פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדרך לחשכה הגדולה: ברשות רוצים אינתיפאדה עזתית נגד חמאס

      ההחלטה הדרמטית של אבו מאזן לעצור את תשלום אספקת החשמל לרצועה תוביל לזעם על חמאס ותעמיד את ישראל בפני דילמה קשה. בינתיים ברמאללה, שביתת הרעב של האסירים מנצחת בזירה התקשורתית, אך חושפת את מאבקי הכוח בתוך פתח

      בדרך לחשכה הגדולה: ברשות רוצים אינתיפאדה עזתית נגד חמאס
      עריכה: ניר חן

      אם למישהו היו ספקות לגבי רצינות כוונותיו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באשר ל"התנתקות" מרצועת עזה, ההודעה הרשמית שנמסרה אתמול (חמישי), לפיה הרשות תפסיק לשלם לישראל החל מחודש מאי על העברת חשמל לרצועת עזה, הבהירה כי הוא רציני מתמיד. ההחלטה, שנמסרה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי, מטעמו של השר לעניינים אזרחיים ברשות, חוסיין א-שייח, היא דרמטית בכמה מישורים.

      ראשית, ברמה הסמלית, הרשות הפלסטינית עושה צעד רשמי ראשון בדרך להיפרדות מרצועת עזה והעברת האחריות עליה לידי חמאס. שנית, להחלטה יהיו השלכות מרחיקות לכת גם ברמה המעשית. הפחתה נוספת באספקת החשמל המועטה לרצועה תביא ללא ספק לתסיסה ברצועה, שבשלב זה קשה לומר כיצד תסתיים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      דיווח: הרשות הפלסטינית תקצץ שליש מתקציב רצועת עזה
      4 שעות חשמל ביום, ובתי החולים בעזה בדרך להשבתה: "חמאס רוצה שנסבול"
      רגע האמת של עזה: אבו מאזן עלול להתנתק מהרצועה – ולסבך את ישראל

      משפחות בחשכה במהלך הפסקת זרם החשמל בעזה, ינואר 2017 (AP)
      בקושי שעתיים חשמל ביום. עזה בעלטה, ינואר 2017 (צילום: אי-פי)
      תחנת הכוח המרכזית של עזה (AP , עאדל חנא)
      הרשות תפסיק לממן את החשמל המועבר מישראל. תחנת הכוח בעזה (צילום: אי-פי)

      תושב רצועת עזה מקבל כיום בממוצע שש שעות חשמל, ולאחר מכן נאלץ להתמודד עם 12 שעות ללא חשמל, בעקבות עצירת עבודתה של תחנת הכוח של עזה. ישראל מספקת לרצועה כ-30% מתצרוכת החשמל שלה. אם האספקה הזו תיעצר, ניתן לדמיין מה יקרה לתושבי עזה. במקום שש שעות חשמל, הם יזכו בקושי לשעתיים של חשמל ביום.

      הזעם הציבורי בעזה אמנם עשוי להיות מנותב אל חמאס, אולם ניסיון העבר מלמד כי רוב הסיכויים הם שהזעם הזה ימצא את עצמו בסופו של דבר מופנה כלפי ישראל. במילים אחרות, הסלמה או סבב לחימה נוסף מול ישראל. הערכה זו היא הבסיס לדילמה הגדולה שמצפה לממשלת ישראל כשהיא ניגשת לטפל במשבר הזה: האם ישראל היא זו שצריכה לממן את אספקת החשמל לעזה, ללשכותיהם של בכירי חמאס, איסמעיל הנייה, יחיא סינוואר ואחרים? או שמא לעצור את החשמל – ובכך לקרב את המלחמה הבאה?

      ילדים ממלאים מיכלי מים במחנה בפליטים ג'בליה, רצועת עזה, 26 בינואר 2017 (רויטרס)
      לאן האזרחים ינתבו את הזעם? ילדים במחנה הפליטים ג'בליה (צילום: רויטרס)

      עבור תושבי הרצועה, אין חדשות טובות באופק: חמאס אינו מוכן לדרישות הרשות להעביר לידי הממשלה ברמאללה, בראשותו של ראמי חמדאללה, את הסמכויות על עזה. פתח והרשות הפלסטינית מתעקשים שללא העברת הסמכויות, חמאס ייאלץ מעתה לפרנס את תושבי עזה. הפסקת תשלומי החשמל היא רק הצעד הראשון בשורה של צעדים מתוכננים נגד שלטון חמאס בעזה.

