בסרטון - הטריילר לסרט "המצולות"
חוקר האוקיינוסים פול סנגלורב אמר פעם שאנחנו יודעים על הירח יותר מאשר על מה שקורה כמה קילומטרים מקו החוף שלנו. מחקר ה-USO (צוללות בלתי מזוהות) הוא דוגמא טובה לכך. במשך עשרות שנים, אנשי חיל הים הסובייטי והרוסי דיווחו על תופעות מוזרות ומפגשים עם יצורים מסתוריים במעמקי הים, האוקיינוסים והאגמים. רבים מהדיווחים יושבים להם אי שם בתיקייה סודית של הצי הסובייטי, אולם חלקם דלפו החוצה - ומופיעים כעת בספרם החדש של פול סטונהיל ופיליפ מנטל.
השניים חושפים, לכאורה, סיפורים על תצפיות יוצאות דופן של חיל הים הרוסי והסובייטי, שנחשפו ברוסיה ונותרו שם. העדויות מדברות על כלי טיס הנכנסים ויוצאים מאגמים, ימים ואוקיינוסים. בסיס הראיות מפוקפק, אולם רבים מאמינים שאין להתייחס אליהן בביטול מוחלט. "במשך עשרות שנים עב"מים מסתוריים נצפו בימים, אוקיינוסים ואגמים בכדור הארץ בעיקר ע"י רוסיה", נכתב בספר, "מפקדי חיל הים הסובייטי שמרו בסוד את התצפיות, ועדים שניסו לצאת עם הסיפור שלהם החוצה הפכו במהירות ללעג והעדויות שלהם הוצגו כמופרכות".
הספר ממשיך: "על אף מאמציהם להסתיר את המידע, כמה מהעדויות נחשפו לציבור למורת רוחם של הצי הסובייטי. הידע שלנו על הימים, האוקיינוסים והאגמים מוגבל מאוד, וכנראה שמסתתר שם משהו מאוד גדול שאנחנו לא יודעים עליו".
חוצנים ממעמקים
בספר מתואר מקרה שקרה בקיץ 1982, החוקר כאשר נערכו אימונים תקופתיים לצוללני מודיעין של הצבא בטורקסטן ובמרכז אסיה. האימונים התקיימו באגם אייסיק קול שבקירגיזסטן. רב אלוף דמנקו, הממונה על שירות הצוללנים של הכוחות ההנדסיים במשרד ההגנה הרוסי, הגיע לביקור במקום כדי לדווח לקצינים המקומיים על תצפיות יוצאות דופן בימת באיקל ובאזורים הצבאיים של מערב סיביר.
שם, במהלך האימונים, צוללנים נתקלו בשחיינים תת-מימיים לא מוכרים הדומים מאוד לבני האדם - אך גובהם מוערך ב-3 מטרים. על אף הטמפרטורות הקפואות בעומק של 50 מטרים מתחת לפני הים - השחיינים לבשו רק חליפות כסופות הדוקות, ולא היו להם כל ציוד צלילה שהוא. לראשם חבשו קסדות דמויות כדור שכיסו את ראשם. על פי הנחייה של אחד ממפקדי הכוח הצבאי במקום (שהיה מבועת מהמפגש הפתאומי) - הוחלט לתפוס את אחד היצורים. לצורך כך נשלח צוות של שבעה צוללנים מובחרים למקום. כשאחד מהם השליך על היצור רשת, כוח רב עוצמה ומסתורי זרק את כל הצוות אל מחוץ למים.
מאחר שהמעבר לגובה פני המים היה מהיר מדי, נשקפה סכנת חיים לאנשי הצוות. 4 צוללנים הועברו לתא לחץ שהציל את חייהם. 3 הצוללנים האחרים הפכו לנכים. דמנקו סיפר זאת לצוות באגם אייסיק קול בניסיון להזהיר אותם מפני מפגש אפשרי עם החוצנים.
עב"מ בים האדום
באוגוסט 1965, צוות של ספינת הקיטור הסובייטית "רדוגה", הבחין בעב"מ במהלך הפלגה בים האדום. במרחק של שני קילומטרים מהספינה, כדור אש יצא מהמים ויצר עמוד מים ענקי שקרס כעבור מספר דקות. קוטר הכדור הוערך ב-60 מטרים והוא ריחף מעל פני המים בגובה של 150 מטרים.
דבר דומה קרה גם ב-1977, כשלא רחוק מאיי ג'ורג'יה הדרומית, צוות של ספינת הדייג וסילי קיסילב הבחין בגוף דמוי סופגנייה יוצא מהים, וקוטרו נע בין 300 ל-500 מטרים. הוא ריחף מעל האזור במשך 3 שעות ונעלם בפתאומיות.
כוורת דבורים
בשנות ה-70, אדמירל ו.א.דומיסלובסקי, ראש מחלקת המודיעין של הצי הסובייטי, תיאר אובייקט גלילי ענק שנראה בלב האוקיינוס השקט. אורכו של האובייקט מוערך ב-800-900 מטרים. הוא ריחף מעל האוקיינוס, וממנו יצאו אובייקטים קטנים כמו דבורים מכוורת. לאחר זמן מה הוא ירד שוב למעמקי האוקיינוס וכשהאובייקטים המשונים חזרו למקום, הוא "טען" אותם בתוכו, ריחף משם במהירות ונעלם מעבר לאופק.
עוד ועוד תצפיות דומות
חוקר העב"מים ד"ר איוון סנדרסון טוען שיותר מ-50% מתצפיות העב"מים קשורות בצורה זו או אחרת לאלה הנכנסים ויוצאים מהמים. אחד מהם נצפה בפוארטו ריקו ב-1963 ע"י מפעיל סונר שזיהה אובייקט תת מימי שנע במהירות של 270 קמ"ש וירד לעומק של 9 ק"מ, דבר שלא היה ניתן לעשות עם כלי התחבורה הימיים מאותה תקופה. תצפית דומה הגיעה ממשולש ברמודה שבאוקיינוס האטלנטי, שם זוהה אובייקט שנע במהירות 250 קמ"ש. ב-1967, סמוך לחוף של ברזיל, גוף דמוי סיגר עקב אחר ספינת מטען ארגנטינאית, שהה לצידה זמן מה והחל לבהוק בעוצמה רבה לפני שצלל לתוך המים. באותה שנה דווח על אובייקט רב עוצמה שהתרסק לתוך חור גדול בקרום הקרח של אגם בשבדיה, כשגם במקרה הזה לא היה מדובר במטאוריט.
אירועים אלה ואחרים מתוארים במלואן בספרם החדש של פול סטונהיל ופיליפ מנטל, "ה-USO של רוסיה" שזמין לרכישה באמזון.