החייל שנאשם בהריגת מחבל פצוע בחברון בחודש מרץ, אלאור אזריה, הגיע הבוקר (ראשון) כדי להשמיע את גרסתו מעל דוכן העדים בבית הדין הצבאי ביפו. בעדותו ניסה אזריה לשכנע את השופטים כי הירי היה מוצדק. הוא ענה היום על שאלותיהם של פרקליטיו עו"ד אייל בסרגליק, אילן כ"ץ וכרמית שחיבר, וביומיים הבאים ייאלץ לעמוד מול החקירה הנגדית. חבר הכנסת אורן חזן הגיע לבית הדין כדי לתמוך בחייל ובמשפחתו.
עם תחילת הדיון, הגיש לשופטים התובע הצבאי מכתב שקיבל מהסנגוריה, המציג טענות חדשות שעלו בזיכרונו של הנאשם ובעקבותיהן ביקשו עורכי הדין חקירה נוספת במצ"ח. התביעה סירבה לבקשה וציינה כי מדובר בשינוי רביעי בגרסתו של הנאשם. אחת הטענות הן שמפקד הפלוגה, רב סרן תום נעמן, סטר לאזריה לאחר הירי במחבל.
סערת הירי בחברון - סיקור מיוחד:
השבוע הגורלי של אזריה: יעלה מחר לדוכן העדים - וידבר לראשונה
"שימות בקרב": המג"ד שקיבל צל"ש - וכעת מותקף כי העיד נגד אזריה
פעילים למען אזריה הותקפו בגז מדמיע על ידי רעולי פנים בתל אביב
כשעתיים מתחילת עדותו, סיפר אזריה על ההתרחשות שלאחר פיגוע הדקירה בחברון. "ברגע ההקפצה, מעיר אותי הקשר השני ואני קופץ עם כל הציוד כולל פק"ל חובש וקשר. אני לא מבין מה קורה בכלל, אומרים לי 'היה פיגוע, מישהו נדקר'. אני רץ לזירה מזהה את החייל, המ"פ קולט אותי ואומר לי לטפל בפצוע".
לדבריו, "בזירה היו כוחות משטרה, אנשי היישוב היהודי בחברון ומספר חיילים. אני מזהה על החייל שתי פציעות". אזריה הסביר כי מדובר באירוע ראשון שלו עם פצוע. "תוך כדי שאני לוחץ על הפצעים, שאלתי אותו 'מה קורה?', ניסיתי להרגיע אותו", סיפר. בהמשך הגיעו אמבולנסים של מד"א שמתחילים בתהליך הפינוי שלו על אלונקה. "פתאום מתחילים צעקות, צרחות בזירה, 'זהירות יש עליו כנראה מטען שלא יקום עלינו'. עד אז לא הבנתי שיש עוד מחבל. אני מסתכל עליו ויש לו מעיל שחור ומנופח, כאילו מסתיר משהו לידו". לאחר מכן זיהה את הסכין הסמוכה אליו.
בשלב זה הסביר את מניעיו לירי. "תוך כדי אני מסתכל לכיוון החייל הפצוע, ועלתה לי ההתרעה המודיעינית של פיגוע איכות. אני מבין שיכול להיות שזה האירוע שדובר עליו", המשיך לספר תוך התנשפות. "המחבל הזיז את הידיים והראש ואז גם הרגליים שלו זזות. הלכתי לקחת את הקסדה שלי ובראש המידע על פיגוע האיכות ואני מזהה שוב את המחבל מזיז את היד שלו וכנראה זה פיגוע האיכות שאמרו לנו. אני לוקח את הנשק, נותן למי שהיה לידי את הקסדה ודורך את הנשק. אני צועק 'זוזו', מכניס בין כוונות ובמרחק של 17 מטרים יורה במחבל כדור לכיוון הראש. אני מנטרל אותו כדי להציל את החיים של מי שנמצאים בזירה".
בהמשך עבר אזריה למתוח ביקורת על התנהלות המפקדים בזירה, בהם המ"פ נעמן. "הזירה לא מנוהלת בכלל. קודם כל, לדעתי, אפשר לראות אנשים, גם אזרחים, הולכים כאילו הכול נגמר. זה אמור להיות שטח צבאי סגור ואנשים נכנסו לזירה. "המ"פ עמד מעל המחבל, דיבר בקשר, לא רואה מה קורה בזירה. שאננות מוחלטת של המפקדים לא מתנהגים כמו שמצופה ממפקד". לדבריו, "ברגע שאני מזהה ומבין את הסכנה אני פועל. לפני הירי מתלבט שנייה-שתיים ומבין שאין ברירה ויורה לו כדור בראש".
