הסדר לא חוקי? הפרקליטות סגרה תיק שוחד נגד חברת הענק סימנס

בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיים היום (ראשון) דיון ראשון לאחר הגשת כתב האישום נגד שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל במסגרת מה שמכונה פרשת השוחד בסימנס בגין עבירות של שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים. לפי כתב האישום, לקחו בכירים בחברת החשמל מסימנס תשלומי שוחד שהסתכמו במיליוני דולרים. אלא שמול האישומים נגדם, בולטת החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את חברת סימנס עצמה וסגירת התיק נגדה בהסדר שספק אם היה כמוהו בעבר וספק אם הוא עומד במבחן הסבירות.

כתב האישום מתאר כיצד נרקמו לכאורה יחסי "קח ותן" בין נציגי סימנס בישראל לבין עובדים בכירים בחברת החשמל, שבמסגרתם נטלו מי שהיו אז בכירים בחברה טובות הנאה מסימנס כדי שיפעלו לקידום ענייניה בחברת חשמל בקשר למכרזים והתקשרויות של סימנס בין 1999 ל-2005. לפי כתב האישום, מערכת יחסים זו הוסתרה ממוסדות חברת חשמל.

מתן שוחד לפקידים ומנהלים, כך נראה, היה שיטה ידועה אצל חברת סימנס העולמית. האתר trace-international מפרט כי בין 2001 ל-2007 ביצעה מספר מוערך של 4,283 תשלומים לא חוקיים לבכירי ממשל במדינות שונות מחוץ לגרמניה כדי לזכות במכרזים בשווי של כ-1.4 מיליארד דולר. פרט לישראל, סימנס שילמה שוחד בין היתר גם בארצות הברית, בארגנטינה, באוסטריה, בברזיל, בסין, ביוון, בהונגריה, באיטליה, בכווית, ברוסיה, בשוויץ, בטורקיה ובמדינות נוספות. כשהתפוצצה הפרשה בכל העולם, חלק מהמדינות נקטו הליכים נגד סימנס עצמה - כמו ארגנטינה, ארצות הברית ויוון - והשאר הסתפקו בתשלום קנס ובסגירת התיק.

בישראל החליט פרקליט המדינה שי ניצן להיעתר להצעת סימנס העולמית ולהגיע עמה להסדר מותנה בתנאים להפסקת הליכים – צעד המאפשר לתביעה לסגור תיק פלילי במקרים מיוחדים, כשהחשוד מודה בעובדות ומקבל עליו עונש. החברה הודתה במתן שוחד והתחייבה לשלם למדינה 160 מיליון שקל וכן למנות מפקח חיצוני על עסקיה בישראל שיוודא שהיא אינה ממשיכה לשחד בכירים.

עם זאת, להסדר מותנה יש לא מעט מגבלות. מבדיקת וואלה!NEWS עולה כי לפי החוק אין למדינה אפשרות לעשות הסדר מותנה לפי הדין הפלילי בעבירה של מתן שוחד ללא העמדה לדין. לכן, ההסדר המותנה שאליו הגיעה המדינה מול סימנס נערך באופן חריג על פי חוק ניירות ערך, על אף שהעבירה שביצעה סימנס לכאורה – מתן שוחד – אינה עבירת ניירות ערך. כך, נוצר מצב שבו המדינה מגיעה להסכם עם סימנס, שמכונה "מחולל השוחד", בדרך שהחוק כלל אינו מאפשר לה.

לחברת חשמל יש אמנם אגרות חוב נסחרות מגובות בערבות מדינה, אך היא מעולם לא נחקרה כחשודה בעבירה על חוק ניירות ערך. בנוסף לכך, הסדר מותנה על פי חוק ניירות מדבר על מקרים שבהם עבירת ניירות הערך - כמו הרצת מניות למשל - היא העבירה המרכזית ושאר העבירות נלוות לה, אך אין זה המצב בתיק זה.

אז האם הפרקליטות מנסה לכופף את החוק כדי לסגור את התיק מול סימנס? התשובה נמצאת בהודעת הפרקליטות על ההסדר המותנה: "סימנס הצהירה על כוונתה להמשיך ולהשקיע בישראל בהיקף משמעותי ולוותר על מחצית יתרת הזכות הכספית שלה מול הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי". מכך עולה כי במדינת ישראל מספיק שחברה גדולה דיה תתחייב להשקיע כספים והתיק נגדה ייסגר - פריבילגיה שלא בטוח שאזרח מן השורה היה זוכה לה.

בפרקליטות הסבירו כי החלטה להתקשר בהסדר עם סימנס העולמית התבססה בין היתר על השיקולים הבאים: מדובר בתאגיד גלובלי שאינו יושב בישראל שחטא במתן שוחד, אך הציג הוכחות לכך שביצע תהליך יסודי של שינוי התרבות הארגונית הקלוקלת שנהגה בו. במסגרת השינוי, כך הוסבר, הוחלפו גורמים שהיו אחראים למתן שוחד לפני שנים רבות וכן ננקטו צעדים שונים למניעת הישנות המעשים.

בפרקליטות טענו עוד כי הוכח שהתאגיד שהיה אחראי למתן שוחד בארצות שונות התקשר בהסדרי אכיפה דומים ברחבי העולם, שכללו סנקציות משמעותיות שונות, הדומות לאלו שהוטלו עליו בישראל. במסגרת ההסדר עם התביעה בישראל, כך הוסבר, קיבלה חברת סימנס העולמית אחריות למתן תשלומי השוחד לבכירים בחברת החשמל ונטלה על עצמה סנקציה כספית משמעותית כביטוי מעשי לנטילת האחריות על המעשים.

עוד נימקו בפרקליטות כי בשנים האחרונות סימנס פועלת להטמעת תרבות של ציות בכל הנוגע לעבירת השוחד בתאגיד ואף נטלה על עצמה במסגרת ההסדר פיקוח חיצוני ביחס לעסקיה בישראל. לפי הפרקליטות, העונש המוטל על חברה המועמדת לדין ומורשעת הוא עונש בדמות קנס ובמסגרת ההסדר החברה התחייבה לשלם סכום משמעותי ביותר לקופת המדינה. לאור שיקולים אלו ותנאי ההסדר, הסבירו בפרקליטות כי המדינה סברה שחתימה על ההסדר עם סימנס העולמית לצד העמדתם לדין של חברת סימנס ישראל ומקבלי השוחד משרתת את תכליות האכיפה נגד תאגידים ועונה על האינטרס הציבורי בנסיבות אלו.