ממשלת ישראל יכולה להתגאות בהסכם הסיוע הביטחוני חסר התקדים שנחתם עם ארצות הברית בהיקף של 38 מיליארד דולרים. ואולם, לאחר שתדעך ההתרגשות סביב החתימה על ההסכם ההיסטורי, יידרשו במשרד הביטחון ובצה"ל לתרגם את המספרים לפעולות מעשיות ולקבל לא מעט החלטות מורכבות.
השאלות המרכזיות סביב ההסכם נוגעות בתחום הרכש ובניין הכוח: באילו מטוסים, מערכות נשק, מערכות הגנה ותחמושת יצטייד צה"ל בעשור הקרוב, וכמה מהם יהיו מתוצרת ישראלית? גורמים רבים במערכת הביטחון מסכימים כי "רב הנסתר על הגלוי" בהסכם הנוכחי, אך מזכירים כי "כל חוזה הוא גמיש וניתן להתאים אותו למציאות".
עוד בוואלה! NEWS:
"ככל שישראל בטוחה, כך ארה"ב בטוחה": נחתם הסכם הסיוע הביטחוני
ארצות הברית וישראל הודיעו רשמית על הסכם הסיוע לעשור הקרוב
באופוזיציה תוקפים את הסכם הסיוע: "נתניהו פגע בביטחון במיליארדים"
בתעשיות הביטחוניות הישראליות, לעומת זאת, הדעות חלוקות בנוגע להסכם. ההחלטות העתידיות שיתקבלו במשרד הביטחון ובצה"ל בנוגע לתכניות הרכש ולשילובן בהן מהוות סוגיה מדאיגה ביותר עבור התעשיות הביטחוניות, בהן מקווים גורמים בכירים שמשרד הביטחון ידע לשלב את הייצור הישראלי בעסקאות גומלין עתידיות.
בנוגע לבחירת המוצרים עצמה, המהווה מוקד נוסף לדאגה בתעשיות הביטחוניות, לא ברור כיצד תיראה המדיניות הישראלית. לנוכח המצוקה התקציבית הברורה בצה"ל, לא מן הנמנע שבמשרד הביטחון יעדיפו לרכוש ציוד חדש מחברות אמריקניות על פני ישראליות, בשונה מן העבר. במקרה כזה ייתכן שהממשלה תתערב ותמנע מהלכים שיובילו לפיטורים בחברות ישראליות, או לסירוגין תסייע בפיצוי כלכלי.
את הנזק העיקרי, מעריכים גורמי ביטחון, יספגו החברות הקטנות. פקידים בכירים בישראל אף טוענים כי באמצעות ההסכם, המעמיד כאמור עובדים רבים בסכנת פיטורים, מייצאת ארצות הברית את האבטלה שלה לישראל.
"התחרות בעולם קשה ויש מאבקים לא פשוטים על מכרזים מול החברות האמריקניות", הסביר גורם בתעשיות הביטחוניות. "הממשל האמריקני תומך באגרסיביות בתעשיות הביטחוניות שלו בעוד שבישראל נוהגת הממשלה בזהירות רבה כדי לא להצטייר כמי שבוחשת במגזר העסקי באופן ישיר".
מצדו השני של המתרס, בכירים אחרים בתעשיות טוענים שדרישת הבית הלבן להפסקת המרת סכומי הסיוע מדולרים לשקלים דווקא מהווה "תעודת כבוד" לישראל. הדרישה בהסכם הנוכחי היא שתוך שש שנים יופסק ההסדר המאפשר לישראל להמיר 26.3% מכספי הסיוע לשקלים כדי לרכוש ציוד ישראלי. לטענת הבכירים, הדבר נובע מהצלחתן של חברות אלה במכרזים בינלאומיים ומדחיקת החברות האמריקניות.
אותם גורמים סבורים כי בטווח הארוך ההחלטה למנוע המרה לשקלים דווקא תחזק את החברות בישראל, שיידרשו לחפש אחר שווקים ולקוחות חדשים. מאחר שהמגמות בעולם ברורות, לא מעט חברות בישראל החלו כבר לפני שנים לפתח שיתופי פעולה עם חברות אמריקניות בפיתוח וייצור, זאת כדי להשתמש בכספי הסיוע הביטחוני.
דרישת התעשיות: סיוע מדיני בפתיחת שווקים חדשים בעולם
בתעשיות הביטחוניות מעריכים כי משרד הביטחון יידרש לבצע הערכת מצב ולשקול מחדש את היקף היתרי הייצוא, וכן את המדינות שהוגדרו עד כה כרגישות ולא פותח עמן קשר נרחב בתחום הייצוא הביטחוני. בתוך כך, מצפים בתעשיות מהדרג המדיני לסייע בפתיחת שווקים חדשים ברחבי העולם, כפי שנהוג במדינות אחרות.
כך למשל עשתה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כשהגיעה לישראל כדי לסייע בסגירת עסקת הענק לרכש שש צוללות. גם ראש ממשלת איטליה לשעבר סילביו ברלוסקוני נהג באופן דומה, כשלחץ על סגירת עסקת רכש מטוסי אימון עבור חיל האוויר הישראלי. בשלב זה נבדקות אפשרויות לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקניות, כמו גם ייצור בארצות הברית ומכירה למדינות במזרח התיכון ובאפריקה.
בינתיים, ישנן שאלות רבות שנותרו עדיין ללא מענה: האם ארצות הברית תסכים להקדים את השימוש בכספי הסיוע לפני שנת 2018, שבה יפוג תוקפו של ההסכם הקודם? מה יהיה גובה התקציב להמרה מדולר לשקל מדי שנה, שבאמצעותו יהיה ניתן לרכוש טכנולוגיה וציוד מתוצרת כחול לבן? האם אכן הטילה ארצות הברית הגבלות חדשות כדי למנוע פגיעה בחברות ביטחוניות אמריקניות?
במערכת הביטחון מעריכים כי הממשלה לא רואה את תנאי ההסכם הנוכחי כעובדה מוגמרת, וכי ייתכן שלאחר שיתחלף הממשל בוושינגטון וייבחר נשיא חדש בארצות הברית, ישראל תבקש שינויים בהסכם. ירושלים נהגה באופן זה בעבר וכך קיבלה תוספות תקציביות שאושרו בידי הסנאט והקונגרס.