      אחד הצעדים שנשקלים בימים אלה בצמרת הפלסטינית ברמאללה הוא הפרשתם לפנסיה מוקדמת של חברי מנגנוני הרשות הפלסטינית לשעבר ברצועה. מדובר באלפי אנשים, כולם כמעט מזוהים דווקא עם פתח. אולם הצרה שלהם היא שהם קשורים לפתח הלא נכון – המנגנונים בעזה מזוהים ברמה כזו או אחרת עם מוחמד דחלאן, יריבו של אבו מאזן משכבר הימים – ולכן ברשות שוקלים להעניש את חמאס דווקא באמצעות אותם חברי מנגנונים לשעבר.

      במקום לשלם להם משכורות מלאות, הם יופרשו לפנסיה ויזכו לקצבה מופחתת. צעד שכזה צפוי להביא לירידה בהיקף המסחר הפנימי ברצועה, למצוקת מזומנים ולירידה בהכנסות חמאס. בקצרה, צעד שכזה יפגע בשני יריביו הגדולים של יו"ר הרשות: אנשי דחלאן, וארגון חמאס.

      "רגע האמת של עזה ושל תושביה הגיע"

      אחת השאלות שצריכות להישאל היא כמובן מה גרם לרשות הפלסטינית להחליט דווקא עכשיו לנקוט בשורה של צעדים נגד רצועת עזה. המהלך הראשון שפתח את המלחמה הלא רשמית הזו בין עזה לרמאללה היה החלטת חמאס למנות ועדה מנהלית, מעין ממשלה שתנהל את ענייני הרצועה. הצעד הזה התפרש כהכרזת מלחמה מצד חמאס, ויריקה בפני הרשות.

      בעקבותיו בא הקיצוץ במשכורות פקידי הרשות בכ-30%. לא מעט גבות הורמו אז, אך שוב, נראה שהמטרה המרכזית היא לפגוע בשתי הציפורים, דחלאן וחמאס, באותה הנשימה. לאחר מכן, באה עצירת תשלום מס הבלו של הדלק, שהובילה להפסקת פעילות תחנת הכוח של עזה, וכעת הפסקת התשלום הצפויה עבור אספקת החשמל מישראל לרצועה.

      אבו מאזן ומוחמד דחלאן, רמאללה. פברואר 2015 (AP)
      שתי ציפורים במכה אחת. דחלאן לצדו של אבו מאזן (צילום: אי-פי)

      בכירי פתח ומקורביו של אבו מאזן נשמעים משוכנעים בצדקתם. השר א-שייח' תיאר בשיחות סגורות את האופן שבו בכירי חמאס גונבים את החשמל בעזה, מבלי לשלם עליו. הוא כינה אותם במילים קשות מאוד, בלשון המעטה, שכללו התייחסות לאימהות של אותם שליטי עזה. אולם, גם ללא קשר ל"מחמאות" של א-שייח', טענות בכירי פתח נשמעות הגיוניות.

      בכירים אלה אמרו לוואלה! NEWS כי במשך יותר מעשר שנים, הרשות הפלסטינית למעשה מימנה את ההפיכה בעזה. "זה מגוחך. אנחנו שילמנו עבור החגיגות שלהם בעזה, אבל די", אמר אחד מהם. "מבחינתנו זה נפסק. הצבנו להם תנאים ברורים". הוא הוסיף כי בכירי הרשות אחמד חילס ורוחי פתוח נפגשו עם נציגי חמאס ראזי חמאד, סלאח אל-ברדוויל וחליל אל-חיה ביום שלישי בשבוע שעבר, והציגו בפניהם מסמך דרישות.

      "הגשנו להם מסמך עם שלוש נקודות שבעיקרו אומר דברים פשוטים: תעבירו את הסמכויות בעזה לידי הממשלה (ברמאללה, א"י), נלך לבחירות כלליות תוך שישה חודשים והדרישה השלישית הייתה לתת לנו תשובה תוך שבוע", הסביר הגורם הבכיר, "הם לא חזרו אלינו". לדבריו, "ניסינו לדבר עם הנהגת חמאס בקטאר, אמרו לנו דברו עם עזה. ניסינו לדבר עם עזה, אמרו לנו דברו עם קטאר". הוא הבהיר: "הם מושכים זמן, אבל מבחינתנו רגע האמת של עזה ושל תושביה הגיע. על התושבים לצאת להפגנות נגד חמאס, לאינתיפאדה מצדנו".

