כישלון צפוי מראש? סוריה נכנסת להפסקת אש חדשה

הרומן המוזר בין ארצות הברית לרוסיה רשם בסוף השבוע פרק חדש במצג שווא של דרמטיות, אם כי עיקרי העלילה כבר נחשפו בחודשיים האחרונים. נשיא ארצות הברית ברק אובמה ושר החוץ שלו ג'ון קרי קידמו תכנית לשיתוף פעולה עם מוסקבה בסוריה, למרות התנגדות ניכרת לכך בקרב בכירי הצבא ומשרד ההגנה, בהם העומד בראשותו, אשטון קרטר. בימים שבהם המועמד הרפובליקני לנשיאות מואשם בהיותו בובה של הקרמלין, המנסה לחבל בבחירות, העיתוי להסכם, שאמור להיכנס לתוקפו היום (שני), לא היה יכול להיות יותר מוזר.

הניסיונות להביא לסיום הלחימה החלו עוד בראשית העימות. כבר בפברואר 2012, פחות משנה מאז תחילת המרד נגד המשטר, הציעה הליגה הערבית שהייתה אפופה אז רוח מהפכנית של "האביב הערבי" תכנית משלה להפסקת אש. עם זאת, בדמשק דחו נרחצות את היוזמה לפריסת כוח משימה משותף של הליגה הערבית והאו"ם והקרבות התעצמו.

ביוני באותה שנה כינס האו"ם ועידת שלום בז'נבה, במטרה להביא את נציגי המשטר והמורדים סביב שולחן המשא ומתן. היא הסתיימה בהצהרות בלבד, ולא תוצאות של ממש, רק כדי להתחדש עוד פעמיים – בינואר 2014 ו-2016 – ולהסתיים בכישלונות נוספים.

לקריאה נוספת:
אסד לפני הפסקת האש: נכבוש את כל השטחים שבידי הטרוריסטים
אחרי ההכרזה על ההסכם: יותר ממאה הרוגים בתקיפות בצפון סוריה
העיניים נשואות לפוטין: המפתח להפסקת האש בסוריה נמצא במוסקבה

בתווך, החל שיתוף הפעולה הדיפלומטי בין מוסקבה לוושינגטון סביב המלחמה בסוריה. אחרי המתקפה הכימית הקטלנית של אסד בפרברי דמשק, שאירעה באוגוסט 2013, נחצה הקו האדום שאותו הציב נשיא ארצות הברית ברק אובמה. ההכנות לתקיפת יעדי המשטר נעשו, אך הרצון נעדר מהממשל, שקיבל גם כתף קרה מהבריטים והססנות מהקונגרס.

הצעתה של רוסיה לפרק את סוריה מנשק כימי אפשרה לארצות הברית לרדת מהעץ ולקפל את תכנית התקיפה. רוב מצבורי הנשק הכימי הוצאו מהמדינה על ידי פקחים של האו"ם, אך אסד ממשיך להשתמש בחומרים רעילים שונים בתקיפות נגד בני עמו, בפעם האחרונה רק בשבוע שעבר.

התערבותו של ולדימיר פוטין במלחמה בספטמבר אשתקד ביססה את מעמדה של מוסקבה כמי שתחזיק במילה הסופית על הסדר עתידי במדינה. הוא הצהיר כי הסיוע שהוא מעניק למשטר אסד יאפשר את חידוש שיחות השלום ובפברואר האחרון הושגו הבנות במינכן להפסקת אש. "הצלחתה" הביאה את וושינגטון ואת מוסקבה לדיונים מחודשים בחודשיים האחרונים, שהניבו את התכנית החדשה שהוצגה בז'נבה בסוף השבוע.

שבעה חודשים עברו מאז הכריזו ארצות הברית ורוסיה על הסכם "הפסקת פעולות האיבה" הקודם. בתוך שבועות הוא החל להישחק עד שקרס סופית, והנשיא בשאר אסד הבטיח לכבוש את כל המדינה מחדש. כחודש לאחר מכן, הטיל פוטין "פצצה" - אך רק למראית עין. נשיא רוסיה הכריז על הסגת מרבית הכוחות מסוריה, אולם במהרה התברר כי מוסקבה בסך הכול החליפה את מטוסי הקרב שלה במסוקי קרב והמשיכה להילחם לצד כוחות המשטר, חיזבאללה, משמרות המהפכה של איראן ומיליציות שיעיות מהמזרח התיכון. סבב שיחות שלום עקר נוסף ננעל בלא כלום במקביל, והעימותים התחדשו במלוא עוזם עמוק לתוך שנתה השישית של המלחמה.

