"הטבע לא חף מאסונות": אלה מסלולי הטיולים המסוכנים בישראל

רשות הטבע והגנים מסרה הערב (ראשון) את תנחומיה על מותו של עילי בן ה-11, שנהרג יחד עם אביו, ד"ר עמרי ניר, בנפילה ממצוק בנחל צאלים שבדרום ביום שישי. לצד זאת, הבהירה הרשות כי מדובר במסלול בטוח שצועדים בו עשרות אלפי מטיילים בשנה, וכי לא נמצא בו כל ליקוי. "כמו כל אזור טיול הנמצא בפיקוח של רשות הטבע והגנים, המסלול נבדק ומתוחזק באופן שוטף. בהתאם לכך, כל דיווח על ליקוי או מצב כלשהו המסכן את בטיחות המטיילים זוכה למלוא תשומת הלב ומענה מהיר לרבות במידת הצורך גם לסגירת המסלול עד לתיקון הליקוי או חלוף הסכנה", נמסר. "עם קבלת העדכון על האירוע, המסלול נבדק שוב ולא נמצא כל ליקוי או כשל בטיחותי לרבות ברמת תקינות הסימון בשטח ואמצעי העזר למטיילים".

ואולם, ברשות הוסיפו כי "טיולים בטבע ובנוף הפתוח במקומות מסוימים, מטבעם אינם חפים לגמרי מסכנה ולצערנו במקרה זה קרה אסון כבד מסיבה שאינה ברורה לגמרי בשלב זה". ברחבי הארץ פרושים עוד מסלולים רבים שמזמינים לא מעט מטיילים אליהם, אך תנאי ההליכה בהם לא פשוטים וטומנים בחובם לא מעט סכנות – ולכן חשוב לשים לב להכנות שיש לבצע בטרם היציאה אליהם.

בגזרת הצפון, סיכמו ביחידות החילוץ שנה עמוסה בחילוצים רבים של מטיילים מאתרים שונים ברחבי הגליל, הגולן והכרמל. בשנה, שטרם הסתיימה, נרשמו יותר מ-125 חילוצים באזור – עלייה של כ-25% בהשוואה לשנה שעברה. ביחידת החילוץ גליל מציינים במיוחד את מערת קשת שבגליל המערבי, אתר פופולרי האהוד על חובבי הסנפלינג. לדברי חברי היחידה, בכל שנה מחולצים מהאתר שלושה או ארבעה מטיילים, ואף שלא נרשמה בשנה האחרונה עלייה במספרם – חומרת הפגיעות במחולצים היא קשה.

עוד באותו עניין:
יומיים לאחר שאביו נהרג: נקבע מותו של עילי בן ה-11 שנפל ממצוק
"עמרי הניח את בנו במקום מבטחים ונפל 50 מטר למותו": שחזור האסון בצאלים
עמרי נהרג כשהציל את בנו בטיול בדרום: "החזיק בו כל הנפילה"

"יש משם נפילות מגובה שנע בין חמישה לשישים מטר, שלוש-ארבע פעמים בשנה בממוצע", אמר מפקד היחידה, בן אלמוג. "בחודשים האחרונים היו לנו שם שלוש נפילות מגובה שהסתיימו בפציעות קשות. ילד אחד עדיין מאושפז בבית לוינשטיין וגם בחור אחר נותר עדיין באשפוז כבר שבועות ארוכים עם שברים בכל חלקי גופו".

קילומטרים בודדים מדרום-מזרח למערה, ליד ירכא, נמצאים מצוקי גיתה. מדובר באתר החביב על מטפסי צוקים, ולא אחת נאלצו אנשי יחידת החילוץ האזורית לחלץ מטפסים שנפלו ממנו וסבלו משברים בגפיים. ואולם, תאונה קטלנית שאירעה במקום לפני כשלוש שנים הובילה את רשות הטבע והגנים לסגור את האתר למטפסים. אבן שהתנתקה מהמצוק נפלה מגובה של 34 מטרים, פגעה בראשו של מטפס וגרמה למותו.

