להתיש את בנט, הרצוג על אש קטנה: נתניהו מושך בחוטים ונערך לנובמבר

הטון הגבוה של חילופי הדברים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש עיריית תל אביב רון חולדאי שלשום (רביעי) על בית הספר שבח מופת, הסיטו במעט את הזרקור מכך שנפתח הפרק המי-יודע-כמה בעלילות היחסים המתוחים בין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט. ערב פתיחת שנת הלימודים, ודקות לפני שבנט התייצב מול המצלמות לראיונות המסורתיים בחדר המצב, נתניהו הוציא הודעה תוקפנית על ההחלטה להסב את בית הספר ל"מוסד לימודי עבור ילדי מסתננים", כלשונו.

הנושא התברר כנושא פוליטי חם כבר בישיבת הממשלה השבועית, ובלשכת נתניהו היה מי שזיהה את ההזדמנות לאמץ את תושבי דרום תל אביב וקהילת חבר העמים אל חיקו, ועל הדרך, כפי שלימד תזמון ההודעה, לנסות ולהרוס ליריבו המר בנט את החגיגה.

בחסות המתקפה החריפה של חולדאי על ראש הממשלה, הצליח שלשום בנט לחמוק באלגנטיות מההתרסה של נתניהו. אך זה לא הסיבוב הראשון בין השניים, וגם לא האחרון. לשכת נתניהו הקפידה לא להפיץ לתקשורת אף תמונה משותפת מהביקור של השניים בפתיחת שנת הלימודים בטמרה. "ראש הממשלה לא חדל להתקיף אותי", התלונן בנט השבוע על מה שכינה "מרתון" התדרוכים של נתניהו לתקשורת בשבועות האחרונים, שבו הראשון, ובעיקר הביקורת הקולנית שלו על מבצע "צוק איתן", הפכו למוטיב מרכזי. לשכת ראש הממשלה היא המקור העיקרי של אספקת הדלק, אומר בנט, כשהמטרה הסופית היא להתיש אותו ולהכניס את יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג לממשלה.

עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
פסיקת בג"ץ לפינוי המאחז מעוררת שדים ישנים בקואליציה
סגירת תיק הרצוג מפיחה תקווה אצל מקורבי דרעי: "העננה תתפזר בקרוב"
אחרי העימות בישיבת הממשלה: נתניהו מתנגד לפתיחת "בי"ס למסתננים"

הפגישה שהייתה או לא הייתה בקיסריה, שעליה דווח בחודש שעבר בערוץ 2, העלתה שוב על פני השטח את המגעים בין נתניהו להרצוג, שלמעשה מעולם לא הופסקו - גם לאחר שהרצוג נזרק או זרק את עצמו מכל המדרגות ונרקמה כניסת ישראל ביתנו במאי האחרון. לא השתנה שום דבר ברצון הבסיסי של שני הצדדים לקדם את המהלך: נתניהו, שמעוניין לדלל את נוכחות הימין בממשלתו ולשחרר קצת לחץ בינלאומי, ממשיך לנופף במשרד החוץ הפנוי כנדוניה, ביודעו שהתיק היוקרתי הוא הקלף הכי חזק שהרצוג יכול לייחל לו במאבק על שמירת המפלגה בידיו.

בעוד הרצוג, שזכה באחרונה באמון ועידת העבודה, האריך את כהונתו בשנה נוספת, נוקה אתמול מתשתית ראייתית נגדו, וזכה לשקט תעשייתי ומרחב פוליטי רחב יותר לבחון את האופציות השונות שבהן הוא יכול להביא את מפלגתו, או חלק ממנה, לתוך הממשלה. הוא מתעקש שזה לא עניין של תיקים, ושנדרשת כאן החלטה הרבה יותר כבדה. כדי להביא את מפלגתו, או לפחות חלקים ממנה, הרצוג צריך שנתניהו יוכיח שהוא אכן מתכוון לשנות את ההגה שלפיו הוא מנווט את המדינה, מעין הצהרת התנתקות מממשלת הימין. עזיבה של בנט – בהחלט יכולה להטות את הכף.