הסיוע האווירי הרוסי אפשר לדמשק לשחרר את תדמור מידי דאעש ולהיכנס אל תוך עומק סוריה. אסד הצליח גם להרחיב את השליטה על חלק מפרברי הבירה, ושיטת המצור וההרעבה שלו נחלה הצלחה עם התפנותם של המורדים מהעיירה דאריא לפני כשבועיים. עם זאת, עיקר הלחימה התרכזה סביב חאלב, המחולקת בין האופוזיציה למשטר מאז תחילת ההתקוממות. אסד הצליח לכתר את העיר הצפונית באופן מלא באוגוסט, רק כדי לספוג מתקפת נגד חסרת-תקדים ולסגת בתוך כשבוע לעמדות דרומיות ומערביות יותר - ולהשיב את הכתר בשבוע שעבר.

בשונה מההכרזה בפברואר, התכנית שהציגו בשישי בלילה קרי וסרגיי לברוב מקיפה יותר וזוכה גם לתמיכתה של טורקיה. לפני שבעה חודשים אנקרה ומוסקבה עוד היו מסוכסכות בשל הפלת המטוס הרוסי, אך מאז עברו הרבה מים בנהר הפרת. הנשיא רג'פ טייפ ארדואן התנצל והתקרב לפוטין, והכניס את צבאו לצפון סוריה כדי למנוע מהכורדים להקים ישות מדינית ולהבטיח את האינטרסים של ארצו בכל הסדר עתידי. משטרו, ששרד ניסיון הפיכה ביולי, מיתן את הטון התקיף כלפי נשיא סוריה ורמז כי לא יתנגד להישארותו בשלטון לפרק זמן מסוים כחלק ממשלת מעבר.

יתרה מכך, התכנית החדשה מכילה סעיף חסר תקדים - תקיפות אוויריות משותפות של ארצות הברית ורוסיה נגד דאעש וג'בהת פתח א-שאם (א-נוסרה לשעבר) - שני הארגונים החזקים ביותר בסוריה. זה היה תנאי שעליו התעקשה מוסקבה ועליו דווח בחודשיים האחרונים, עוד לפני שקרי יצא לכתבים המשועממים בז'נבה שהמתינו 13 שעות לתוצאות השיחות. בתמורה, אמור הרודן הסורי לחדול מהפצצות אזורים מסוימים שבשליטת האופוזיציה ולהסיר את המצור מחאלב.

אם תחזיק מעמד הפסקת האש, יתחדשו גם שיחות השלום בחסות האו"ם. 'אם', כפי שהגדיר זאת שר החוץ האמריקני כמה וכמה פעמים, היא מילת המפתח. בתכנית יש משתנים רבים וסבוכים, שבהם אמורים לעמוד צדדים שלא החמיצו מעולם הזדמנות שלא ליישם את התחייבויותיהם. הנקודה הבעייתית ביותר עבור המורדים היא הדרישה של וושינגטון ומוסקבה להיבדלותם מג'בהת פתח א-שאם. הארגון, שהתנתק מאל-קאעדה עם שינוי שמו במטרה להיטמע באופוזיציה, הוביל את המתקפה המוצלחת לשבירת המצור על חאלב ואת כיבוש אידליב בתחילת השנה שעברה.

מבצע משולב נגדו יחליש מאוד את האופוזיציה, בעוד התכנית כלל לא עוסקת בחיזבאללה ובמגוון המיליציות המחזיקות את צבאו המותש של אסד בחיים. זאת הסיבה שבגינה כמה מהארגונים כבר הודיעו כי הם מתנגדים להפסקת האש. אחד מהם הוא ארגון אחראר א-שאם הנתמך על ידי ערב הסעודית ונחשב לאחד מארגוני המורדים החזקים ביותר. הרודן, מצדו, כבר הספיק להכריז כי יכבוש מחדש את כל המדינה "מידי הטרוריסטים", שעות ספורות לפני תחילת הפסקת האש.

גורמים רבים בפנטגון זעמו על התכנית שנרקמה בשבועות האחרונים. בעיניהם, שיתוף פעולה מודיעיני עם מוסקבה בתקופה שבה צבאותיהם נקלעים לתקריות במזרח אירופה ומוסדות אמריקניים נתונים למתקפות סייבר בעלות ניחוח רוסי, הוא מעשה אווילי.

התנגדותם לא עצרה את נשיא ארצות הברית לתת ניסיון נוסף ומעט נואש לשיפור המצב בסוריה, ששפיכות הדמים בה היא כתם שייוותר על מורשתו הארוכה. ספק רב אם שיתוף הפעולה הלא טבעי עם מוסקבה, בהנחה שייצא אל הפועל, יביא מזור לעם הסורי שיותר ממאה אזרחיו נהרגו מאז ההכרזה על ההסכם.