הנשיא ריבלין נגד לה פן: "הכחשת שואה מסוג חדש, מסוכן והרסני"

העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערכת הערב (שני) בקיבוץ לוחמי הגטאות. בנאומו יצא נשיא המדינה ראובן ריבלין נגד המועמדת לנשיאות צרפת מארין לה פן. "המסר שעולה מההתבטאויות הפוליטיות האחרונות מטריד מאין כמוהו", אמר ריבלין. הוא מנה דוגמאות, בהן את דבריה של לה פן בשבוע שעבר, עוד בטרם עלתה לסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת, שלפיהם צרפת אינה אחראית לגירוש היהודים למחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.

"ההתכחשות לאחריות לפשעים שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה היא הכחשת שואה מסוג חדש, מסוכן והרסני הרבה יותר מזה שהכרנו עד כה", אמר. "הכחשת השואה שהולכת וצומחת לנגד עינינו חותרת למטרה מתחכמת ומסוכנת הרבה יותר - זוהי אינה הכחשה של עצם קיומה של השואה, אלא הכחשה של ההבחנה בין קורבן לבין פושע. זוהי הכחשה שמבקשת להפוך את אירופה כולה - על הנהגתה הלאומית ומוסדותיה המארגנים - לקורבנות. זוהי הכחשה שחותרת לבטל את האחריות הפוליטית והמוסרית שמוכרחה לעמוד בלב זיכרון השואה לדורי דורות".

ריבלין ציין כי גם בפולין, הדיון במעורבותה של האוכלוסייה המקומית ברדיפת היהודים ורציחתם, הפך לנושא פוליטי מהמדרגה הראשונה. "באוקראינה, זעמו נבחרי ציבור על שבנאומי בפני הראדה, הפרלמנט האוקראיני, הזכרתי ש'רבים מהמסייעים לנאצים היו בני העם האוקראיני ובתוכם היו שפרעו וטבחו ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים'. ובבריטניה, קבע חבר במפלגת לייבור שגורש ממנה, כי 'היהודים הציונים שיתפו פעולה עם היטלר'".

לקריאה נוספת:
השיר של אמא, התפילה של אבא: ניצולי השואה חוזרים לשירי ילדותם
תנועת המלקחיים שמאיימת למחוץ את זכר השואה ברחבי העולם
הרמטכ"ל ב"מצעד החיים": "בני עמנו לא יובלו עוד חסרי מגן אל מותם"

לבסוף חתם הנשיא: "כחברה וכמדינה, עלינו להתנגד לבריתות לא קדושות, עם גורמי ימין לאומני קיצוני. הגם שבטווח הקצר אפשר לטעות ולחשוב שיש לנו אינטרסים משותפים, הרי שיש לשוב ולהזכיר: שלא היה ולא יהיה לנו דבר משותף עם אנטישמיים, בכל לבוש שהוא. מצוות זיכרון השואה מחייבת אותנו, כחברה וכמדינה, יחד עם מדינות ואומות נוספות, לעמוד איתן. לא לאפשר הכחשה באמצעות טשטוש ההבחנה שבין קורבן לפושע, לעמוד על החובה שבנשיאת האחריות ההיסטורית על כל משמעויותיה החינוכיות והלאומיות, אל מול העבר ולטובת העתיד".

אורח הכבוד בעצרת הוא נשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק. "אני נרגש מאוד מהמעמד הזה", אמר גאוק. "אני מעריך את האנשים שניצלו מהשואה ואיתנו כאן היום. אני מבקש סליחה מאלו שנרצחו, שנרדפו, שהושפלו רק משום היותם יהודים. הייתה תקופה שהתביישתי להיות גרמני. אפילו שנאתי את גרמניה. בני דורי הביטו בהוריהם בתחושת גועל. בתחילה הם התנערו ורבים מהם סירבו לקחת אחריות ושמרו על שתיקה. אך זה השתנה ב-50 השנים האחרונות. הם למדו לקבל אחריות על מעשיהם הנפשעים והנוראיים. זה יצר גרמניה אחרת".

