פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרסום ראשון: בתי החולים הונחו להיערך להזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב

      יותר משבועיים לאחר שמאות אסירים ביטחוניים פתחו בשביתת רעב, פנה משרד הבריאות לבכירי המערכת והזהיר את מנהלי המוסדות הרפואיים מפני מספר מטופלים רחב היקף. בין היתר, פירט באילו מקרים יש לכנס את ועדות האתיקה ומתי יותר עקרונית להזין בכפייה

      פרסום ראשון: בתי החולים הונחו להיערך להזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב
      צילום: רויטרס, עריכה: ורד לידני

      מנהלי בתי החולים החלו הבוקר (חמישי) להיערך לקליטת אסירים ביטחוניים ששובתים רעב. במכתב שהעביר משרד הבריאות לבכירי המערכת ומתפרסם כאן לראשונה, מנחה ד"ר סיגל לברנט, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, באילו מקרים יש לכנס את ועדות האתיקה במוסדות הרפואיים ברחבי הארץ.

      שביתת הרעב, שכוללת את רובם המוחלט של אסירי פתח בישראל ומובלת על ידי בכיר הארגון מרואן ברגותי, החלה ב"יום האסיר" הפלסטיני ב-17 באפריל. בשיאה היא כללה כ-1,300 אסירים, אולם בשבועיים האחרונים הצטמק המספר ברבע ומספר השובתים נכון להיום עומד על פחות מ-850 איש. על אף הירידה בכמות האסירים השובתים רעב, נערכים בשב"ס לאפשרות כי גם אסירי חמאס יצטרפו למחאה על תנאי מאסרם, כפי שהכריזו בימים האחרונים.

      לקריאה נוספת:
      הכדור במגרש של הרופאים: איך תסתיים שביתת הרעב של האסירים?
      חשש בישראל: שביתת הרעב של אלפי אסירי פתח תביא להסלמה בשטחים
      תושבים בדרום: "חסמו לנו את רשתות הסלולר – בגלל שביתת האסירים"

      חלוקת מזון לאסירים ביטחוניים בכלא נפחא, 11 בינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      "צפי גדול למספר שובתי רעב". אסיר בכלא נפחא (צילום: ראובן קסטרו)

      במכתב, שעוסק בעבודתן של ועדות האתיקה, נטען כי השביתה הנוכחית שונה מקודמותיה משני נימוקים: זהות השובתים והיקף המשתתפים. "השובתים הם אסירים שנשפטו והורשעו בעבירות ביטחוניות - ולא עצירים מנהליים כפי שהיו רוב שובתי הרעב בשביתות קודמות", נכתב. בנוסף לכך, מעריכים במשרד הבריאות כי ישנו "צפי למספר גדול במיוחד של שובתי רעב, שעשויים להגיע בו זמנית לפתחה של המערכת הרפואית - בין אם למתקני שב"ס או צה"ל ובין אם לבתי החולים הציבוריים".

      במערכת הבריאות מדגישים כי תיקון 48 לפקודת בתי הסוהר, שנכנס לתוקפו באוגוסט 2015 ונותן סמכויות לנשיא בית משפט מחוזי או סגנו בנוגע למתן היתר להענקת טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אינו עומד בסתירה לחוק זכויות החולה.

      עמדת מערכת הבריאות היא כי ועדות האתיקה במוסדות הרפואיים יטפלו בענייני אסיר שובת רעב במקרים הבאים: כשהחולה נמצא בסכנה חמורה לחייו, לנכות חמורה בלתי הפיכה או קרוב לכך; כשהחולה קיבל את המידע ביחס למצבו ולטיפול הנחוץ לו – ומסרב לקבל טיפול; וכשהטיפול המוצע צפוי לשפר את מצבו במידה ניכרת. "ועדת האתיקה מוסמכת להתיר טיפול למרות התנגדות המטופל אם היא סבורה כי יש סיכוי סביר שהמטופל ייתן את הסכמתו לטיפול, בדיעבד", נכתב.

      עצרות תמיכה בשביתת האסירים הפלסטינים בגדה ובעזה, 17 באפריל 2017 (צילום מסך)
      הפגנת תמיכה באסירים שובתי הרעב בעזה, החודש (צילום מתוך טוויטר)

      עם זאת, במכתב שהפיץ משרד הבריאות מתייחסים גם למצב שבו ישנה התנגדות לקבלת טיפול רפואי. "על פי ניסיון העבר, שובתי רעב, על פי הגדרתם ולאור מטרת שביתתם, לא בהכרח יענו לתנאי האחרון (של סיכוי לקבלת הסכמה בדיעבד, א"א), ועל כן לא תמיד יתקיימו התנאים הנדרשים כדי שוועדת האתיקה תהיה רשאית להתיר טיפול למרות התנגדות המטופל. לפיכך, ייתכנו מצבים שבהם עשויה להידרש פנייה לבית המשפט המחוזי לפי התיקון לפקודת בתי הסוהר, לצורך מתן היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב. יצוין כי פנייה כאמור צריכה להתבסס על חוות דעת רפואית של הרופא המטפל באסיר, או שטיפל בו לאחרונה".

      במשרד הבריאות הנחו את בתי החולים להיערכות בכמה שלבים. כצעד ראשון, ממליצים להפעיל בכל בית חולים או מתקן רפואי צוות שישמש מגשר לשובתי הרעב ולשכנעם לקבל טיפול מזון. בשלב השני, נקבע כי ניתן לבצע התערבות רפואית במקרים הבאים: כשהוא הסיר את התנגדותו לטיפול או שאינו מסרב לו; במצבים שבהם אינו יכול לבטא את הסכמתו או התנגדותו לטיפול, כמו בלבול או אובדן הכרה; במצב רפואי שבו נשקפת סכנה מידית לחייו של מטופל או סכנה מידית שתיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה; ובאישור של המטופל או ועדת האתיקה.

      עוד נקבע במכתב כי יש להיערך מבחינת היקף כוח אדם. "על מנהלי בתי החולים להכין את ועדות האתיקה בבתי החולים להיקף שובתי הרעב לגביהם ידרשו לשירותיהן. יש לוודא קיומם של מספר ממלאי מקום כשירים וזמינים, לכל חבר ועדה".

      המכתב נחתם בקביעה כי המלצות ועדת האתיקה, להעניק טיפול למרות התנגדות, אינן מחייבות. "החלטה שכזו היא בגדר מתן רשות למטפל לטפל. כל החלטה בדבר מתן טיפול רפואי לאדם בזמן אמת היא החלטה קלינית של הרופא המטפל בשטח".

      מרואן ברגותי (AP)
      מוביל את שביתת הרעב. מרואן ברגותי (צילום: אי-פי)

      אתמול פורסם בוואלה! NEWS כי שב"ס ומגן דוד אדום יפתחו מרפאות בבתי הכלא שבהם מוחזקים אסירים ביטחוניים שמשתתפים בשביתת הרעב. חובשים ופרמדיקים של מד"א יטפלו באסירים שיזדקקו לטיפול רפואי, שיכלול בין היתר מתן עירוי ובדיקות נוספות.

      זאת, בין היתר, במטרה להקל את העומס על מערך האבטחה, שכן במקרה של פינוי לבית החולים נדרשים שלושה סוהרים ללוות את האסיר הביטחוני. גורמים בשב"ס טוענים כי עד היום טופל מספר קטן של אסירים ששובתים רעב, והם פונו לבית החולים והוחזרו לבתי הכלא. ההיערכות החדשה היא לנוכח האפשרות כי השביתה תימשך ויתעורר צורך לטפל במאות אסירים.