החזית הדרומית מסרבת להירגע. תקרית רודפת תקרית, וירי רודף הפצצה. זה החל בירי הרקטה לעבר אזור אשקלון השבוע ובאש שנורתה לעבר סיור ישראלי שנע סמוך לגדר. לאחר מכן, הגיעה התגובה הישראלית החריפה, שלאחריה נדמה היה שהשקט שב לאזור.
אלא שאז הגיע ירי הרקטות לעבר אילת מצדו של מחוז סיני של "המדינה האסלאמית" (דאעש), שקשור גם לרצועת עזה ולחמאס. כמה שעות אחר כך, נהרגו שני פלסטינים תושבי הרצועה כששהו במנהרה בין סיני לעזה.
תחילה האשים חמאס את ישראל בהפצצה, אולם לאחר שנשמעה הכחשה ישראלית, פרסם הארגון הודעה יוצאת דופן החורגת מגרסתו המקורית. הארגון הדגיש כי השניים נהרגו בהפצצה - מבלי לציין את זהות הגורם האחראי לה. במילים אחרות, חמאס ניסה לומר כי מצרים עומדת מאחורי המעשה.
עוד בוואלה! NEWS:
דיווח: ראש המודיעין הפלסטיני נפגש עם גורמי ביטחון בארה"ב
לאחר מטח הרקטות, באילת מנסים לחזור לשגרה: "מרגישים ביטחון"
האתגר החדש של צה"ל: תגובה בעזה פותחת חזית נוספת בסיני
ההודעה יוצאת הדופן באה כלל הנראה כחלק מניסיון של חמאס להרגיע את הרוחות. אם ישראל אינה אחראית להפצצה, משמעות הדבר שהארגון אינו מחויב להגיב לה וכך סכנת ההסלמה מתרחקת. זו גם ההערכה הרווחת כיום בצד הישראלי באשר לכוונות חמאס - הארגון מנסה כמעט בכל דרך להימנע מסבב לחימה נוסף, ונזהר עד מאוד מלהיגרר לתוך מלחמה נוסח "צוק איתן". לצמרת חמאס המדינית בעזה ובחו"ל יש תחושה שהיא ערב פריצת דרך כלכלית-מדינית מול מצרים, ולכן תעשה לא מעט כדי לשמור על השקט במרחב.
עם זאת, ההערכה הזו מתבססת על ההנחה שיש לחמאס אינטרסים ארגוניים ברורים שהוא פועל לפיהם: התבססות ברצועה, שיפור היחסים עם מצרים, התעצמות צבאית ועוד. מנגד, צריך גם לקחת בחשבון את הנעלם במשוואה, את הגורם הבלתי ידוע ואולי המפתיע. בעיני רבים כיום בעזה, הגורם הלא צפוי בתוך חמאס, שעלול להוביל להסלמה מתוך מניעים אישיים או אידיאולוגיה קיצונית, הוא בכיר הארגון יחיא סינוואר.
סינוואר, בן 55, שוחרר רק לפני כשש שנים מהכלא בישראל במסגרת עסקת גלעד שליט, לאחר 22 שנות מאסר. מאז שחרורו, הוא הספיק לצבור עוצמה פוליטית בחמאס ונחשב כיום לאיש החזק ביותר ברצועה. על אף שהוא אינו עומד בראש הזרוע הצבאית או בראשות המדינית - הוא למעשה החוליה המקשרת בין השתיים.
האסיר המשוחרר זוכה לכבוד עצום בקרב מפקדי הזרוע הצבאית, גדודי עז א-דין אל-קסאם, אחד מהם הוא אחיו, מוחמד, מפקד אזור המרכז ברצועה ואחד מהאחראים לחטיפתו של שליט. שניים מאנשי שלומו של סינוואר, רוחי מושתהא ותאופיק אבו נעים, תפסו עמדות מפתח בארגון: מושתהא בהנהגה המדינית, ואבו נעים כמפקד הכללי של הכוחות המזוינים של חמאס ברצועה.
הבעיה הגדולה עם סינוואר היא שהאיש אינו צפוי וקיצוני, גם בהשוואה לבכירים אחרים בזרוע הצבאית. הסיפור שהתפרסם אתמול באתר החדש של מתאם פעולות הממשלה בשטחים ממחיש במידה רבה את אופיו. האתר מתאר את הנסיבות שהביאו לחיסולו של מפקד גדוד בזרוע הצבאית של חמאס, מחמוד א-שתיווי, לפני כשנה. על פי האתר ובני משפחתו של א-שתיווי, שהיה מפקד גדוד זיתון בזרוע הצבאית, הוא הוצא להורג בידי אנשי חמאס בשל יריבות פנימית בתוך הארגון - ומאחורי המעשה עמד לא אחר מאשר יחיא סינוואר.
אחותו של א-שתיווי, בותיינה, תיארה בראיונות ובעמוד הפייסבוק שלה את האופן שבו סינוואר עצמו פרץ לבית המשפחה כשלושה חודשים לאחר מעצרו של אחיה. "הראשון שנכנס לבית היה יחיא סינוואר, כאשר הוא אוחז ביד אחת את מחמוד וביד השנייה אקדח שאותו הוא הפנה לכיוון בני המשפחה בצורה מפחידה", סיפרה.