      אמנת חמאס החדשה: לא מכאן תגיע הבשורה

      בשבוע הבא צפוי חמאס להכריז על האמנה החדשה שלו. בשורות גדולות כנראה שלא יהיו שם, לא מבחינה אידיאולוגית ולא מבחינה מעשית. האמנה לא תביא לעוד חשמל לעזתים, ובניגוד אולי לתפיסה בארגון, גם התדמית של התנועה לא צפויה לשינוי גדול. בכל זאת, מעניין לראות את השיח שיצרה האפשרות של אמנה חדשה בתוך התנועה.

      עצרת זיכרון למאזן פוקהא, עזה, 27 במרץ 2017 (רויטרס)
      קיבלו את הדין. בכירי חמאס בעזה (צילום: רויטרס)

      על פי מקורות פלסטינים הגורמים המרכזיים שהשפיעו על ההחלטה לשנות את האמנה הם שליט קטאר האמיר תמים בן חמד א-תאני ומנהיג "האחים המוסלמים" בתוניסיה – תנועה "א-נהדה" – ראשד אל-רנושי. עם זאת, על פי אותם המקורות, דווקא הנהגת חמאס ברצועה, בהובלת יחיא סינוואר, התנגדה לכך בתוקף, וכך גם גדול חכמי ההלכה של "האחים", יוסף אל-קרדאווי, ובשורות הארגון התגלעו חיכוכים קשים בשל כך. בסופו של דבר, סינוואר ואנשיו נאלצו לקבל את "דין התנועה".

      באמנה החדשה חמאס אינו מכיר באש"ף כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, כפי שהיו רוצים באש"ף, והארגון גם אינו "מחויב" להסכמים עם ישראל, אלא רק "יכבד" אותם. לא תהיה הכרה, חלילה, במדינת ישראל, ורק הסכמה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. הממד האנטישמי שהיה באמנה הראשונה אמור להיעלם, ורק הממד האנטי-ציוני יישאר. בדבר אחר חמאס כן צפוי לחדש – הוא לא יתייחס לתנועת "האחים המוסלמים" כארגון הגג שלו.

      בשורה התחתונה, זהו אותו חמאס עם שינויים קלים. בשבועות הקרובים נדע סופית גם את זהותו של ראש הלשכה המדינית החדש. עם זאת, גם שם אפשר להרגיע את המייחלים. המנהיג החדש, אם יהיה זה איסמעיל הנייה ואם מוסא אבו מרזוק, לא יחתור בקרוב לכינון שלום עם ישראל.

      שביתת הרעב: הצלחה – אך לא דרמטית במיוחד

      במקביל, שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים נכנסת היום ליומה ה-12. בישראל יש מי שמנסה לתאר אותה ככושלת, ואחרים טוענים שעוד ועוד אסירים נוטשים אותה. אולם התיאור הזה מפספס משהו. אמנם אין מדובר בהצלחה אדירה, אך בטח שלא בכישלון.

      ביום חמישי היו רחובותיה של רמאללה ריקים מאדם כמעט. כל החנויות נסגרו בשל שביתת המסחר שהוכרזה, לאות הזדהות עם האסירים שובתי הערב. מדובר במחזה נדיר, שלא נראה שנים רבות בעיר. באוהל ההזדהות עם האסירים, בכיכר ערפאת שבלב רמאללה, נראו בבוקר רק כמה מאות אנשים, על אף שגם בתי הספר ומשרדי הממשלה שבתו. לקראת הצהריים מספר המשתתפים כבר עלה, כאשר הגיעו תגבורות מאוניברסיטת ביר זית וממחנה הפליטים ג'ילזון.

