השעה 6:30 בבוקר. אלי שגיא, סגן מפקד יחידת חילוץ ערד, מסתכל על הנוף המדברי במקום שבו ד"ר עמרי ניר קיפח את חייו לאחר שנפל מצוק ביחד עם בנו, שמצבו מוסיף היום (ראשון) להיות אנוש. "עכשיו המדבר שקט ומקרין שלווה, שום דבר לא מזכיר את מה שהתחולל פה ביום שישי", הוא אומר.
אנשי יחידת חילוץ ערד לא ישכחו את יום שישי האחרון. בשעות הבוקר הם נקראו לטפל באירוע נפילה מגובה, ובאותו רגע הבינו שמדובר בתקרית קשה לנוכח תנאי האזור. עשרות חברי היחידה הוקפצו, כשבמקביל הזעיק שגיא מסוק יחד עם אנשי יחידת החילוץ 669.
"קראו לנו בסביבות 11:00 בבוקר. אנחנו מבינים שמדובר באירוע קשה, כל מי שיכול להגיע יוצא ואנחנו נוסעים במהירות לנקודת האירוע", שחזר שגיא. "כל ההורים והילדים כבר היו למטה. צוות של ארבעה בני אדם מגיע לשם ומתחיל לסייע לילד. אנחנו רואים שהוא נפגע בראשו ומצבו לא טוב. הסתכלנו על האבא, ראינו שהוא ללא רוח חיים, והפננו את הטיפול לילד".
לקריאה נוספת:
"טרגדיה נוראית": ד"ר ניר נהרג בנחל צאלים, בנו עדיין במצב קשה
עמרי נהרג כשהציל את בנו בטיול בדרום: "החזיק בו כל הנפילה"
שגיא מכיר את האזור טוב יותר מכל אחד אחר. הוא מכיר כל אבן, כל שביל וכל שיח. את המסוק הוא כיוון טלפונית כי לא ניתן היה לשלוח נקודת ציון. "פעם בשנה-שנתיים יש אירועים של שבירת רגליים, אבל לא אירוע כזה משמעותי. המקום לא מסוכן - המסלול די מסודר ואין שום קושי מיוחד. מטיילים מגיעים מהחניון, מטפסים 15 דקות ברגל ומתחילים לרדת לנחל צאלים. עושים את זה המון מטיילים, שחלקם ילדים" .
מיכה בן גיגי, שערך את תחקיר האירוע, סיפר על רגעי האימה. "הם היו קבוצה נורא מסודרת, חבר'ה מקצוענים שתכננו היטב את הטיול. הקבוצה החלה לרדת בסולמות, ד"ר ניר ובנו עילאי נשארו אחרונים והחלו לרדת. הקבוצה הסתדרה במרווח של מטר בודד אחד מהשני, כדי לשמור על הילדים.
"פתאום האבא זיהה שהבן מחליק. לא יודעים מה הסיבה - אולי מהתרגשות, אולי הידיים מזיעות. האבא תפס ביד אחת את הבן שלו וביד השנייה תפס אבא אחר, שנפצע עקב התפיסה, והוא פשוט היה באוויר. ברגע שהאבא זיהה שהבן נופל הוא עושה משהו הרואי, הוא ממש מחבק את הילד, מכניס אותו מתחת לבטנו כדי לספוג את כל המכות. הם נופלים כ-50 מטרים. בשלב מסוים, האבא כנראה זורק או מניח את הבן שלו במקום מבטחים, כדי שלא ייפול יחד איתו, והוא ממשיך להידרדר. בסוף מצאנו את האבא בסוף המצוק, עשרות מטרים נמוך יותר. זה אירוע שחרוט לנו בלב".
האירוע הטראגי השאיר אצל אנשי היחידה צלקות נפשיות. מאז הם מתעדכנים בשלומו של עילאי, ומתכננים לבקר אותו בבית החולים ברגע שיתאפשר. "אחרי שפינינו את הילד ונשארה רק הגופה של האבא, מה שעובר לך בראש הוא להגיע הביתה ולחבק את הילדים שלך", אמר בן גיגי. "אחרי הפינוי של הילד ולפני פינוי הגופה של האבא, לא יכולתי להתאפק, הלכתי הצדה ופשוט פרצתי בבכי".
לדבריו, למרות ניסיון של עשרות שנים, אירועים כאלה לא עוזבים אותם. "אני כבר 33 שנים ביחידת חילוץ. בכל פעם שיש ילד שמעורב זה קשה מנשוא, אנחנו סוחבים את זה הרבה זמן. אנחנו מקווים שהילד יחלים ונגיע לבקר אותו".