פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חוק אזריה" אושר: שמות חיילים ייאסרו לפרסום עד לפסק הדין

      ברקע משפטו של החייל הנאשם בירי במחבל מנוטרל, עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הקובעת כי פרסום שם חייל, שוטר או לוחם מג"ב שמצוי תחת חקירה, יהווה עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר

      "חוק אזריה" אושר: שמות חיילים ייאסרו לפרסום עד לפסק הדין
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: מתן חדד

      ברקע משפטו של אלאור אזריה, הנאשם בירי למוות במחבל מנוטרל בחברון, מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הקובעת כי שמו של חייל, שוטר או לוחם מג"ב, המצוי תחת תחקיר או חקירה מבצעית, ייאסר לפרסום עד למתן פסק דין חלוט בעניינו. לפי הצעת החוק של ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני), המהווה תיקון לחוק השיפוט הצבאי, פרסום שמו של חייל החשוד או נאשם בגין ביצוע עבירה תוך כדי פעילות מבצעית יהווה עבירה שדינה שישה חודשי מאסר. ההצעה, שתחול גם על שוטרי מג"ב וכן על שוטרים אחרים לגבי פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, עברה בתמיכת 34 ח"כים ושבעה מתנגדים.

      "חיילי צה"ל ומפקדיו עומדים במצבים קשים ומורכבים. לא רק במצבים מסכני חיים לעצמם ולזולתם – אלא גם במצבים בהם אופן הפעולה הנדרש לא תמיד ברור", נכתב בדברי ההסבר להצעה, שתהליך חקיקתה החל עוד לפני פרשת אזריה. ואולם, לאור הסערה הציבורית בפרשה, חשיבות החקיקה קיבלה משנה תוקף.

      עוד בנושא:
      אזריה על הסתירות בעדותו מול תיעוד הירי: "הראיות לא משנות מה שראיתי"
      על סתירות וסטירות: עם גרסה רביעית לאירוע, אזריה מסמן יום מוצלח
      אזריה מעיד: "צעקתי 'זוזו' – ויריתי למחבל כדור לכיוון הראש"

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי ביפו. 25 ביולי 2016 (מור שאולי)
      "חוברתו להגן על הלוחמים בכל מרחב אפשרי". אזריה בבית המשפט, היום (צילום: מור שאולי)

      "מציאות זו, יחד עם המציאות המבצעית של צה"ל ופעולות הנערכות לא פעם בקרבת אוכלוסייה אזרחית, מייצרות מצבים שבהם נדרשת חקירת תפקוד חיילים ומפקדים", נכתב עוד. "חקירות אלו יכולות להסתיים במסקנה כי תפקוד החייל או המפקד היה תקין – אך פרסום האירוע עלול להוות עונש בפני עצמו. המצב מובהק לגבי חיילים וקצינים, בעיקר מכיוון שכשמדובר באירועים מבצעיים פרסום זה עלול להביא גם לפעולות שונות שיופעלו נגד חייל או קצין על ידי מדינה זרה". עם זאת, איסור הפרסום לא חל על גורמים שמוסמכים להעביר את שמו של חשוד או נאשם לרשויות זרות, לפי הסמכה של היועץ המשפטי לממשלה.

      ח"כ בן ראובן אמר במהלך הדיון: "חובתנו להגן על הלוחמים בכל מרחב אפשרי, לצורך מימוש המשימה - אם בהכשרה נכונה, בטכנולוגיה מתקדמת, בחינוך, בלימוד ובהפקת לקחים, וכן גם בתופעות כמו חשיפה מיותרת שגורמת נזק לחיילים, לעיתים לבני משפחותיהם, הן בארץ והן בחו"ל". לדבריו, "החוק אינו בא למנוע תחקור, חקירה וענישה, במידת הצורך. ההיפך הוא הנכון - החוק בא לאפשר זאת, אך במסגרת ובמעטפת הנכונה".