כך החוק שנועד לצמצם את הגשת כתבי האישום - הביא דווקא לריבויים

ענישה פלילית היא הסנקציה החמורה ביותר שהמדינה יכולה להפעיל נגד הפרט, כחלק מ"עקרון השיוריות הפלילית" – לפיו המשפט הפלילי נועד להיות מוצא חברתי אחרון. זאת, בשל היותו כרוך בפגיעה המשמעותית ביותר בזכויות חוקתיות של חשודים ונאשמים וביצירת מעגלים של כאב עבורם, עבור משפחותיהם ועבור קהילות המוצא שלהם. לכן הדבר דורש רמת דיוק גבוהה על מנת להימנע מטעויות שהשלכותיהן הרות גורל. דבר זה הופך את ההליך הפלילי לסבוך ויקר ובכל העולם מחפשים לכך פתרונות. הסדרים חלופיים להעמדה לדין מסוגים שונים פועלים במדינות מערביות רבות כמו הולנד ודנמרק בדיוק מסיבות אלו.

בישראל הוכנס לשימוש במערכת המשפט בשנים האחרונות נוהל שנועד לצמצם את מספר ההליכים הפליליים הנפתחים נגד חשודים בעבירות קלות – אך בפועל הוא עלול לגרום לעלייה במספר המקרים המגיעים לפתח בית המשפט. מדובר בחוק "הסדרים מותנים", שנכנס לספר החוקים בשנת 2012 בעקבות יוזמה שהעלה פרופ' אורן גזל-אייל, סגן דיקן בפקולטה משפטים באוניברסיטת חיפה ומומחה למשפט פלילי. על פי הנוהל, חשודים בעבירות קלות שבמרבית המקרים לא מובילות לעונשי מאסר, ושאין להם עבר פלילי, יוכלו לשלם קנס כספי או לספוג סנקציה אחרת, כתנאי לסגירת התיק נגדם עוד בטרם החלה המדינה בהליך הפלילי.

עוד בוואלה! NEWS:
חוקר מהמשפט של ניסים חדאד: "הייתי בטוח בחפותו לכל אורך הדרך"
אחות ההרוג באסון ברמת החייל: "לא מאמינה שבורא עולם לקח אותך ממני"
"למה ממשיכים לבחור במושחתים?": ראש העירייה המיתולוגי בריאיון נוקב

על פניו מדובר היה ביוזמה נהדרת עבור האדם הנורמטיבי שהסתבך, שמטרתה לצמצם שימוש בהליכים פליליים בעבירות קלות - שלא מסתיימות בסופו של דבר במאסר. כך, התביעה יכולה הייתה להציע לחשודים ללא עבר פלילי קנס כספי או סנקציה אחרת בטרם התחיל ההליך הפלילי, כתנאי לסגירת התיק נגדם.

רשימת המרוויחים הפוטנציאליים היא ארוכה: העומס שצפוי היה להתפנות מגורמי האכיפה יכול היה לשמש אותם לטיפול בעבירות חמורות יותר. בתי המשפט היו צפוייים להקלה בכך שתיקים פעוטים לא היו גוזלים זמן שיפוטי מתיקים חמורים; ובעיקר החשודים שהסתבכו בעבירות קלות היו יכולים לשלם על מעשיהם ללא הרשעה פלילית שתרדוף אותם וללא ניהול ההליך הארוך והיקר בבית המשפט, שלעיתים רק מחמיר את מצבם. אלא שמבדיקת וואלה! NEWS עולה כי בניגוד למטרתו המקורית של החוק, הוא יצר בדיוק את התוצאה ההפוכה.

נתונים שנחשפו בתחילת השבוע בדוח הסנגוריה הציבורית מצביעים על כך שהמדינה עושה שימוש יתר בהליך הפלילי, גם בעבירות פעוטות. כך למשל, הועמד אדם לדין באשמה שהשליך חצץ לעבר אדם אחר – במקרה שבית המשפט קבע כי הוא עוסק ב"זוטי דברים". במקרה אחר אישה שהתלוננה על איומים כלפיה פגשה את השוטרים שהגיעו לטפל בתלונתה מחוץ לביתה, כשהיא מלווה בשני כלביה. אחד הכלבים, מגזע פינצ'ר, נשך את אחד השוטרים והיא הואשמה בעבירה של "אי-נקיטת זהירות בחיה".

