(בווידיאו: דיון באולפן וואלה! NEWS על חוק הפונדקאות, לפני כשנה)
בשנים האחרונות מסלולי הפונדקאות לזוגות חד-מיניים בישראל הולכים ומצטמצמים. מלבד זמני ההמתנה ארוכים והעלויות שמתייקרות, אחד ממסלולי הפונדקאות היחידים שנותרו לזוגות להט"ביים ישראלים נמצא בסכנה ממשית. זאת, בשל כוונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבטל את ביטוח הבריאות הציבורי שקידם קודמו בתפקיד, ברק אובמה.
תחילה הייתה זו הודו, עד לאחרונה מוקד הפונדקאות העיקרי עבור זוגות חד-מיניים ישראלים, הן בשל העובדה שהתירה את התהליך ללא חובת נישואים והן בשל העלויות הזולות. בשנת 2013 התנפץ החלום ההודי, כאשר משרד ההגירה במדינה הוציא הנחיה חדשה שמחייבת ויזה רפואית ולא ויזת תייר להורים. לאחר מכן נוסף שינוי בחוק כי על ההורים להיות נשואים לפחות שנתיים.
חודש לאחר מכן, סוכנויות הפונדקאות הישראליות כבר מצאו פרצה אחרת עבור אותם זוגות המומים - נפאל, אשר הציעה לפונדקאיות הודיות לעבור תהליכי הפרייה ושהייה בנפאל בשבועות הראשונים להיריון ולאחר מכן לחזור להודו וללדת שם. המסלול נפתח והמוני זוגות חד-מיניים, בעיקר גברים, הסתערו על האופציה הנפאלית.
עוד בוואלה! NEWS:
עתירה לבג"ץ: להנפיק תעודות לידה לזוגות לסביות - עם שמות שתי האימהות
"כאילו נלקחו ממני הילדות": זוג הגברים שנאבק על מתן אזרחות לבנותיהם
"עבודה בעיניים": חוק פונדקאות חדש הוגש יממה לפני הדיון בבג"ץ
כשנה לאחר מכן הודיעו השלטונות הנפאליים שגם הם סוגרים את שעריהם בפני פונדקאות זרה, הן מטעמים משפטיים, שכן מעמדה החוקי של הפונדקאית לא הוסדר, וכן מטעמים מוסריים-חברתיים. זאת בשל טענות לניצול נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובשל כך שממילא סכום ניכר מהתשלום הולך למרפאות ולסוכנויות תיווך - ולא לפונדקאיות עצמן.
באותה השנה, 2014, תאילנד נפתחה אף היא לפונדקאות מסחרית עבור הזוגות הללו, אך הוצאה אל מחוץ לחוק כעבור כמה חודשים מאותם טעמים. ב-2015 נמצא יעד חדש: מקסיקו. אולם כמו בכל התסריטים הקודמים, כאשר החלה הנהירה אל היעד החדש, הדבר עורר את חמתם של השלטונות וכן סערה ציבורית אודות ניצול הנשים. בנובמבר האחרון נערכו הלידות האחרונות באמצעות פונדקאיות מקסיקניות, והמדינה סגרה את שעריה לפונדקאות זרה ומאפשרת רק פונדקאות מקומית.
גם זוגות שנמצאים כרגע באמצע התהליך, כאשר הפונדקאית שלהם כבר הרה, חוששים מהסנקציות הבאות שיוטלו, בין היתר בשל אותה אמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו אודות החומה והמשבר הדיפלומטי בעקבותיה.
אותם זוגות חד-מיניים נותרו אובדי עצות. בארץ ובאירופה הפונדקאות אסורה להם, והאופציה שנותרה איתנה עבורם, וכן עבור זוגות סטרייטים, הן ארצות הברית וקנדה, שם עלותו של תהליך הפונדקאות מאמירה לכדי 200 אלף דולרים.
תשעה חודשים עד שנה - רק למצוא פונדקאית
רן פול-דיין, מייסד ויו"ר MHB (Men Having Babies), מוסד ללא כוונות רווח המסייע לזוגות הומואים בהליך הפונדקאות מאז שנת 2005, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "סוכנויות רבות שאנחנו מכירים היו משדכות בעבר פונדקאית לזוגות ישראלים תוך חודשיים-שלושה, והיום הם אומרים שזה ייקח תשעה חודשים עד שנה - וזה רק למצוא את הפונדקאית".
"גם מבחינת הכסף אנחנו רואים מגמה מדאיגה", הוסיף. לדבריו, התשלום "כל הזמן עולה בשנים האחרונות, כאשר רק בשנה האחרונה זה עלה בעשרת אלפים דולר לכל תהליך, וזה בגלל מחסור חמור בפונדקאיות וגם כי המסלולים במזרח נסגרו".