לדברי אלמוג, כמו ביתר האתרים שבהם אירעו תאונות מטיילים, גם כאן מדובר בשטח מונגש ומוסדר בטיחותית לטובת המטיילים, אך לא תמיד המטיילים עושים שימוש בעזרי הבטיחות. "במקום המועד לנפילות במערת קשת מתחו כבל מטעמים בטיחותיים על מנת לאפשר למטיילים לאחוז בו. הבעיה היא שאנשים פשוט לא מחזיקים אותו, ולפעמים זה נגמר בצורה רעה", אמר. "צריך ללכת תמיד בשבילים מסומנים, להישמע להוראות המדריכים והשילוט, ללכת עם מפה ולברר מראש מה אורך המסלול, מה המאפיינים שלו, ממה להיזהר ואיך להימנע מלהיקלע לחשיכה. תמיד רצוי גם ליידע מישהו איפה אתה נמצא, מתי אתה יוצא למסלול ומתי אתה צפוי לסיים אותו".

אלמוג הוסיף כי היעדר תכנון נכון או חוסר תשומת לב, הפכו את נחל יגור שבכרמל לאחד האתרים שאליהם נאלצים אנשי היחידה להגיע לעיתים תכופות. "בשנה האחרונה חילצנו משם כמה מטיילים שסבלו מפציעות בינוניות והחילוצים מהנחל הזה הם מאוד מאוד מורכבים", הסביר. "מדובר בנחל מצוקי, חלק ומסוכן. בגלל שהוא מלא בחורש, הוא גם מקשה מאוד לבצע במקום חילוצים מוסקים. הייתה לנו ילדה שנפלה על הגב מגובה של מספר מטרים, וחילוץ מאוד מורכב של 400 תלמידות שהממונים עליהן לא חישבו נכון את משך ההליכה במסלול. הן נכנסו לשעות החשכה והחילוץ מתוך הנחל המצוקי, החלק והמסוכן היה מאוד מורכב".

יחידת חילוץ גולן מכסה אתרי טיולים רבים ופופולריים במיוחד ברמת הגולן, באצבע הגליל ובגליל התחתון המזרחי. איציק ברק, סגן מפקד היחידה, סיפר כי המקומות המסוכנים ביותר באזור הכיסוי של היחידה הם חלק ממקורות המים הטבעיים שגבו לא אחת חיי אדם ולעיתים הסתיימו גם בנס בחילוצי מטיילים במצב של תשישות כוחות בלבד. "נהר הירדן ונחל החצבאני הם נחלים מסוכנים ומטעים. מבחוץ, הזרימה שלהם נראית רגועה, אבל כשנכנסים למים אפשר להיסחף בקלות", אמר.

ואולם, הוא הדגיש כי באתרים שבהם היה מספר החילוצים הגדול ביותר לא בהכרח מעידים על רמת מסוכנות גבוהה. "אני לא יכול להגדיר שום אתר כמסוכן. יש אתרים שיש בהם יותר חילוצים, אבל לא בגלל הסיכונים אלא בגלל ריבוי המטיילים שמגיעים אליהם", הוסיף.

נחל אל על שברמת הגולן הוא אחד מאותם אתרי טיולים פופולריים שאליהם מתכוון ברק. "הנחל מושך אליו הרבה מטיילים, בין היתר בגלל שהכניסה אליו היא חופשית. יש לנו שם יחסית הרבה חילוצים, אבל הם נובעים בעיקר מזה שאנשים לא מתכננים נכון את המסלול ולא לוקחים בחשבון שזה מסלול ארוך, חם מאוד ובלי צל. הרבה מאוד מהחילוצים שעשינו מהנחל הזה היו כתוצאה מהתייבשות או ממכות חום שמהן סבלו המטיילים. אם לא לוקחים מספיק מים, אז הוא בהחלט יכול להיות מסלול מסוכן".

דוגמה דומה היא נחל חזורי שבצפון רמת הגולן. "מדובר במסלול מאוד קשה להליכה, אבל עם תכנון נכון אפשר להימנע מתאונות במסלול הזה", הסביר ברק. "הרבה מטיילים נתקעים בו בשעות החשיכה כי הם לא לוקחים בחשבון שזה מסלול מאוד ארוך וקשה. גם כאן צריך ללמוד מראש מהו אורך המסלול, לקחת מספיק מים ולראות שכל האנשים שמרכיבים את קבוצת המטיילים מסוגלים ללכת במסלול מסוג כזה".

