בכיר אמריקני: הסכם הסיוע אינו פיצוי על ההסכם עם איראן

(בווידאו: החתימה על הסכם הסיוע, בשבוע שעבר)

"הסכם הסיוע אינו פיצוי על ההסכם עם איראן וגם לא הכנה למהלך כלשהו בנושא הפלסטיני" - כך אמר גורם אמריקני בכיר בסוף השבוע, על רקע חתימת הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב בשבוע שעבר. החתימה עוררה מחדש ביקורות על יחסו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לממשלו של הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בנושא האיראני והחלטתו לפעול בקונגרס לסיכול הסכם הגרעין, אך הבכיר האמריקני מתעקש שאין קשר בין הדברים.

"התחלנו לדבר על הסכם הסיוע עוד הרבה לפני ההסכם עם איראן ואפילו לפני בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות והיינו חותמים עליו גם בלי ההסכם עם איראן", אמר הגורם. "ולמרות אי ההסכמה עם ישראל בעניין הזה, אנחנו עדיין חושבים שההסכם עם איראן טוב לביטחונה של ישראל. אין קשר אמיתי בין ההסכם עם איראן לבין הסכם הסיוע, זה לא פיצוי".

עוד בנושא:
שליח המו"מ להסכם הסיוע: "הביקורת עליו חסרת אחריות ומנותקת"
סנאטור פרו-ישראלי: "נתניהו משך את השטיח מתחת לרגלי תומכיו בקונגרס"
יעלון: "הסיוע האמריקני לא יספיק לכל הצרכים הביטחוניים"

הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב שנחתם ביום רביעי האחרון בטקס במחלקת המדינה יעמוד על 3.8 מיליארד דולרים בשנה, והוא הגדול ביותר שארצות הברית העניקה אי פעם למדינה כלשהי. בלשכת ראש הממשלה ובכירים בממשל אובמה עושים מאמצים גדולים כדי לשבח אותו כהישג היסטורי המעיד על חוזק היחסים בין המדינות. לדברי הבכיר האמריקני, הסכם הסיוע הוא "הישג משמעותי מאוד לשתי המדינות. הממשלה הישראלית יכולה להיות שמחה בהסכם הזה שמבטא את הקשרים בין שתי המדינות".

אך בירושלים וגם בוושינגטון יש גורמים פוליטיים שמעוררים מחדש בימים האחרונים שדים מן העבר ומזכירים כי המגעים על הסכם הסיוע חפפו לתקופת העימות הגדול בין ראש הממשלה והבית הלבן סביב סוגיית הגרעין האיראני. העימות הגיע לשיאו עם נאומו של נתניהו בקונגרס במרץ 2015 והקרב לסיכול ההסכם בקונגרס בקיץ שעבר, שנגמר בכישלון.

בין הגורמים גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שיצא למתקפה חזיתית נגד נתניהו והאשים כי התנהלותו מול הבית הלבן בנושא האירני עלתה לקופת המדינה כשבעה מיליארד דולרים. דקות לאחר החתימה על ההסכם התפרסם מאמר פרי עטו של ברק בוושינגטון פוסט בו כתב כי "ישראל תקבל 3.8 מיליארד דולרים בשנה - תרומה חשובה לביטחוננו, אך נמוכה משמעותית ממה שיכולה הייתה להיות לפני שבחר ראש הממשלה להתערב בבוטות בפוליטיקה האמריקנית". בסבב ראיונות שנתן אחר כך הוסיף ברק כי "אני יודע שנתניהו היה יכול לקבל 4.5 מיליארד דולרים לשנה".

בלשכת ראש הממשלה דחו בתוקף את הטענות ואמרו כי מעולם לא הייתה הצעה אמריקנית גבוהה יותר להסכם הסיוע. לדברי הבכיר האמריקני, הנשיא מעולם "לא רמז או אמר לנתניהו שהוא יקבל יותר", אם היה מתחיל את השיחות עוד לפני החתימה על הסכם הגרעין, כפי שטענו מבקריו של ראש הממשלה. המגעים על הסיוע הביטחוני, הוא הוסיף, החלו במחצית הראשונה של 2013 לאחר ביקורו של הנשיא אובמה בישראל ונמשכו עד לאפריל 2015, אז הוחלט לדחות אותן עד לאחר השלמת הסכם הגרעין.

בשיחת טלפון שהתקיימה בין נתניהו ואובמה באפריל 2015, אחרי חתימת הסכם המסגרת בין איראן והמעצמות בלוזאן, הנשיא האמריקני הציע לפתוח בשיחות לגבי השלכות היום שאחרי הסכם הגרעין, שכללו גם את נושא הסכם הסיוע, אך לא רק, ונתניהו דחה הצעה זו. "נתניהו אמר שהוא לא מעוניין לנהל את השיחות האלה עד אחרי שייגמר העניין האיראני", אמר הבכיר האמריקני. "אובמה לא הציע לדבר רק על ההסכם הביטחוני, אלא על שיתוף פעולה מודיעיני ונושאים אחרים לגביהם צריך להגיע להבנות ליום שאחרי. היו נושאים שרצינו לדון בהם עם ישראל לגבי השלכות העסקה על האזור".

