הגרסה הרוסית למתקפה הכימית בעיירה חאן שייחון, באזור אידליב שבצפון-מערב סוריה, ביקשה מלכתחילה להכחיש כי חיל האוויר הסורי הפציץ אזרחים בגז סארין - ולטעון כי תקף טרוריסטים שהחזיקו במחסן הנשק הכימי. ההכחשה לא נועדה לשכנע את העולם כולו, אלא בעיקר לאפשר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למצוא תירוץ שיאפשר לו להימנע מתקיפה ולהסתפק במקום זאת בנאום הגינוי המקובל במועצת הביטחון של האו"ם. זה לא עבד.
השאלה הגדולה מבחינת רוסיה כעת היא איך להגיב למתקפה האמריקנית בבסיס חיל האוויר הסורי באזור חומס. ארצות הברית אמנם יידעה את מוסקבה על המתקפה ווידאה כי אין כוחות רוסיים בשדה התעופה א-שעיראת שהותקף. הרי טראמפ לא מעוניין בהסלמה שהייתה מגיעה עם תקיפת כוחות רוסיים.
עוד בוואלה! NEWS:
החגיגה הסתיימה: המסר המאיים של טראמפ לאיראן, חיזבאללה ופוטין
מ"אמריקה תחילה" ל"נשיא של העולם": מאחורי המהלך של טראמפ בסוריה
רח"ט מחקר בריאיון בלעדי: "לאסד עדיין יש יכולות כימיות-בילוגיות"
אולם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נדרש בכל זאת להגיב לכך שנשיא ארצות הברית לא מאמין לו, וקורא לו למעשה שקרן. בפני פוטין עומדות שתי אפשרויות תגובה, הסותרות זו את זו. האחת היא למחות ולהביע צער על תקיפת סוריה ועל תקיפת הנשיא בשאר אסד ומשטרו הלגיטימי, לשיטת מוסקבה; השנייה - להתעלם ולהדחיק. להעמיד פנים כאילו זה לא קרה, ולהמשיך בעסקים כרגיל.
כל זאת, לקראת ביקורו של שר החוץ האמריקני רקס טילרסון במוסקבה בשבוע הבא. טילרסון נחשב למקורב לפוטין, והנשיא הרוסי אף קרא לו בפומבי "ידידה של רוסיה". עם זאת, אותו טילרסון התבטא אמש בגנות התקיפה הסורית בחאן שייחון ונגד מעורבותה של רוסיה בסוריה.
הממשל האמריקני, עם טילרסון ועם היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, היה אמור להיות ממשל החלומות מבחינת פוטין. אלא שפלין סולק, ומחליפו אייץ'-אר מקמאסטר, יחד עם שר ההגנה ג'יימס מאטיס אנשי המלחמה הקרה, שרואים אותה מתחדשת לנגד עיניהם מסמן קו נצי מובהק לגבי רוסיה.
השאלה הגדולה שינסה פוטין לברר ומטרידה ברגעים אלה גם את אסד, יחד עם העולם כולו, אולי, שמצפה לתשובה אם מדובר בתקיפה נקודתית שנועדה להעביר מסר, ולא יהיה לה המשך, או שמא יש כאן את תחילתה של מגמה חדשה, של שינוי כיוון דרסטי מצדו של האדם הבלתי-צפוי היושב בבית הלבן.
התגובות שנשמעו הבוקר מרוסיה הן חריפות מבחינה סגנונית, אולם מדודות ומשאירות מקום להמשך השיח השקט. מצד אחד, רוסיה אינה יכולה להיראות כמי שמפקירה לחלוטין את בעלת בריתה, שעל פי הצהרתו של פוטין כלל אינה אחראית לתקיפה הכימית. מהצד השני, מוסקבה מודעת לרגישויות הרבות של כל הצדדים, ובעיקר אלה של הנשיא טראמפ, שאיתו ייאלץ פוטין עוד לעבוד על שורת נושאים קריטיים בשנים הקרובות.
אין זה הזמן, לפיכך, להיכנס לעימות חזיתי גלוי עם הבית הלבן. בשורה התחתונה, רוסיה תבקש למנוע מעורבות אמריקנית חריפה יותר בסוריה, שעלולה לשנות לרעה, מבחינת הקרמלין, את מהלך הלחימה בסוריה.