הרצוג לא לבד. רבים בזירה הבינלאומית היו שמחים לראות שינוי במרחב התמרון הפוליטי של נתניהו, כזה שיאפשר להתניע מחדש את המגעים בין ישראל והפלסטינים. כפי שהתגלה בשלל האירועים הפוליטיים המסעירים של החודשים האחרונים, מאחורי הקלעים פועלים שחקנים זרים רמי דרג, והאירועים הפוליטיים והמדיניים נשזרים זה בזה ומייצרים מגוון תסריטי "לכשכש בכלב".

על הפרק, מה שנראה כהזדמנות אזורית נדירה לייצר הבנות ארוכות טווח עם שורה של מדינות ערביות מתונות, שייקחו חסות על המהלך הישראלי-פלסטיני. כך רקחו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר והשליח המיוחד של נתניהו יצחק מולכו את נאומו הידידותי של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לפני כארבעה חודשים. במאי האחרון, בישורת האחרונה של המשא ומתן בין נתניהו להרצוג, א-סיסי פנה ללבבות הישראלים והושיט יד לשלום. צעד זה היה אמור להשיק מהלך מדיני ולייצר להרצוג מטריית הגנה מדינית שתצדיק את הצטרפותו לנתניהו. בלחץ שרי הימין במפלגתו, ביצע נתניהו פניית פרסה מטורפת וסירב לחתום על נספח מדיני להסכם הקואליציוני שיראה את מחויבותו לשתי המדינות; במילים אחרות, הוא הבריז להרצוג, בלייר וא-סיסי, ובחר בסופו של דבר בליברמן.

אותם שחקנים בינלאומיים עדיין בוחשים בזירה, מנסים לבשל מרקחת. המאמץ האזורי שנתניהו מהלל בפי כל שומעיו אכן מרשים, כפי שהעידו התמונות הנדירות אתמול מקהיר ומאנקרה של נציגים ישראלים מתקבלים בחיוך אצל א-סיסי וארדואן. למרות פניית הפרסה ימינה עם צירופו של ליברמן, החזון האזורי שנתניהו מוביל קיבל ביטוי חזק בחודש שעבר, בביקוריהם בארץ של שר החוץ המצרי סאמח שוכרי, ומשלחת סעודית נדירה בראשות גנרל סעודי בדימוס שביקרה בישראל.

בשבועיים האחרונים, על רקע הדיווחים על סבב המגעים האחרון בין נתניהו להרצוג, שוב ניכרה פעילות אזורית מוגברת. כיומיים לאחר פרסום הפגישה, הודיע הנשיא א-סיסי על פסגה ישראלית-פלסטינית במוסקבה, שלוותה בשיחת טלפון בין נתניהו לקרמלין ובביקור של ח"כים ממפלגת העבודה ברמאללה שבמהלכו קראו לאמץ את היוזמה הרוסית. במקביל, א-סיסי נפגש עם המלך עבדאללה וקרא יחד עמו לחידוש תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. גם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, שנחוש להצטרף למושכים בחוטים ולמחוק את כתם הכישלון בנושא הישראלי-פלסטיני מקורות חייו, ביקר בסעודיה בשבוע שעבר ונמצא במגעים בלתי פוסקים עם כל הצדדים.

ציר מולכו-בלייר-קרי עובד חזק מאוד, אמר השבוע גורם בכיר בירושלים, השאלה היא אם ניתן לתרגם את זה להתקדמות גם בזירה הפלסטינית, שם כולם פחות או יותר מסכימים שאין כרגע שום סיכוי לכלום. אפילו הנפנוף בחיבוק הדוב החזק מהקרמלין לא עזר במאומה להתקדמות; הפלסטינים הבהירו לכל מי שרק מוכן לשמוע כי לא יגיעו לשום פסגה מבלי שנתניהו יבצע מהלכים קונקרטיים כמו שחרור אסירים והקפאת הבנייה בהתנחלויות.