      שביתת מסחר ברמאללה, 27 באפריל 2017 (מערכת וואלה! NEWS , אבי יששכרוף, באמצעות סמאטרפון של וואווי - Huawei)
      מחזה נדיר. שביתת המסחר ברמאללה, אתמול (צילום: אבי יששכרוף, באמצעות סמאטרפון של וואווי - Huawei)

      כמעט בכל יום מאז שהחלה שביתת הרעב ההמונית נערכת עצרת כזו או אחרת להזדהות עם האסירים, והנושא נמצא כל הזמן על סדר היום של כלי התקשורת הפלסטינים. השביתה הזו נועדה לייצר השפעה על דעת הקהל הפלסטינית, עוד הרבה לפני שירות בתי הסוהר, ומבחינה זו יש למדוד את הצלחתה.

      נושא האסירים חזר למרכז הבמה התקשורתית הפלסטינית, ועמו גם מרוואן ברגותי. מספיק להתבונן בתמונותיו של מנהיג השביתה שהתנוססו מכל עבר באוהל התמיכה כדי להבין שהוא כעת במרכז. גם שיירת האמבולנסים שחלפה בכיכר עם סירנות ודגלי פתח שעליהם תמונותיו של ברגותי סיפרו את הסיפור.

      עימותים בין פלסטינים לכוחות הביטחון, בית לחם, 17 באפריל 2017 (רויטרס)
      שוטרי הרשות מרחיקים את המפגינים ממוקדי החיכוך עם ישראל. מפגינים בבית לחם, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      ובכל זאת, מדוע אין מדובר בהצלחה דרמטית? ראשית, לא כל ציבור האסירים הצטרף לשביתה. רוב אסירי פתח לא שובתים רעב, וגם לא אסירי חמאס. מספר השובתים ירד מעט מאז תחילת השביתה, אך כך או כך, המספרים נותרו נמוכים. חמאס לא רוצה לסייע לברגותי, ולכן אסיריו אינם מצטרפים לשביתה. הנתון המפתיע יותר מתייחס לפתח – גם קבוצות גדולות של פתח אינן ששות להצטרף לברגותי, ורק כשליש מאסירי התנועה שובתים רעב.

      בקרב אנשיו של ברגותי מאשימים בעיקר שני בכירים בפתח: ג'יבריל רג'וב ומחמוד אל-עלול. השניים נחשבים כיום למועמדים מובילים לרשת את אבו מאזן ונחשבים לבני ברית זה של זה. לראיית אנשי ברגותי, הם מנסים לפגוע בשביתה כדי לסכל את האפשרות שהוא ינסה למתג עצמו כיורש אפשרי ליו"ר הרשות.

      אנשי ברגותי מזכירים שני שמות כדוגמה למאמצים של צמרת פתח לפגוע בשביתה: באסל מזרע, מנהיג אסירי פתח מכלא קציעות, שמתנגד נמרצות לשביתה ונחשב למקורבו של אל-עלול, וג'מאל רג'וב מכלא רימון, המתנגד אף הוא לשביתה. שם משפחתו כבר מספר הכול. האם הטענות מצד אנשי ברגותי נכונות, או שמא נועדו לחפות על אי הצלחת השביתה? הם הבהירו כי מהרגע שהחלה שביתת הרעב, ניכר היה שבכירים בתנועה מנסים לחבל בה.

      יום השואה תשע"ז - טראמפ בנאום מיוחד: "לא נתעלם מהאיומים להשמדת ישראל" (רויטרס)
      ברשות מקווים לנשיא אוהד. טראמפ (צילום: רויטרס)

      הכישלון השני קשור לישראל. הפגנות התמיכה עם האסירים נעצרות בערים הפלסטיניות, ועד כה לפחות לא הובילו לעימותים קשים של ממש מול כוחות צה"ל. אם מישהו תהה כיצד הדבר קורה, הצצה קטנה ביום חמישי למתרחש בצפון רמאללה מבהירה את הסיפור. הרשות פיזרה עשרות שוטרים, מהיחידה לפיזור הפגנות, שתפקידם היה למנוע ממפגינים פוטנציאליים לנהור לנקודות חיכוך מול ישראל. למעשה, הרשות כיום מונעת התדרדרות של האלימות עם ישראל בגדה, גם בסיכול פיגועים וכמובן בעצירת הפגנות.

      עם הקלף הזה ייצא בשבוע הבא אבו מאזן לוושינגטון, לפגישה הראשונה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. נוכח העימות של יו"ר הרשות עם חמאס והשמירה היחסית על שקט מול ישראל, הוא מקווה לנשיא אוהד במיוחד, שישמור על המגמה החיובית שהציג עד כה מול הפלסטינים.