הדוח חשף גם מקרים רבים בהם מועמדים לדין נאשמים על עבירות שמקורן בעוני או במצוקה – במקום פנייה לטיפול באפיקים לא-פליליים דוגמת שירותי הרווחה או שירותי בריאות הנפש. מקרה מסוג זה אירע כשאדם הועמד לדין באשמה שניסה לפלוש לדירת "עמידר" על מנת לגור בה עם אשתו, הסובלת מבעיות נפשיות, וארבעת ילדיהם. ניסיון "הפלישה" לדירה הסתכם בכך שהאיש ניסה לפתוח את החלון במטרה להיכנס דרכו פנימה, אך בטרם עשה זאת נעצר יחד עם בני משפחתו.

בדיוק בכך אמור היה לטפל חוק ההסדרים המותנים, אולם יישומו לווה בשורה של החלטות אומללות שלמעשה רוקנו אותו מתוכן. בתחילה נקבע כי רק הפרקליטות תוכל לעשות שימוש בנוהל – ולא התביעה המשטרתית, המטפלת בעבירות קלות מהסוג עבורו נועד מלכתחילה. כך למעשה הוחרגה מהנוהל האוכלוסייה העיקרית של חשודים לגביה הוא היה אמור לחול.

הסנגוריה הציבורית פנתה למשרד המשפטים בטענה כי הדבר הפך את חוק ההסדרים המותנים לאות מתה. בעקבות הפנייה, פרסם היועץ המשפטי לממשלה בחודש מרץ השנה הנחייה לפיה הנוהל יעודכן ויחול על שלוש עבירות המצויות בסמכות התביעה המשטרתית: איומים (למעט במקרים בהם העבירה בוצעה כלפי בן משפחה), הסגת גבול במטרה לבצע עבירה; ומעשה פזיזות ורשלנות בחיה. יש לציין כי שתי העבירות האחרונות מתוך השלוש נחשבות לנדירות.

לצורך יישום ההנחיה העדכנית של היועץ המשפטי לממשלה הקצה משרד האוצר לחטיבת התביעה המשטרתית 72 תקנים, במטרה להתמודד עם התוספת לעומס העבודה. במשטרה טוענים כי למעשה התקנים טרם התווספו בפועל, על אף שעברו קרוב לשישה חודשים, אך הצליחו להפנות תקנים ממקורות הארגון למטרה זו.

בכנס שנערך בחודש אפריל באוניברסיטת חיפה, אמרה ראש חטיבת התביעות במשטרה, תת-ניצב לילי באומהקר, כי תוספת התקנים תאפשר למשטרה לטפל בתיקים שבעבר נסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור ושעומדים ברף של נוהל הסדר מותנה. פירוש הדבר הוא כי יותר אנשים ייחקרו בגין עבירות קלות ויעמדו בפני סנקציה פלילית – בדיוק הפוך ממטרתו המקורית של החוק. גם המטרה הנוספת של הקלת העומס על בתי המשפט תוחטא בשל כך, לאחר שתיקים נוספים יבשילו לכדי כתבי אישום.

אולם בכך לא מסתיימת הפארסה. בשנים האחרונות נערך במחוזות תל-אביב ומרכז של המשטרה פיילוט למסלול חלופי נוסף להליך הפלילי. זאת באמצעות "הטייה" של תיקים פליליים, אשר היו מיועדים למסלול של הגשת כתבי אישום, להליך שינוהל על ידי שירות המבחן של משרד הרווחה. במסגרת ההליך החלופי מופנה החשוד לשירות המבחן, שם הוא משולב בתכנית התערבות הכוללת קבוצה חינוכית-שיקומית והתנדבות בקהילה. במקרים המתאימים כולל ההליך גם רכיבים של פיצוי לנפגע העבירה, תרומה לגופים ציבוריים ועוד.

