הפינוי הוא בלתי נמנע: לתושבי עמונה לא נותרו פתרונות חקיקה

ההחלטה של שופטי בג"ץ אתמול (שני) לדחות את בקשת המדינה לעכב את פינוי עמונה מותירה רק סיכוי קטן לתושבי המאחז, שצפויים להיות מפונים מבתיהם עד ה-25 בדצמבר, כך על פי ההחלטה. ישנה האופציה לבקש דיון נוסף בבקשה או עיון חוזר, אולם הסיכויים לכך קלושים, בעיקר נוכח החלטה כה מנומקת וחד משמעית.

הסיכוי היחיד שקיים, אם בכלל, הוא חקיקה זריזה עוקפת בג"ץ, ובמקרה כזה - הזמן הקצר פועל לרעתם. השאלה היא אם יצליחו לחוקק את חוק ההסדרה בזמן הקצר שנותר עד למועד הפינוי. מחר אמור החוק לעלות לקריאה טרומית ואז אפשר יהיה לקדם אותו תוך שבועיים. ואולם, עדיין קיימת אפשרות שראש הממשלה בנימין נתניהו, בגלל הלחץ הבינלאומי, יבחר שלא להעלות לסדר היום את החוק מחר או לעכב אותו בהמשך בוועדת החוקה.

לקריאה נוספת:
תכנית הפעולה של תושבי עמונה: עיר אוהלים לאלפי מתנגדים לפינוי
החגיגה מוקדמת: חוק ההסדרה עלול לגרום יותר נזק מתועלת להתנחלויות
הקרב שהסתיים בצעד היסטורי: הניצחון של בנט בחוק ההסדרה

התהליך עובד כך: החוק צריך לעבור שלוש קריאות, אך הוא אינו חל על יהודה ושומרון. לכן, לאחר מכן צריך אלוף פיקוד המרכז, שהוא הריבון ביהודה ושומרון, לכתוב "צו אלוף" שמחיל את הוראות החוק על יהודה ושומרון. אם בזמן הזה תוגש עתירה לבג"ץ נגד החוק החדש מטעמם של בעלי הקרקעות הפלסטינים שמיוצגים על ידי ארגון "יש דין", בית המשפט יוכל להוציא צו על תנאי – שיקבע כי צו האלוף לא יופעל עד לקבלת החלטה.

כרגע הסיכויים נראים קלושים. תאריך הפינוי נקבע כבר פעמיים על ידי בג"ץ והסיכוי שיוזז בדרך נס – אפסי. העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סירב להגן על החוק מפחיתה את סיכוייו כמעט אף יותר, גם בבג"ץ שצפוי להיות מוגש. ייתכן שבשביל תושבי עמונה זה יהיה כבר מאוחר מדי, גם אם החוק יעבור. עם זאת, הוא יכול לשמש להסדרת יישובים אחרים בעתיד. בעמונה, כך נראה, נפל הפור. עד סוף 2016 המאחז יחזור להיות גבעת טרשים עם זיכרונות מהתיישבות.

כיום קיימת הצעת חוק נוספת בהתהוות של שר האנרגיה יובל שטייניץ שלא מבוססת על הפקעת אדמות. שטייניץ אף אמר שלשום בישיבה של ועדת השרים כי אבי דיכטר עובד על הצעת החוק. ייתכן שהצעת חוק זו תהיה הפתרון - אולם כנראה שלא לעמונה.

אם ייחקק החוק עד למועד הרצוי, תעתור המדינה לבג"ץ עם עו"ד שאינו היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שזה כבר הודיע כי לא יוכל להגן על החוק. אז יצטרכו שופטי בג"ץ להכריע האם החוק החדש הינו חוקתי ואינו פוגע בעקרונות המשפט הבינלאומי.

בפועל, גם המתנחלים מבינים שבג"ץ לא השאיר להם כל ברירה אחרת ובפני תושבי המאחז שעל הגבעה הצופה לעפרה נותרו שתי ברירות: או להתפנות מרצון אל נקודת התיישבות חדשה, כפי שהיו רוצים לראות במועצת יש"ע – או פינוי בכוח, על כל המשמעויות של הדבר.

אמש טען מנדלבליט במסגרת יום עיון באוניברסיטה העברית כי "כשבית המשפט העליון פוסק שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית, על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו". לדבריו, "קל לקבל פסק דין שמקבל את העמדה שלנו אבל צריך לקבל גם פסק דין שלא מקבל את העמדה שלנו". מנדלבליט ציין שורה של פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון התומכים בעמדתו לפיה הממשלה חייבת לכבד את עמדת היועמ"ש.

"מעמדו של בית המשפט העליון והתוקף של פסיקותיו מהווים אבן יסוד במשטר הדמוקרטי ובהגנה על זכויות אדם", הוסיף היועץ המשפטי. "העולם מכיר ומעריך את בית המשפט שלנו, שגם מגן מתהליכים משפטיים בזירה הבינלאומית".

מנדלבליט התייחס בדבריו גם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, שאישרה שלשום את חוק ההסדרה בניגוד לחוות דעתו, וטען: "אני שותף לתפיסה שמדינה הנאבקת בטרור נדרשת לפעול במסגרת החוק. הדבר נכון גם בנוגע לסוגיות משפטיות נוספות כמו הניסיון להסדיר בנייה בהתיישבות".

לדבריו, "אני משתדל לסייע לממשלה במימוש המדיניות שלה ולמצוא פתרונות משפטיים לבעיות סבוכות, ולעתים קרובות למנוע פינוי בתים שהוקמה במעורבות הרשויות, שנמצאת שנים רבות על הקרקע. לעולם הפתרונות הללו יהיו בתוך גדרי החוק. אין לקבל פתרונות, גם לא בדרך של חקיקה שאינם בגדרי הדין. אין גם לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון".

"אני לא מתכוון לפגוע במשילות אלא רוצה לעזור לה. ההיפך הגמור הוא הנכון. הדברים הללו מהווים חלק אינטגרלי מהרעיון של משילות", הבהיר מנדלבליט. "מהותה של המשילות הוא להשיג את התוצאות הרצויות לממשלה. חזקה על הממשלה כי חפצה היא להשיג תוצאות אלה רק במסגרת פעילות חוקית. לפיכך, דווקא כיבוד חוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה היא חלק מהמשילות. מי שסובר אחרת לא מבין מה זה משילות".

(עדכון ראשון: 23:02)