אחד מסלעי המחלוקת בהסכם הסיוע נוגע להתחייבות הישראלית שלא לבקש יותר תוספות מימון מהקונגרס. בעשור האחרון, ישראל קיבלה מדי שנה כ-600-500 מיליון דולר בחקיקה מהקונגרס, בעיקר למימון הגנה מפני טילים. בהסכם החדש, יוקצו כ-500 מיליון דולרים בשנה לתכניות מימון, אך ישראל התחייבה שזהו הסכום הסופי. לדברי הבכיר האמריקני, מרכיב זה יוצר ודאות עבור שני הצדדים ויכולת תכנון קדימה. "המצב שהיה עד היום לא יציב. המשא ומתן שהתנהל בין הממשל לבין הקונגרס יצר חוסר ודאות כמה ישראל תקבל כל שנה. זה יצר קושי תכנוני עבור ישראל וקושי תכנוני עבורנו. הוודאות שאתה מקבל מדי שנה 500 מיליון דולרים מסייעת מאוד בתכנון".

ההתחייבות הישראלית שלא לבקש תוספות מימון מהקונגרס מעוררת מהומה פוליטית גם בארצות הברית. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם, שנחשב לאחד מתומכיה הגדולים של ישראל בקונגרס, האשים בסוף השבוע את ראש הממשלה בכך ש"שמט את השטיח" תחת תומכי ישראל בקונגרס. "זה מה שהייתי רוצה לומר לביבי: כשחברי קונגרס מגיעים לישראל אתה עושה עבודה נהדרת בלדבר על צורכי המדינה ועל האיומים. ובכן, אל תספר לנו על כל הצרכים, כשכאשר אנחנו מנסים לעזור לך אתה מושך את השטיח מתחת לרגלינו. אני לא חושב שזה טוב לישראל", אמר, לפי דיווח באתר ג'יואיש אינסיידר.

כפי שנחשף לראשונה בוואלה! NEWS, עמדתו של גראהם עיכבה בשבועות האחרונים את ההודעה על השלמת ההסכם. הבית הלבן סירב לחתום על ההסכם עד שגראהם, העומד בראש ועדת המשנה לענייני תקציב סיוע החוץ האמריקני בסנאט, ימשוך חקיקה לשנת התקציב הבאה - 2017, שהגדילה את הסיוע הצבאי לישראל ל-3.4 מיליון דולרים בשנה, עוד לפני כניסת ההסכם החדש לתוקף. גראהם סירב להתחייב לכך, בטענה שהקונגרס אינו צד בהסכם.

רק בשבוע האחרון הושגו הסכמות בנושא זה, כאשר ישראל צרפה מכתב בחתימתו של ראש הממשלה כנספח להסכם, בו היא מתחייבת לא לבקש יותר תוספות מימון מהקונגרס ואף להחזיר כל סכום שהקונגרס יבחר להעביר לה. לדברי גראהם, מדובר במכתב אבסורדי, בו ראש הממשלה נותן יד להסכם שמנטרל אותו ואת הקולגות שלו והוא הודיע כי הוא מתכוון לקדם חקיקה נוספת לסיוע של 1.5 מיליארד דולרים כחלק מחקיקה נרחבת בקונגרס בעניין סנקציות על איראן.

לדברי הבכיר האמריקני, "לקונגרס יש תמיד תפקיד כי הוא זה שנותן ומאשר את הכסף. באופן היסטורי ראינו שהקונגרס כיבד הסכמי סיוע ביטחוני קודמים ואנחנו חושבים שזה יקרה גם הפעם. רצינו להבטיח בהסכם הזה שהמספרים יהיו קבועים. לא יהיה שינוי אלא בהסכמת שני הצדדים, כפי שהיה באינתיפאדה ובעימותים מזוינים נוספים. אפשר יהיה לפתוח את ההסכם בהסכמה, אבל לא יכול להיות מצב שבו אנחנו מסכימים על משהו ואז מגיעים בערוץ נפרד ומשנים את זה ומוסיפים כסף. רצינו למנוע את האפשרות שיהיו שני מסלולים – מול הממשל ומול הקונגרס".

הבכיר הוסיף כי הבית הלבן יעשה ניסיון לבטל את החקיקה של גראהם לשנת התקציב הבאה ולהעביר חקיקה בסכום של 3.1 מיליארד דולרים. לדבריו, הבית הלבן ינהל גם מגעים עם הסנאט בנושא, אך הוא הבהיר כי בהתאם להתחייבות הישראלית, "אם החוק יעבור בסוף, ישראל תצטרך להחזיר את הכסף".

סוגיה רגישה נוספת בהסכם הסיוע נוגעת להפסקת ההסדר שהיה נהוג בעשורים האחרונים, לפיו ישראל יכלה להמיר חלק מכספי הסיוע לשקלים לצורך רכישה מהתעשיות הביטחוניות. "בעבר לישראל היה צורך לפתח את התעשייה הביטחונית. זה היה הסדר מיוחד רק לישראל שאף מדינה לא קיבלה", הסביר הבכיר.

"כיום התעשייה הישראלית מפותחת והיא בין עשר המובילות בעולם ואפילו מתחרה בתעשייה האמריקנית", הוסיף. "חשבנו שהגיע הזמן להפסיק את זה כך שיקנו עוד ציוד אמריקני בדולרים שלנו. מדובר היה בהסדר מיושן שהתאים לעידן אחר ולא היה היגיון להמשיך אותו יותר. במקום להוציא את מאות מיליוני הדולרים האלה בישראל היא יכולה להשקיע את הכסף ברכישת יותר ציוד צבאי איכותי מתוצרת ארצו הברית".