ההערכה בקהילה הבינלאומית היא שבשביל לשחק את המשחק האזורי צריך שני שחקנים – ישראלי ופלסטיני - בעלי הון פוליטי, שיאפשרו לבצע לעשות ויתורים כדי להגיע להבנות. כרגע השחקנים פשוט לא על המגרש. ברמאללה יש מנהיג שכבר על כולם מוסכם שהוא מקרטע, במיוחד כשהוא מוטרד על מעל לראש מהבחירות המקומיות המתקרבות; ולגבי זה שבירושלים - הדרישה למהלכים קונקרטיים שיעידו על רצינותו נושאת עמה מחיר פוליטי יקר.

כל ניסיון של נתניהו להעניק סוכריות לפלסטינים בשנה האחרונה נתקל בחומה בצורה מימין. על הפרק נמצאת חבילת הטבות שעליהן ממליץ מתאם פעולות הממשלה בשטחים. זו כוללת בין היתר את העברת השליטה הביטחונית על חלק מהערים באזור A, הטבות כלכליות לפלסטינים, שחרור אישורי בנייה באזור C, כפי שנכלל בתכנית המקלות והגזרים של ליברמן, או דרישה להצהרה רשמית על הקפאת בנייה. בקואליציה הנוכחית, כל צעד כזה מיד יגרום התבצרות של שרים, שרי הבית היהודי בנט ואריאל יעוררו מהומות בקבינט וישמיעו איומי התפטרות, ובתוך הליכוד זאב אלקין ויריב לוין יאיימו במרד.

למורת רוחם של הרצוג ואנשי הצללים במרחב האזורי, שמשוכנעים שיש כאן הזדמנות היסטורית ולוחצים על נתניהו לעשות מעשה שירחיב את מרחב התמרון, ראש הממשלה עדיין מהסס ללכת על גט כריתות עם הימין. "הכול קצף על פני המים", אמר השבוע בכיר אחר, שביטא את ההערכה הרווחת לפיה מה שהיה הוא שיהיה, וכרגע לא מתרקם שום מהלך מדיני – או פוליטי - קונקרטי. למרות ההכרזה הדרמטית שלו בנאום בר אילן, בתשע השנים האחרונות נתניהו בנה את כל ההצלחה הפוליטית שלו על שימור המצב הקיים בנושא הפלסטיני, ועם קואליציה יציבה פחות או יותר – אין שום סיבה שישנה כיוון. כמו כן, למרות העימותים הבלתי פוסקים – בינתיים בנט לא זז לשום מקום. "אפילו עם די-9 לא יוכלו להזיז אותו מהקואליציה", אמר השבוע בכיר במערכת הפוליטית.

אבל לא לעולם חוסן. הממשק הקרוב בין המתרחש בזירה המדינית לפוליטית עשוי לייצר חפיפה גם בלוחות הזמנים של שתי הזירות. בחודש הקרוב, לקראת עצרת האו"ם בניו יורק, הנושא המדיני ישוב וישתלט על סדר היום של נתניהו, כשמעל הכול עומדת ומרחפת שאלת נובמבר – אם וכיצד יבחר הנשיא אובמה לסמן את מורשתו בנושא הישראלי-פלסטיני כשהוא משוחרר מכבלי שיקולי הבחירות.

אף אחד לא יודע עדיין כיצד הנשיא יבחר לפעול, אמרו השבוע בכירים ישראלים ואמריקנים, אך בשבועות האחרונים החלו בבית הלבן דיונים ערים בשני מסלולים עיקריים העומדים על הפרק: נאום נשיאותי שיכלול את עקרונות ההסדר העתידי; החלטה או הימנעות מווטו במועצת הביטחון. בשבועות האחרונים החלה מחלקת המדינה האמריקנית להחריף את הטון משמעותית בכל הנוגע להודעות ישראליות על בנייה בהתנחלויות, מה שמחזק את החשש כי ממשל אובמה טרם אמר את המילה האחרונה. מגמה זו קיבלה חיזוק מדברים קשים שהטיח בישראל שליח האו"ם למזרח התיכון השבוע בפני מועצת הביטחון. יש שסבורים, ויש שמקווים, שנתניהו מבין את זה, ושהלחץ הבינלאומי עשוי להכריע את התמונה, כך שעד נובמבר, היד עוד נטויה, ורצוי שבנט ימשיך לתפוס מחסה.