ממלא מקום ראש המל"ל, תא"ל במיל' יעקב נגל, השיב היום (שבת) לביקורת הפוליטית נגד הסכם הסיוע הביטחוני עם ארצות הברית לעשור הקרוב, וקבע כי היא "חסרת אחריות ומנותקת לגמרי מהעובדות". לדברי נגל, שחתם בשבוע שעבר בשמה של ישראל על ההסכם בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשר שנים מדובר בהסכם "היסטורי וחסר תקדים בהיקפו בארצות הברית, שבא בתקופה של קיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני. החתימה עליו מדגישה את עומק ועוצמת היחסים האיתנים בין ישראל וארצות הברית".
בימים האחרונים, מאז שנחתם ההסכם, הושמעה ביקורת חריפה בישראל על התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מול הממשל בעניין הגרעין האיראני, שהובילה לטענת המבקרים לפגיעה בהסכם הסיוע. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק טען כי ההתנהלות מול הבית הלבן בתחום הגרעין עלתה שבעה מיליארד דולר לקופת המדינה. "ישראל תקבל 3.8 מיליארד דולר בשנה תרומה חשובה לביטחוננו, אך נמוכה משמעותית ממה שיכולה הייתה להיות לפני שבחר ראש הממשלה להתערב בבוטות בפוליטיקה האמריקנית", כתב במאמר בוושינגטון פוסט ביום רביעי. בסבב ראיונות שנתן אחר כך הוסיף ברק כי "אני יודע שנתניהו היה יכול לקבל 4.5 מיליארד דולרים לשנה". שר הביטחון לשעבר משה יעלון, אמר ש"הסכם הסיוע לא יספיק לצרכים הביטחוניים של ישראל".
עוד בנושא:
לא הכול נוצץ: התעשיות הביטחונית עלולות לשלם את מחיר הסכם הסיוע | פרשנות
"ככל שישראל בטוחה, כך ארה"ב בטוחה": נחתם הסכם הסיוע הביטחוני
באופוזיציה תוקפים את הסכם הסיוע: "נתניהו פגע בביטחון במיליארדים"
הערב פרסם נגל הודעה מיוחדת, שבה הוא "מצר על הדיסאינפורמציה הגדולה בתקשורת מפי מבקרים חסרי אחריות, שרובם הגדול לא מכיר את תהליך המשא ומתן שניהלנו בשלוש וחצי השנים האחרונות או את ההסכם לפרטיו". "לצערי הרב, חלק ניכר מן הביקורת, גם מפי בכירים לשעבר ובהווה, מנותק לגמרי מהעובדות", כתב.
"ראש הממשלה מעולם לא הבטיח למערכת הביטחון את המספרים המופרחים באוויר", הבהיר, והצביע על כך שראשי מערכת הביטחון פיתחו את התוכנית הרב שנתית "גדעון" בהתבסס על הנחה של היקף סיוע שנתי של 3.1 מיליארד דולר. "המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם לווה באופן צמוד על ידי בכירי מערכת הביטחון. אמירות 'בשמם' - אך בעילום שם - התוקפות את ההסכם, אינן ראויות ואין להן על מה להתבסס", אמר.
טענתו של ברק, שלפיה ניתן היה לקבל שבעה מיליארד דולר נוספים, "מנותקת לגמרי מהמציאות", אמר נגל, והדגיש כי חלק גדול מהדיונים על המשא ומתן נערך עוד לפני שנושא ההסכם עם איראן היה על השולחן. "בשום שלב במשא ומתן, לא קיבלה ישראל מהגורמים שניהלו מולנו אותו הצעה הגבוהה מזו שעליה חתמנו. ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלנו היא ההצעה שמופיעה בהסכם החתום", אמר.
כמו כן, נגל דחה גם את הביקורת על הסעיף בהסכם הסיוע שמפסיק את ההסדר הקיים, שלפיו ישראל רשאית להמיר חלק מהסיוע הצבאי האמריקני לשקלים לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות הישראליות. "גם האמירות חסרות האחריות על פגיעה בתעשייה הביטחונית הישראלית אינן נכונות", אמר. לדבריו, מתווה ההסכם מציג ירידה מדורגת בהמרות לשקלים שמתחילה בפועל בשנה השביעית מתחילתו. "כך שלתעשייה ביחד עם משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה יהיה כמעט עשור להתכונן לשינוי. משום כך, חלק גדול מהברכות שקיבלתי לאחר חתימת ההסכם הגיעו מראשי התעשייה הביטחונית, המבינים את חשיבותו".