפנסיה שלהם בגין פרישתם המוקדמת לגמלאות, ובכך תחסוך הרשות מיליוני שקלים בכל חודש ובמקביל תגרום להאטה גדולה בכלכלה העזתית. ההאטה תביא לירידה בייבוא הסחורות מישראל ומהעולם, ואז לירידה בהכנסות חמאס מכספי המיסים.

      שלא במקרה, רוב חברי מנגנוני הרשות לשעבר בעזה הם מקורביו של מוחמד דחלאן, יריבו הגדול של אבו מאזן מבית. כלומר, מצד אחד פגיעה בהכנסות חמאס, ומצד שני החלשה כלכלית של תומכי דחלאן.

      הפתרון לסכסוך בין שני הארגונים אינו נראה באופק, כשגם פתח וגם חמאס עומדים על שלהם. פתח מתעקש כי ללא ויתור של חמאס על השליטה ברצועה ופירוק הוועדה המנהלית שמינה, הרשות תתנתק מעזה וחמאס יישא באחריות ובמחיר. חמאס, מנגד, מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאין בכוונתו להיכנע לדרישות פתח.

      איסמעיל הניה ויחיא סינוואר באירוע הצגת אמנת חמאס החדשה, עזה, 1 במאי 2017 (רויטרס)
      הניה וסינוואר באירוע הצגת אמנת חמאס החדשה, השבוע בעיר עזה (צילום: רויטרס)

      הציבור העזתי מאשים ברובו את אבו מאזן במשבר. חמאס יצא במתקפות חסרות תקדים נגד המנהיג הפלסטיני, כינה אותו "בוגד" ובובה בדמותו נתלה ברחובות עזה, מהלך שלא נעשה בעבר ברצועה.

      רק בימים האחרונים עצר חמאס עשרות פעילי פתח בעזה, מאחר שניסו לארגן מעין הפגנת תמיכה באבו מאזן תחת הכיסוי של תמיכה בשביתת הרעב של האסירים. בנוסף, פוזר בכוח אוהל המחאה שהקים פתח להזדהות עם האסירים השובתים בכיכר הסראיה במרכז העיר. אנשי חמאס נהרו עם דגל הארגון למקום, מה שהוביל מהר מאוד לתגרה שפוזרה, יחד עם כל דיירי המאהל על ידי משטרת חמאס. כמה ימים לאחר מכן השקט חזר לרצועה ועמו גם אוהל המחאה. כל אלה יוצרים את התחושה שאכן משהו ביחסים בין שני הארגונים נשבר, ומי שעלולה לשלם את המחיר היא ישראל.

      ובינתיים בתוך עזה, הבעיות הרגילות רק הופכות לקשות עוד יותר: התמכרות של תושבים לגלולות הטרמאדול - תרופה נגד כאבים שגורמת לעייפות ולטשטוש, אלימות בתוך המשפחה, מקרי רצח שהתרחשו בזה אחר זה ברצועה וכמובן המצב הכלכלי - כל אלה ערערו גם את תחושת הביטחון האישי שהיה הדגל של חמאס במשך שנים. אירוע ספציפי אחד בחאן יונס, השתוללות של בני משפחתו של אסיר שמת בכלא, הביאה את מנהיג חמאס בעזה סינוואר לערוך מחווה סמלית יוצאת דופן, והוא יצא לסיור רגלי בעיר, כמו מנסה לומר שאינו חושש לחייו. אך נראה שאפילו סיבוב הדאווין של סינוואר לא ייחלץ את תושבי הרצועה ממצוקתם הגדולה. גם לא מלחמה.