החייל המואשם בהריגת מחבל, סמל אלאור אזריה, עלה היום (שני) פעם נוספת לדוכן העדים במסגרת חקירתו הנגדית על ידי התביעה הצבאית. התובע הצבאי עימת את אזריה עם סתירות שנמצאו בעדותו, כמו גם עם חוסר התאמתה לסרטון שתיעד את הירי בחברון. בהמשך, שאלו אוות השופטים שאלות שונות לגבי האירועים.
בפתח החקירה עומת אזריה שוב עם סרטון התיעוד, והתבקש להצביע מתי אירעה הצעקה שייחס לאחד האזרחים במקום, לפיה על גופו של המחבל המנוטרל היה מטען חבלה. לדברי אזריה, הוא "החליט לירות כשזיהה סכנה", והוא ציין כי קיבל את ההחלטה "בשבריר שנייה".
התובע שאל את אזריה אם אכן החליט לירות בשבריר שנייה, או שניות לפני ביצוע הירי בפועל, מאחר שהראיות מצביעות על כך שההחלטה התקבלה כשתי דקות לפני הירי עצמו. "אני לא אחראי לתובנות שלך. הכוונה שלי הייתה שההחלטה התקבלה בשבריר שנייה. מה שאתה אומר זה לא נכון", השיב אזריה.
עוד על סערת הירי בחברון בוואלה! NEWS:
אלופים במיל' תומכים באזריה: "חיילים שנכשלים לא צריכים להיות מואשמים"
"חוק אזריה" אושר: שמות חיילים ייאסרו לפרסום עד לפסק הדין
אזריה מעיד: "צעקתי 'זוזו' ויריתי למחבל כדור לכיוון הראש"
בהמשך הדיון, התבקש אזריה כמה פעמים להצביע על נקודת הזמן הספציפית שבה חש סכנה לחייו. החייל התעקש כי הוא אינו זוכר בדיוק מתי קיבל את ההחלטה לבצע את הירי, זאת על אף הצגת ממצאי מצ"ח לפיהם ההחלטה התקבלה שתי דקות לפני שעשה את המעשה. לדבריו, "תוך כדי השתלשלות האירועים והסימנים וקיבלתי את ההחלטה".
"מתי קיבלת את ההחלטה לבצע את הירי? בלי זה לא נוכל להתמקד, את התשובה הזו אתה חייב לבית הדין", נשאל אזריה, ועל כך השיב: "ברגע שאני מבין את הסכנה. באיזו שנייה אני לא יכול לענות לך, בשטח זה לא עובד כמו פה". לאחר מכן, נאמר לאזריה כי "הנטל עליו" שכן הוא זה שירה במחבל, ומאחר שטען לסכנת חיים מוחשית, עליו להצביע על אותה הנקודה.
מאחר שאזריה לא סיפק תשובה ברורה לשאלה, אמר התובע: "העובדה שאתה לא יודע להצביע על נקודה היא ההוכחה שלא ירית מתחושת סכנה, אלא מסיבות אחרות". על כך הגיב החייל: "מצטער אם תיעלב. אתה מדבר כאילו יש לך ניסיון. אני אומר לך, אי אפשר לציין נקודת זמן".
לאחר מכן עומת אזריה עם הטענה כי חשד שהמחבל נושא מטען מאחר שלבש מעיל, ועם טענתו כי בחברון שררו באותו היום 30 מעלות - ועל כן לבוש המחבל היה חריג. לדבריו, המעיל היה חריג לנוכח העובדה שהמחבל השני לא לבש מעיל, והוא אמר כי "הרגיש שיש 30 מעלות" על אף שבאזור נמדדו 19 מעלות בלבד. "מח"ט יהודה בעדותו אמר שהלבוש ממש לא חריג, שלושה חודשים אחרי האירוע חצי מהחיילים מסתובבים עם מעילים", אמר התובע, ועל כך השיב אזריה: "הלבוש חריג גם עקב זה שהוא מחבל שעשה פיגוע. לי הוא גם היה נראה מנופח".
עדכונים שוטפים מכתב וואלה! NEWS שבתי בנדט בבית הדין הצבאי
אזריה התבקש להתייחס גם לעדות של חייל נוסף כי קיים שיחה עמו בשטח ואמר לו שחבלן צפוי להגיע לזירה. "אני לא זוכר שיחה בשטח איתו. אני זוכר אמירות על חבלן, מי אמר את זה אני לא יודע להגיד", אמר אזריה.
מאחר שלא ענה ישירות אם הוא מקבל את עדות החייל על קיום השיחה או לא, אמר התובע: "אתה לא סתם נמנע מלענות ארבע פעמים, כי במצ"ח הכחשת בצורה ברורה שהייתה שיחה ביניכם". אזריה השיב על השאלה מדוע הוא מסרב להתעמת עם החייל שהעיד, ואמר כי "מה הטעם להתעמת איתו אם אני לא זוכר שדיברנו", והמשיך לומר כי הוא אינו זוכר שיחה כזו.
