(בווידאו: נתניהו וכחלון באירוע בבית שמש)
מאחורי שולחן צר וארוך, בשורה צפופה, ישבו היום (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הפנים אריה דרעי, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול ובכירים נוספים. האירוע החגיגי, טקס חתימת הסכם הגג בבית שמש, כלל הרבה נאומים, ברכות ומחמאות. אבל מבעד למצגות החגיגיות ולנעימות הכלייזמרים היה קשה להסתיר את המתח הכבד ששרר בין שני האורחים המרכזיים באירוע: נתניהו וכחלון.
אף שראש הממשלה ושר האוצר הגיעו להסכמות שסיימו את המשבר הקואליציוני סביב תאגיד השידור הציבורי לפני ארבעה ימים, המשבר עוד רחוק מלהיות מאחורינו. קשיים משפטיים ועתירות לבג"ץ מרחפים מעל המתווה, וגם באוצר התגלו אתמול סימני שאלה לגבי העלות התקציבית של המהלך וישימות ההסכם במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו.
עד שדחיית עליית התאגיד לשידור לא תגיע להצבעה במליאת הכנסת, יכולים להתגלע בקעים חדשים שיטלטלו את שיווי המשקל שהושג בקואליציה. אבל מעבר לפרטים הטכניים, המשבר גרם לקרע עמוק במארג היחסים האישיים שעליו מתבססת הקואליציה של נתניהו. בטקס שנערך היום בבית שמש היה ברור דבר אחד: נתניהו וכחלון, בלשונו של שר האוצר, באמת כבר לא.
נתניהו דווקא עשה מאמץ ניכר לרכך את לבו של כחלון. הוא החמיא לו על ההישגים בתחום הדיור, ואפילו חזר לכנותו בכינוי החיבה "מוישה". כחלון, מנגד, עשה בדיוק ההיפך. במשך קרוב לשעה הקפיד לא להישיר מבט אל נתניהו, והנוכחים בקהל תמהו כיצד לא נתפס לו הצוואר מרוב שדאג להפנות את מבטו לכיוון השני. הם אמנם ישבו זה לצד זה, אך סרגל וירטואלי מתח ביניהם מרחק קבוע של לפחות עשרה סנטימטרים.
נתניהו דיבר בעיקר עם ראש העיר אבוטבול שישב משמאלו, בעוד כחלון שוחח עם רב העיר שישב מימינו. כשראש העיר החמיא לנתניהו, כחלון לא הרים אפילו את מבטו, ובחר להתעסק בליטושים אחרונים לנאומו. אבוטבול ניסה לחמם את האווירה ואמר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", אבל כחלון לא זרם; כשעלה לנאום הבהיר שהוא אולי עדיין יושב לצדו של ראש הממשלה, אבל זה ממש לא בטוב וגם לא בנועם. "אם היינו הולכים לבחירות, אף אחד לא היה כאן היום", התייחס כחלון לאיומים שהושמעו בסביבת נתניהו. "בבחירות אתה יודע איך אתה נכנס, אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא", שיגר אליו מסר.
כחלון לא נהנה לראות את נתניהו בתזמון הזה, כמו שלא נהנה מרצף הבקשות שמגיעות מלשכת ראש הממשלה בשבועות האחרונים להצטרף לאירועים שתחת סמכותו. זה התחיל בידידות, כשראש הממשלה הזמין את "מוישה" לצלחת חומוס ולקפה טורקי משותף במסעדה ירושלמית כדי לחגוג את ההישגים הכלכליים של השנה החולפת, והמשיך בעוד ועוד אירועים של כחלון, בעיקר בפריפריה, שנתניהו לקח בהם חלק.
אבל, וזה אבל גדול, כחלון לא כל כך אוהב את זה, בלשון המעטה: "כשיש הישגים אתה תמיד מופיע, אבל כשיש קשיים אתה נעלם", הוא הטיח בנתניהו באחת השיחות הקשות שניהלו בשבועות האחרונים. לראש הממשלה שמורה, כמובן, הזכות להשתתף באירועים חגיגיים של חברי ממשלתו, ולנצח על הישגים שנעשים תחת הובלתו. אבל מורת הרוח של כחלון, שחש שנתניהו לא מפרגן לו ומנסה לגנוב לו קרדיט מההצלחות הכלכליות, ידועה היטב לראש הממשלה, והוא אפילו קרא עליה כבר בעיתון.