במקביל לטקס בצפון, נערך טקס זיכרון בקיבוץ יד מרדכי, שבו נאמו שר הביטחון אביגדור ליברמן, כלת פרס ישראל גילה אלמגור, מפקד פיקוד דרום, אלוף אייל זמיר ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר. "השאלה הגדולה היא האם נותר עוד מישהו על פני האדמה שבאמת שטוף שנאה ליהודים וזומם להשמיד את מדינת ישראל", תהה השר ליברמן בנאומו.

"לצערי התשובה לשאלה הזו קצרה מאוד: כן. הראיה לכך היא אותה תחרות קריקטורות בינלאומית בנושא הכחשת השואה, בחסות איראן, המתקיימת מדי קיץ, כשהפרס לזוכה במקום הראשון הוא 50 אלף דולר. תחרות שגם היא זוכה לאדישות והתעלמות מוחלטת מצד העולם", הוסיף.

העצרת בקיבוץ לוחמי הגטאות נערכת תחת הכותרת "מדור לדרור" ותוקדש לנושא העברת האחריות לזיכרון מן הדור הראשון לדורות הבאים. בטקס משתתפים ניצולים ומשפחותיהם, יוצרים ומוזיקאים, תושבי הצפון, אנשי ציבור, חברי התנועה הקיבוצית, חיילים וחניכי תנועות נוער מכל רחבי הארץ.

בעצרת בקיבוץ לוחמי הגטאות ידליקו שישה ניצולי שואה משואות. שרגא פילר, שנולד בוויז'קוף שבפולין ב-1930, וכבר בגיל עשר היה לפרטיזן לוחם ביערות בלרוס, ידליק משואה עם בתו שרית, ציירת, העוסקת בציור זיכרונותיו של אביה מהשואה; ד"ר משה שנר, היסטוריון, בן קיבוץ לוחמי הגטאות וחבר הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות, ידליק משואה בשם הוריו שרה וצבי שנר ששרדו בפולין וייסדו את בית לוחמי הגטאות ואת ארכיון השואה הראשון.

גם רטמן לוצ'יה, ילידת דינוב שבפולין, תדליק משואה. היא ניצלה מהשואה בעזרת אישה פולנייה שסיפקה לה תעודת לידה מזויפת, כמו גם הודות לכישורי משחק, מראה אירופאי, ובעיקר הרצון העז לחיות. רחל אלטרץ', הניצולה היחידה משטיפ, כיום מקדוניה, שנשלחה עם משפחתה למונופול, בית חרושת לטבק שרדה את השואה ותדליק משואה. רחל עברה בין אנשים ומחנות עד שנשלחה אחרי המלחמה לבית יתומים. ברישומים של הגרמנים היא מופיעה כאילו נספתה.

שני ניצולי שואה נוספים שידליקו משואות הם ברוך הוד ומירי אזולאי. הוד, לשעבר בירנט ואן דר הודן, נולד ב- 1924 בהולנד, והיה לחבר המחתרת ההולנדית. הוא השתתף פעמיים במבצע "פגסוס" להחזרת צנחנים של בעלות הברית שצנחו בשטח כיבוש גרמני, נעצר על ידי הגרמנים, נלקח לחקירה ועונה. עובדת היותו נימול הצילה את חייו, משום שהוא זוהה כיהודי, לא כחבר מחתרת והושאר בחיים. אזולאי, נולדה בבודפשט שבהונגריה ב-1931 וגדלה בבית יתומים. היא ניצלה מהטבח בדנובה בסוף המלחמה, עלתה ב"אקסודוס" ביולי 1947 וגורשה לגרמניה. לבסוף היא הגיעה לקיבוץ עברון במסגרת "עליית הנוער" לאחר הקמת המדינה, שבו היא מתגוררת עד היום.