(הפגנות נגד החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי במתכונתו הנוכחית, בשבוע שעבר)
חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן" תבוטל, אך מרבית עובדי החטיבה ישמרו על עבודתם ויעברו לעבוד בתאגיד החדשות החדש שיוקם, יחד עם עובדים נוספים מרשות השידור - כך עולה מתזכיר חוק השידור הציבורי החדש שהופץ הלילה (שני) לעיון הציבור. לפי תזכיר החוק, תאגיד השידור הציבורי יעלה לשידור ב-15 במאי, ואז גם תיסגר סופית רשות השידור. במקביל יוקם גוף חדשות ציבורי חדש תאגיד החדשות - תחת הנהלה חדשה, שלא תהיה כפופה להנהלה הנוכחית של התאגיד.
לעיון הציבור הופצו שני חוקים. החוק הראשון, דוחה את תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי בשבועיים, מ-30 באפריל ל-15 במאי, כדי לאפשר לממשלה לשנות בחקיקה את מבנה תאגיד "כאן" ולהקים תאגיד ייעודיי שיהיה אחראי לשידורי החדשות והאקטואליה. חוק זה יובא להצבעה במליאת הכנסת כבר אחרי חג הפסח. תאגיד החדשות הייעודי החדש הוא נושא החוק השני, והוא יקודם רק בסוף החודש, שכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אסר לקדמה בהליך חקיקה מזורז, ודרש שיינתנו לציבור 21 ימים לעיון והערות לתזכיר החוק.
תזכיר החוק השני מהווה את הפירוט המעשי של ההסכמות אליהן הגיעו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, לפני כשבוע וחצי, אשר הביא לסיומו את המשבר הקואליציוני החריף שפרץ בין השניים בסוגיית התקשורת. השינוי העיקרי שחל במהלך ניסוח ההסכמות לחקיקה נוגע לסוגיית הפיטורים. בניגוד להסכמות המקוריות בין נתניהו וכחלון, שכללו פיטורים של כלל עובדי התאגיד, בהצעת החוק הסופית כל עובדי התאגיד שכבר נקלטו בתאגיד "כאן" ייקלטו בתאגיד החדשות החדש בתנאי העסקה זהים לאלה שהועסקו בהם במקור. לגבי תקנים שטרם אוישו, תינתן עדיפות לעובדי חטיבת החדשות ברשות השידור, ובכך תתאפשר קליטה של יותר עובדים מהרשות לתוך תאגיד החדשות הציבורי.
לקריאה נוספת:
מתווה התאגיד: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסכם
משבר התאגיד: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כולל במגזר הציבורי
כשמוישה הפנה לביבי כתף קרה: המתיחות בין נתניהו לכחלון נמשכת
הכנסת תדון ב"השתלטות רה"מ על התקשורת" יש עתיד סירבה לחתום
עם זאת, ההצעה כן חותרת תחת המינויים הבכירים ביותר בתאגיד: לראשי "כאן" אלדד קובלנץ וגיל עומר - לא תהיה כל נגיעה לגוף החדשות החדש. מנהל חטיבת החדשות בתאגיד, ברוך שי, צפוי להיות מוחלף. לפי תזכיר החוק, כונס הנכסים הרשמי של המדינה, דוד האן, ימנה מנכ"ל זמני לתאגיד, שימלא את תפקידו במשך שלושה חודשים וישמש גם עורך ראשי עד שימונה מנכ"ל קבוע על ידי מועצה ציבורית שתמנה הממשלה.
ההסכמות בין נתניהו וכחלון, כמו גם תזכיר החוק המפרט אותן, קובעות כי המדינה למעשה תקים תאגיד שידור נפרד ועצמאי לענייני חדשות ואקטואליה, שינוהל על ידי מנגנון נפרד לחלוטין. בכך נוצר למעשה מנגנון מסורבל קמעה של הפעלה כפולה של תאגידים שצריכים לשתף פעולה, אך הוא מאפשר לממשלה לבחור מחדש מי יהיו מנהלי התאגיד ומי יהיו האחראים על הפקת התכנים שבו.
בתוך שלושה חודשים, כך לפי החוק, הממשלה תמנה מועצה ציבורית שתיבחר על ידי ועדת איתור ברשות שופט, שתחליט על זהות המנכ"ל הקבוע של גוף החדשות החדש. עד שימונה מנהל קבוע, המנהל הזמני לא יוכל לבצע שינויים ארגוניים או להעביר עובדים מתפקידם.
תזכיר החוק שומר על המסגרת התקציבית המקורית שמשרד האוצר הקצה להפעלת שידורי תאגיד השידור הציבורי: בחוק המקורי הוקצו כ-160 מיליון שקלים למימון הפקה של שידורי חדשות, ולפי הצעת החוק החדשה תקציב תאגיד החדשות יעמוד על סכום של 135 מיליון שקלים.
לפי המתווה המוצע, שידורי החדשות בערבית ימשיכו להיות תחת סמכותם של מנהלי התאגיד קובלנץ ועומר, ולכן התקציב הכולל של תאגיד החדשות נמוך יותר מזה שתוכנן בתחילה. בנוסף לכך, במסגרת ההסכמות הוחלט לבטל את כל ההתקשרויות שעשה תאגיד השידור הציבורי להפקת שידורי חדשות ואקטואליה עם חברות תוכן והפקה חיצוניות, ובתאגיד החדשות החדש נאסר על מיקור חוץ.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן תקף את נוסח הצעת החוק ואמר כי היא אינה מקובלת עליו. לדבריו, ההצעה "לא מביאה פתרונות לנושאים שבמחלוקת". עוד אמר ניסנקורן כי בהצעה "אין מענה לתהליך קליטת עובדי רשות השידור ולסוגיית תנאי הפרישה" והוסיף שהעביר לידיעת הממשלה את התנגדותו אליה.
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), המתמודדת לראשות ההסתדרות, כינתה את נוסח הצעת החוק "מניפולציה" ואמרה כי היא לא מגדילה את מספר המשרות בתאגיד החדשות החדש שיוקם. לדברי יחימוביץ', "מדובר בסך הכל בתוספת של 30 תקנים למפוטרי רשות השידור. נותרנו עם מאות, הן ברשות השידור והן בתאגיד, שאיש לא סופר". עוד אמרה יחימוביץ' כי ההסתדרות "לא פעלה לעגן את זכויות העובדים הנקלטים וכעת תנאי עבודתם הנחותים נקבעים באופן בלעדי על ידי פקידי האוצר. זאת חרפה".