גם בגזרת ירושלים ישנם לא מעט אתרים מזמינים למטיילים, שחשוב במיוחד לשים לב להיערכות נכונה בטרם מגיעים אליהם. מתנדבי יחידות החילוץ האזוריות נקראים לא אחת לתוואי הקשה של נחל דרגות, כשהחילוצים העיקריים הם של מטיילים שנכנסו בשעה מאוחרת מדי למסלול ולא הספיקו לסיים אותו בטרם רדת החשכה. משך ההליכה בנחל הוא כתשע שעות, שבמהלכן יש לרדת במפלים רבים בעזרת חבלים, ובהם אף נוצרים פקקים בימים עמוסים. בשל כך פקחי רשות הטבע והגנים עומדים בכניסה לנחל, מוודאים שלנכנסים יש את הציוד הדרוש, ובשעות הבוקר המאוחרות כבר לא מאפשרים כניסה למסלול.

חילוצים רבים מתקיימים גם בוואדי קלט הסמוך ליריחו, שם תוואי המסלול קשה. מקרה המוות האחרון בנחל אירע לפני כארבע שנים, "טרגדיה משפחתית דומה של טיול שנגמר רע", סיפר גורם ביחידת החילוץ. באותו האירוע, סב משפחה שיצאה לטיול ניסה לסייע לרעייתו לצלוח מכשול. הוא אחז בידה של בתו – אך איבד את האחיזה ונפל אל מותו.

נחל אוג מהווה גם הוא מוקד עיקרי של פעילות היחידה, אך אנשיה מדגישים שהסיבה היא בעיקר ריבוי המטיילים ורוכבי האופניים בו. נועם אלדן, מפקד יחידת החילוץ מגילות סיפר כי האירוע האחרון לא התרחש במקום מסוכן ולא נגרם כתוצאה מרשלנות. "ממה שאני מבין, זה היה הרבה ביש מזל. הכלל הוא שצריך להתמקד בבטיחות זהירות והקפדה על כללים בכל מסלול", אמר. "כמובן שאם אתה הולך לאורך הירקון זה שונה מללכת בנחל קומראן או בנחל אוג. אבל המסלולים מספיק מבוקרים ואם אדם נשמע להוראות ומגיע עם ציוד מתאים, הסיכוי שיקרה לו משהו הוא אפסי". הוא הדגיש גם כי במקרה מצוקה "מה שחשוב הוא להתקשר 100 ולא לבקש את יחידת החילוץ. לא להתברבר עם טלפונים לכל מיני גורמים אחרים".

בדרום הארץ, מסבירים ביחידות החילוץ כי הסכנה העיקרית טמונה בציידי השיטפונות – מטיילים שמגיעים לאזורים המועדים לשיטפונות בימי החורף הסוערים. מדי שנה, משקיעות יחידות באזור המועצה האזורית רמת נגב ובאזור מדבר יהודה מאמץ רב בפינוי מטיילים שמגיעים עם מכוניות 4X4, נתקעים וחלקם אף נסחפים ועומדים בפני סכנת חיים.

בשעות הערב פרסמו מתנדבי יחידות החילוץ הודעת תנחומים למשפחת ניר בעקבות האסון, וציינו כמה כללי בטיחות לטיולים בשטח. "מומלץ להתעדכן באתר רשות הטבע והגנים ולהתאים את המסלול להרכב הקבוצה ויכולותיה לפני היציאה. לדרך עצמה, קחו אתכם מים, כובע ונעלי הליכה. הקפידו לטייל בשבילים מסומנים (גם רוכבי האופניים למיניהם), הימנעו מכניסה לתוואי נחל בעת שיטפון, שימו לב למשך הזמן הנדרש להשלמת הטיול ולתחזית מזג האוויר, קחו טלפון נייד, והודיעו לקרובים על שעת הכניסה למסלול ושעת היציאה במקורב. בכל מקרה של בעיה, חייגו 100 למוקד המשטרה הסמוך ומתנדבי היחידה הרלוונטית יוקפצו בהתאם לצורך", נמסר.