בדברים שכתבה, תיארה האחות כיצד פעילים רעולי פנים של מנגנון המודיעין של הזרוע הצבאית, "אל-מג'ד", חסמו את הרחובות שהובילו אל בית המשפחה ופגעו בכבודם של הוריה. לאחר ההוצאה להורג, המשיכה בותיינה ובני משפחה אחרים לתקוף בשצף קצף את סינוואר וכן מפקדים אחרים בחמאס. "משפחתנו מאשימה את יחיא סינוואר, אחיו מוחמד, ראאד סעד, איימן נופל ועבד אל-האדי סיאם, כולם ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחיסולו של מחמוד. הם פועלים לנעילת תיבת סודות הקשורים אליהם, שמחמוד היה המפתח שלה", נאמר באחת מראיונותיה של האחות.
הפעולה הברוטלית והאלימה של איש בכיר כל כך בחמאס, שנחשב למעין "שר ביטחון", אמורה להפתיע, לכאורה. האיש, בכל זאת, כבר אינו ילד. אולם התיאור הזה הולם את ההיסטוריה של סינוואר, שהתגאה יותר מפעם אחת באופן שבו חיסל משתפי פעולה. בשלב מסוים אף זכה לכינוי "איש ה-12", על שמם של 12 פלסטינים שרצח במו ידיו בשל חשד לשיתוף פעולה. מאז כבר עלה המספר.
סינוואר עצמו היה זה שהקים את מנגנון "אל-מג'ד", שפעל נגד משתפי פעולה מתחילת האינתיפאדה הראשונה. בכתבה שפרסם בזמנו ב"מעריב" העיתונאי עמית כהן, הוא סיפר כיצד השייח אחמד יאסין העניק לו פתווה המאשרת להוציא להורג את אלה שיודו בשיתוף פעולה. והפלא ופלא, כולם הודו. השמועה בעזה מספרת כי בשלב מסוים אפילו יאסין הזהיר את מי שעמד אז בראש הזרוע הצבאית, סלאח שחאדה, מפני קיצוניותו של סינוואר.
גורמי ביטחון בישראל שפגשו אותו יותר מפעם אחת מספרים על אדם מרשים מאוד, לבבי, ועדיין - אחד כזה שלא היסס לפעול באלימות כשרצה בכך. בכל שנות מאסרו, סינוואר המשיך להכווין פיגועים מתוך הכלא. וגם כאשר הגיעה שעת שחרורו בגלל עסקת שליט, דחה אותה על הסף וניסה לשכנע את חבריו שלא לממשה, מאחר ולא הייתה טובה מספיק בעיניו לחמאס. כלומר, האיש היה מוכן להישאר בכלא ולו רק כדי שכמה מחבריו הנוספים יצטרפו אליו.
דאעש-חמאס-קהיר: אף אחד לא רוצה לוותר על הכסף
קבלת האחריות מצד מחוז סיני של דאעש על ירי הרקטות לעבר ישראל, מעלה את השאלה אם הוא היה בגדר ניצול הזדמנות בלבד, או שמא חלק מסיטואציה חדשה שבמסגרתה יגביר המחוז את מאמציו לפגוע במטרות ישראליות - ולא יסתפק עוד במצרים. קשה לומר. בכירי מחוז סיני הודיעו יותר מפעם אחת בשבועות האחרונים כי בכוונתם לתקוף את "הציונים".
המצרים, מצדם, מיהרו לפרסם תמונות של מחסני נשק שנחשפו בסיני ושייכים לדאעש, וכן פתחי מנהרות שנחפרו בסיני ומגיעים לתוך רצועת עזה. מנגד, חמאס פרס חסות על שני הפלסטינים שנהרגו במנהרה שכזו כתוצאה מההפצצה המצרית, ככל הנראה. למרות הביקורת המרומזת מצד חמאס כלפי קהיר, עדיין לא ברור כיצד ההתפתחויות הללו מתיישבות עם ההתנהלות המצרית ביחס לחמאס.
קהיר עושה לא מעט סימנים של התקרבות לארגון העזתי, בזמן שחמאס לועג בהתנהלותו למצרים. רק בשבוע שעבר ביקרה משלחת ביטחונית של חמאס בקהיר, ובין היתר דנה עם המודיעין הכללי בהפסקת ההברחות מסיני לעזה וההיפך, דרך המנהרות. בתחילת השבוע אפילו הצטלמו קצינים במנגנוני חמאס כשהם מסיירים על הגבול עם מצרים, כחלק מ"תגבור הכוחות" שם, שנועד למנוע הברחות.
והנה, מותם של שני הפלסטינים במנהרה, חושף עד כמה גדול הבלוף: חמאס ממשיך לתת חסות לחפירת המנהרות ועוצם עין נוכח שיתוף הפעולה בין הזרוע הצבאית של הארגון לבין דאעש בנושא ההברחות. בכירי הזרוע הצבאית, בהם מוחמד סינוואר, איימן נופל, מפקד חטיבת רפיח מוחמד שבאנה ואמיר חאלד טילח, מעורבים עד צוואר בהמשך שיתוף הפעולה עם דאעש.
המודיעין המצרי יודע זאת ועדיין משום מה, מהדק את הקשר גם לראשי הזרוע הצבאית, פותח את מעבר רפיח ומאפשר הכנסת סחורות שמשמשות גם לבניית מנהרות. אכן, האיום המשמעותי ביותר כיום לכוחות המצריים בסיני הוא ממטעני צד גדולים שגרמו ללא מעט נפגעים מקרב צבא מצרים, ומקורם בעזה. עם זאת, גורם פלסטיני בכיר הסביר לי כי בסופו של דבר, לדבריו, המנהרות באזור רפיח הן "ביזנס" שמכניס לא מעט כסף - שאף אחד לא רוצה לוותר עליו.