נוהל ה"הטייה" החל במקור בפרקליטות המדינה ו"אומץ" בידי משטרת ישראל פני כמה שנים. בשנת 2013 עמד מספר החשודים שהופנו לטיפול שירות המבחן על 48. בשנת 2014, 65 חשודים זכו ליהנות ממסלול חלופי להגשת כתב אישום, ובשנת 2015 עמד מספרם על 120. עם זאת, מדו"ח הסנגוריה הציבורית שפורסם השבוע עולה כי לאחרונה התברר שהתביעה המשטרתית הפנתה חשודים לטיפול במסגרת "נוהל הטייה" רק באותן שלוש עבירות עליהן הוחלט בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לגבי הסדרים מותנים.

בשל פרשנותה של המשטרה נוצר מצב בו בפועל הסדר שנועד לצמצם את השימוש בהליכים פליליים עושה בדיוק את ההיפך. כך, תיקים שבעבר זכו להטייה ועברו לטיפול שירות המבחן מועברים למסלול של כתב אישום. תיקים שבעבר היו נסגרים – מועברים בידי המשטרה לחלופה של הסדר מותנה.

מקרה בו נעשה לאחרונה שימוש בנוהל הסדר מותנה היה דווקא בתיק השוחד שהתנהל מול חברת "סימנס" העולמית ונסגר מוקדם יותר השנה - למרות שעל פי החוק אין אפשרות לערוך הסדר מותנה בעבירות שוחד. לכן, ההסדר שאליו הגיעה המדינה מול "סימנס" נערך באופן חריג על פי חוק ניירות ערך, כפי שפורסם בחודש מאי האחרון בוואלה! NEWS. זאת, על אף שהעבירה שביצעה סימנס לכאורה – מתן שוחד – אינה עבירת ניירות ערך. כך, נוצר מצב שבו המדינה מגיעה להסכם עם סימנס, שכונתה בתיק "מחולל השוחד", בדרך שהחוק כלל אינו מאפשר לה.

משמעות הדבר היא שהחוק שנועד להקל על החלשים בסופו של דבר עובד עבור החזקים ובמתכונתו הנוכחית מונע מהתובעים המשטרתיים להפעיל שיקול דעת במקרים מתאימים בכל העבירות האחרות. אין כל היגיון בכך שהפרקליטות, המטפלת ככלל בתיקים חמורים יותר, תוכל להפעיל שיקול דעת באשר למקרים המתאימים לשימוש בכלי של סגירת תיק בהסדר מותנה ולסובב את החוק כרצונה, ואילו דווקא התביעה המשטרתית, המטפלת בתיקים בעלי חומרה פחותה בהרבה, תהיה כה מוגבלת בהפעלת שיקול דעתה.

מחטיבת התביעות במשטרה נמסר: "יחידת הסדר תיק מותנה בחטיבת התביעות של משטרת ישראל, ביצעה מספר הסדרים מותנים עם חשודים בעבירות לפי סמכותה. פרסומם של ההסדרים המותנים שנחתמו ייעשה על-פי חוק ולאחר עמידתם של החשודים במלוא התחייבויותיהם, במסגרת ההסדר וסגירתו של התיק בהתאם".

באשר לתקנים שהיו אמורים להתווסף למשטרה לצורך טיפול בתיקים במסגרת נוהל הסדר מותנה נמסר מחטיבת התביעות כי במשטרה רואים "חשיבות רבה" ביישום הנוהל. "על כן, המשטרה לא המתינה עד לתקצוב והקצאת תקנים ממשרד האוצר והקצתה ממקורותיה 42 תקנים על מנת להניע את התהליך. יחד עם זאת, אנו ממתינים לתקצוב באופן קבוע שכן תקנים אלו נלקחו ממקורות אחרים".

(עדכון ראשון: 19:17)