פול-דיין הבהיר כי "המצב בקנדה גם לא יותר מזהיר". הוא הסביר כי על פי החוק הקנדי, פונדקאות היא "אלטרואיסטית ולא ממוסחרת", ובפועל מקובל תשלום מקסימלי של עד 20 אלף דולרים, עבור ההוצאות הכרוכות בהיריון עצמו. יתרה מכך, נאסר על פרסום עסקים שקשורים לפונדקאות, ולסוכנות אסור לאתר פונדקאיות על פי חוק. "בהתחלה כל ילד שנולד בקנדה זכאי לביטוח רפואי ממלכתי באופן אוטומטי, והפונדקאות עצמה סובסדה על ידי משלם המסים הקנדי, אך ברגע שהתחילה הנהירה ההמונית לשם התחילו הבעיות", הוסיף, "כיום לא כל הילדים מכוסים על ידי הביטוח, ומאחר שלא ניתן להעלות את תעריף הפונדקאית, נוצר מחסור כבד וכך גם התורים החלו להתארך".
בארצות הברית השכנה, אל העלויות הגבוהות וזמני ההמתנה הארוכים הצטרפה לאחרונה "השתלטות הסינים על שוק הפונדקאות", לדברי פול-דיין. הוא הסביר כי פונדקאות אינה מותרת בסין, ומענה לזוגות סינים ניתן בארצות הברית. לדבריו, "במרפאות להפריה כבר ניתן למצוא 'ראש מחלקת סין' ואחיות דוברות סינית, וזה כבר מעורר ביקורת ציבורית".
ניצחונו בבחירות של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הוליד דאגות חדשות בכל הנוגע למסלול הפונדקאות האמריקני, ובעיקר ביטוח הבריאות של היילודים. עורכת הדין ויקטוריה גלפנד, המייצגת משפטית זוגות חד-מיניים רבים בתהליך הפונדקאות בחו"ל, הסבירה כי "בקמפיין שלו הוא גינה את רפורמת הבריאות של אובמה, המאפשר למעשה לקנות ביטוח בריאות ליילוד בכמה מאות דולרים בשנה. אם האיום שלו יתממש והוא יפיל את הרפורמה הזאת, ישראלים רבים עשויים למצוא עצמם משלמים מאות אלפי דולרים על ימי אשפוז של יילודים שיזדקקו לטיפולים לאחר הלידה. זה עשוי לייקר את התהליך היקר הזה עד למצב בלתי אפשרי עבור הזוגות".
"היינו לבד, המדינה הסירה אחריות"
ביום חמישי הקרוב ייערך במרכז הכנסים "ישראל יפה" בתל אביב כנס בינלאומי לפונדקאות ופריון, ללא מטרות רווח, ביוזמת עמותות "חן לפריון", "אבות גאים" ו-MHB. בכנס, שנערך זו השנה השלישית, ישתתפו מומחים לתחומים הרלוונטיים לתהליך הפונדקאות כמו רופאים, משפטנים והורים שעברו תהליך פונדקאות, שיציגו בין היתר את המגמות העכשוויות במסלולים הביטוחיים בארצות הברית ובקנדה.
בכנס צפויים להשתתף גם חיים עבאדה-ריין, בן 35, ובן זוגו אלכס, בן 32. השניים נשואים זה שמונה שנים ומתמודדים עתה עם מסלול הפונדקאות בארצות הברית, לאחר שכבר הביאו ילד בפונדקאות בתאילנד שמת זמן קצר לאחר הלידה.
"לפני ארבע שנים הגענו להחלטה שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם", סיפר אלכס. "אבא שלי בדיוק מת והבנתי שאני רוצה להיות אבא צעיר ולחוות את המשך החיים של הילדים שלי בגיל יותר צעיר, והתחלנו לבדוק את האופציות שלנו. הייתה לנו חברה שהסכימה לתרום את הביציות שלה ונסענו ביחד לתאילנד, עשינו איתה חוזה". הוא הסביר כי "זה היה בדיוק כשסגרו את הודו, ואז החליטו בשבילנו שתאילנד זה השלב הבא".
"אחרי כמה ניסיונות שלא הצליחו ועוברים שנפלו, האחרון הצליח להתפתח והגענו עד שלב הלידה", סיפר. "אבל בדיוק כשהגענו כבר לתאילנד, שישה שבועות לפני הלידה, הם שינו את החוקים וסגרו את הפונדקאות כך שהיינו מהזוגות האחרונים". הוא סיפר כי בשל שינוי החוק, "העבירו אותנו לבית חולים קטן במקום אחר, ולא מה שנסגר איתנו מראש. יומיים אחרי שנולד לנו הילד הוא מת, כנראה רשלנות רפואית".