בצפייה מחודשת בסרטון שתיעד את הירי, הטיח התובע באזריה כי הוא נראה קר רוח ולא דרוך, על אף טענתו כי הייתה סכנת חיים. "זו דעתך, יריתי כדי להציל חיים", אמר אזריה, והוסיף: "אם אם זה היה נקמה, הייתי נוקם במחבל והייתי מתקרב אליו בזווית אפס ויורה לו כדור אחד בראש".
לאחר הפסקה, התובע הטיח שוב באזריה את הסתירה בין טענתו כי דיבר עם מפקד הגדוד על החשש מהמטען, וכי זה התעלם ממנו וקטע את דבריו. "שאלתי אותך אם סגן-אלוף שפירא (מפקד הגדוד - ש"ב) שיקר, והיה לך קצת קשה אבל בסוף אמרת. מה האינטרס שלו לשקר?", שאל התובע, ועל כך השיב אזריה: "לא יודע, אולי הוא מפחד מהתקשורת, ממה יאמרו בעולם".
בתום הפסקה נוספת השופטת שאלה את אזריה לפשר הבלבול וההלם ששרר בקרבו, לטענתו, לאחר הירי. "זה מחבל ראשון ופצוע ראשון עם דימום מסיבי, ופעם ראשונה שאני יורה לעבר בן אדם, מחבל אבל בן אדם", אמר. בהמשך נשאל אזריה לגבי טענתו שלפיה המג"ד שיקר בחקירתו, וענה כי לדעתו המג"ד הבין שעשה טעות בכך שלא הקשיב לדבריו לאחר הירי, וכי ייתכן ששיקר בגלל שהוא חושש למינויו לתפקיד בבה"ד 1.
בהמשך, השופט שאל את אזריה לגבי הדברים שאמר לתובע, לפיהם לקח בחשבון שלא יפגע במחבל, ואמר כי הדבר היה עלול לסכן חיים. "יכולת לפגוע בחזה ולהפעיל את המטען", אמר השופט, ואזריה ענה: "בשטח אין לי זמן לחשוב, הכל שברירי שניה". השופט ציין כי אזריה היה יכול לפגוע במ"פ, ואזריה חזר ואמר כי "בשטח אין זמן לחשוב"
בדיון שנערך אתמול נשאל אזריה בידי השופטת אם לא להסתמך על סרטון תיעוד הירי כראיה, זאת על אף שהוגש לבית המשפט בהסכמת שני הצדדים במשפט. על כך השיב אזריה: "אני אומר מה שהיה מבחינתי וכל ראיה אחרת לא משנה את מה שראיתי".
עוד נשאל אזריה לגבי טענתו כי מפקד הפלוגה סטר לו לאחר התקרית וכן אם עבר במהלך שירותו תדרוכים בנושא הוראות הפתיחה באש. לטענתו, הוראות הפתיחה באש "תלויות בנסיבות", שכן "אם בכל רגע מחבל יכול לפוצץ - אתה קודם כל מנטרל".
כשנשאל החייל אם מפקדיו שיקרו לגבי התקרית שבה קיבל, לדבריו, סטירות, הוא השיב בחיוב - ואמר גם כי המ"פ שינה את גרסתו לגבי מרחק הסכין שהיה מוטל על הקרקע בסמוך למחבל שבו ירה. "רואים בסרטון את השאלה 'האם תום כעס עליך' ואתה עונה 'לא'. איך מ"פ נותן לך שתי סטירות ואתה לא מדווח על זה?", הטיחה בו התביעה. "מצבי לא היה טוב, אני לא פסיכולוג. זה כמו שהמ"פ שינה את גרסתו בנוגע למרחק של הסכין מהמחבל", השיב אזריה.
התביעה התעכבה על דבריו של אזריה. "מה אתה טוען לגבי עדות זו? אתה טוען שהוא שיקר?", נשאל החייל. "כן", השיב והוסיף כי החלו לחזור לו התמונות כשישב על עורכי דינו. בנקודה זו המליץ התובע לאזריה "לעשות שיעורי בית" להמשך: "תמצא עד מחר עדות תומכת אחת לסטירות". אזריה אף נשאל אם הוא יכול לתת שם של עד אחד לסטירות והשיב "לא זוכר" כשהתבקש להמציא עדים.
אזריה העלה כמה שמות של אנשים שאולי היו קרובים לתקרית שבה קיבל סטירה, לדבריו. "יפתיע אותך שאף אחד מהם לא מתייחס לסטירות? מדוע?", שאל התובע. "לא יודע, אולי לא עלה להם לראש". כשנשאל מדוע לא סיפר למג"ד או לגורמים אחרים על כך שקיבל סטירות, לכאורה, המשיך אזריה להשיב שהיה בהלם מהאירוע.
(עדכון ראשון: 9:00)