אלא שלנתניהו לא אכפת: גם כשידוע לו שהוא לא ממש מוזמן, וגם אחרי שבוע המשא ומתן הקשה על ענייני התאגיד שהמריא לטונים צורמים ביותר, הוא עדיין מתעקש להגיע לכל האירועים. היום הוא התייצב יחד עם שר האוצר, שר הפנים ושר השיכון יואב גלנט בבית שמש. מחר הוא צפוי לעשות בדיוק את אותו הדבר באור יהודה. ההזמנות לאירוע מחר כבר יצאו כשאורחי הכבוד הם כחלון וגלנט, אבל לשכת ראש הממשלה לחצה בעירייה לוודא שכולם יודעים שגם נתניהו מגיע.
בינתיים, בקואליציה מתייחסים לשיווי המשקל בין נתניהו וכחלון כ"פסק זמן" בלבד, וגורמים פוליטיים בכירים מעריכים כי משברים נוספים צפויים לצוץ בהמשך הדרך. לראייה, הם מצביעים על תגובתו החריפה של הליכוד לביקורת שהשמיע אתמול יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, על הסדר הגבלת ההתנחלויות עם הבית הלבן.
בנט אמנם הביע את התנגדותו ל"החמצה ההיסטורית", אך נקט בלשון מכובדת ולא משתלחת, בניגוד גמור למתקפה החריפה של מחוללי התגובות בסביבת נתניהו, שהאשימו אותו ב"שמאלנות", בקשרים עם הקרן החדשה ובכניעה ללחצים שלה, ובעידוד הסתה פלסטינית. זו הייתה תגובה קלאסית של קמפיין בחירות. אמנם אקדח הבחירות שנתניהו הציב על השולחן סביב משבר התאגיד חזר בינתיים למקום מושבו מבלי שירה כדור, אבל רבים בכנסת מעריכים שהוא עוד יירה בצרורות.
עד ממש לא מזמן, כחלון היה כנראה השותף הכי נוח של נתניהו בקואליציה. אבל המים העכורים שזרמו בין השניים בחודש האחרון זיהמו את הסביבה לגמרי. כחלון ניסה לעמוד על רגליו האחוריות ובמשך כמעט שבועיים בלם את גחמותיו של נתניהו בעניין התאגיד. בסופו של יום, הוא הצליח למנוע חלק לא מבוטל מתוכניותיו של ראש הממשלה, אך במהות - פירוק חטיבת החדשות של התאגיד והקמתה מחדש בפיקוחו של ראש הממשלה - הוא נכנע לדרישותיו של נתניהו. הוא יצא חבוט וכועס על נתניהו, שהכניס אותו למשבר מטורף על נושא לא חשוב שלא היה מעוניין בו, ועל שותפיו לקואליציה, שהפקירו אותו בשדה הקרב לבד ושתקו.
יו"ר ש"ס אריה דרעי חיזק את כחלון היום בבית שמש ואמר לו "קיבלת החלטה נכונה - יותר אין לך מה להרהר בה". ימים יגידו, הוסיף דרעי, אותם ימים שיגידו מה יהיה עתיד היחסים בין כחלון ונתניהו. בסביבתו של שר האוצר אמרו בימים האחרונים כי "נתניהו הגדיש את הסאה, וזה בלתי הפיך".
בפעם הקודמת שהיחסים בין השניים הידרדרו לרמות שפל כאלה, כחלון עזב את הליכוד, אך בסופו של דבר שב לזרועותיו של נתניהו והצטרף לממשלה עם "כולנו". הבחירות המוקדמות שנתניהו תכנן או לא תכנן לא קורמות עור וגידים לעת עתה, אבל במצב הזה, כשהן יגיעו - קשה לראות את כחלון ממליץ על נתניהו פעם נוספת להרכבת הממשלה. עד אז, הוא צפוי לשוב ולנסות להבהיר כמה שאפשר שהוא וביבי באמת כבר לא.