לדבריו, "מהרגע שהוא נולד העבירו אותו לפגיה ואז בין בתי חולים, כמעט כולם קטנים ובלתי מיומנים, ורק כשהוא הגיע לבית חולים מכובד, שם הוא כבר מת". הוא הוסיף כי "זאת טראומה שעד היום לא יצאנו ממנה". אלא ש-48 השעות המטלטלות שעברו בני הזוג, משמחה גדולה לאבל, היו רק ההתחלה, והם נתקלו בקשיים רבים בהבאתו לקבורה.
"היינו לבד, וזה מטורף", שחזר חיים. "אין אף אחד מאחוריך, המדינה שלנו הסירה מאיתנו אחריות, ישראל לא הכירה בילד ופשוט התנערה מאיתנו. אמרו לנו 'תמצאו פתרון לבד'". לדבריו, "ניסינו להביא את הגופה שלו לקבורה יהודית בארץ, אבל בעוד אנחנו טובעים בחובות של הליך הפונדקאות הזה, האופציה היחידה שהתאפשרה לנו זה פשוט שריפת הגופה, כמו שהתאילנדים נוהגים לעשות".
הוא הוסיף: "לקח לנו שבוע וחצי עד שהצלחנו למצוא עם מי לעשות את זה ולהחליט בכלל שאתה עושה את זה. כל הסיפור לקח כמעט שבועיים של אשפוז, והם גבו מאיתנו סכומי עתק על כל בדיקת דם, כל בדיקת רופא וגם כל יום שהוא נשאר בבית החולים עד שהצלחנו להסדיר את הקבורה שלו". חיים עוד סיפר כי "החובות הצטברו לכדי סכומים מטורפים", והגיעו לסכום של 400 אלף שקלים. "אנחנו עד היום משלמים את החובות שלנו לתאילנד, וזה מנע מאיתנו להתחיל תהליך חדש", הבהיר.
"יכול להיות שעד שנגייס את הכסף - יסגרו שוב את המסלולים"
"אימא שלי לקחה הלוואה במיוחד כדי לעזור לנו, מילא זה היה החוב רק שלנו, אבל כל המשפחה הייתה כל כך מעורבת שאתה מרגיש שאתה לוקח אחרים איתך למטה, ואלו תחושות מאוד קשות", המשיך חיים. "אנחנו חוזרים לארץ במשבר מאוד גדול, גם בינינו כזוג, לא הצלחנו לעכל. איך אתה חוזר כאילו כלום לא קרה וממשיך הלאה?". הוא סיפר: "אמרו לנו את המשפט המעצבן הזה: 'הכול לטובה', אבל אין שום דבר טוב בילד שמת לך. גם לא היה לנו זמן לשבת שבעה, התעסקנו בכל התהליך המגעיל הזה. חזרנו ונשברנו לגמרי".
לדבריו, "כל הזמן מחשבות רצות בראש. אילו רק הלידה הייתה מתרחשת בבית החולים המקורי והמכובד שבחרנו, יכול להיות שהיום היה תינוק בן שנתיים שמתרוצץ לנו בבית". הוא שחזר: "לקח לנו שבוע לצאת מהמיטה בכלל. לא תפקדנו חודשים, העלנו במשקל בצורה קיצונית. זאת טראומה איומה".
לפני שנה וחצי החליטו בני הזוג לנסות שוב. הם הגיעו לעמותת MHB, שם עברו מיונים קפדניים והוכרזו כזכאים לסיוע כלכלי להתחלת התהליך בארצות הברית. "מציאותית לא ראינו איך זה יכול לקרות בכלל, יש לנו שתי הלוואות ענקיות מתאילנד, אחת מהן של אימא שלי", סיפר חיים. "עכשיו יש לנו את האמונה שנצליח בארצות הברית. העמותה של רן עושה לנו את החיבורים עם הפונדקאיות ותרומת ביצית. אתה מגיע לתהליך שעלותו חצי מיליון שקל, כאשר אנחנו שמים 60 אלף דולר".
"זה מדהים, אילולא היינו תקועים עוד בשלב גיוס הכסף ההתחלתי", הוסיף. ,הבנו שהתורים הולכים ומתארכים והמחירים רק עולים, זה מאוד מלחיץ אותנו. יכול מאוד להיות שעד שנצליח לגייס את הכסף הדרוש, שוב פעם יסגרו המסלולים". לדבריו, "אני מסתכל על הדרך שאנחנו נאלצים לעבור ואין לי הרגשה אחרת חוץ מאזרח סוג ב'. שנינו אזרחים שומרי חוק, עשינו צבא, אנחנו משלמים מסים, אנחנו חיים במדינה שמעודדת ילודה, אבל כשזה מגיע אלינו אז עושים הכול כולל הכול כדי למנוע מאיתנו את הזכות הבסיסית הזאת, ושולחים אותנו למסלולים מייגעים ומתישים שמרוששים אותנו מחוץ לגבולות ישראל, זאת צביעות מרתיחה".