לפי אזריה, "היו מספיק סימנים שיכול להיות עוד אירוע, היה לו אמצעי כוונה ויכולת. בשטח אין לך זמן לדבר. שנייה אחת אתה חי, שנייה מת. במחבל עם השחור אני מזהה דם באזור החזה ועל הרצפה. אני מבין שהוא חטף כדור או יותר, והיה לי חשד שיפעיל מתג שיפעיל מטען נפץ או עם הסכין".
אחרי הירי במחבל, הסביר אזריה, הוא התבקש לפנות את גופת המחבל. "המ"פ אמר לי 'שיהיה לך בהצלחה, תרים את המוח של המחבל'", העיד והסביר כי הזדעזע מכך. בהמשך סיפר כי שני אזרחים הודו לו על הירי במחבל. לאחר מכן, במוצב, חשף אזריה: "המ"פ אומר לי 'בוא נשאיר את הדברים בינינו, אם יגיע אלינו נראה'". לאחר שנודע לו כי הוא עתיד להישפט על התקרית, אומר לו המ"פ, לפי אזריה: "אתה יודע שאני אוהב אותך".
עדכונים שוטפים מכתבי וואלה! NEWS בבית הדין הצבאי:
בחלקו השני של עדותו, הודה אזריה כי הוא חש בגידה ושאין לו אמון במערכת. "אני מרגיש בגידה מהמפקדים שלי. אני מנסה להסביר ולא נותנים לי להסביר. המג"ד שומע מהמ"פ חצאי דברים וכשאני מסביר למג"ד הוא לא מקשיב בכלל וישר תוקף. שר הביטחון (משה יעלון - ש"ב) והרמטכ"ל שומעים את מה שהם שומעים ויוצאים בהודעת גינוי. אני מרגיש שלקחו אותי כקורבן כדי לנקות את הצבא בלי להבין באמת מה היה באירוע. בדרך הזאת אני כבר מאבד את כל האמון גם במפקדים ובכל צמרת צה"ל.מרגיש שזרקו אותי לכלבים בגלל התקשורת שראו סרטון שמציג בצורה מגמתית". בנוסף לכך, התייחס למשפט "מגיע למחבל למות", שנטען כי אמר, והעיד: "למיטב זיכרוני לא אמרתי את זה ואם אמרתי, אז יש משפט חסר".
לגבי ההיכרות עם פעיל הימין ברוך מרזל, אמר אזריה כי הוא בן אדם טוב שתמיד דאג ופינק. "כשהגענו לחברון, ברוך מרזל כל שבת בצהריים מזמין אותנו לאכול. המ"פ, המג"ד היו גם אוכלים אצלו הם ידעו ולא הייתה בעיה". לגבי הטענה שחייך אליו לאחר התקרית: "הסרטון לא מציג באמת את המציאות, יכול להיות שלחצתי לו יד".
בהמשך דיבר על עניין הטיפול בפצוע בשטח. "התפקיד שלי הוא חובש פלוגתי, נשבעתי לשבועת החובש, לכן לכל פצוע גם אם הוא אויב, הייתי מעניק לו טיפול ראשוני", אמר. עם זאת, הסביר: "אני לא יכול לטפל באף פצוע כל עוד נשקפת לי סכנה. היו כל הזמן צעקות בשטח לגבי מצבו של המחבל לכן השלב הראשון הוא להסיר את הסכנה". לפי אזריה, "באף שלב במהלך האירוע המ"פ לא אמר לי להעניק טיפול למחבל".
את תחילת עדותו הקדיש אזריה לגיוסו ולעברו. הוא סיפר על מגוריו ברמלה, עיר מעורבת, ואמר: "יש לי חברים יהודים וערבים, אין הבדל ביניהם". מדבריו של אזריה עולה כי הוא היה בעל מוטיבציה גדולה לגיוס. "הלכתי לגיבוש בשייטת 13, אבל לא עברתי. ביקשתי לשרת בחיל רגלים והתקבלתי לחטיבת כפיר. במהלך הטירונות הציעו לי לצאת לקורס חובשים. שמחתי מזה".
אזריה הגיע לגזרת חברון חודש וחצי לפני התקרית. "מדובר בעיר מאוד חמה, הלחץ מאוד גדול", אמר. "הרגשתי מתח כל הזמן במיוחד בתל רומיידה כי החיכוך הוא גדול מאוד. זה מקום מלחיץ ויש אווירה של פחד". במהלך פעילותו בחברון ערך עם חבריו ליחידה מעצרים, חיפושי אמצעי לחימה בבתים. הוא הסביר כי "כמו בכל פעילות מבצעית המחסנית ב'הכנס'".
"ברגע שמחבל מנוטרל אין טעם לירות בו, אבל תלוי אם יש חשש למטען", הודה החייל המואשם בהריגה. "אם חבלן היה מזכה אותו, לא הייתי צריך לירות. אף אחד לא נתן לי הוראה, ברגע שיש חשש ממשי אתה יורה". הוא הוסיף: "אחרי הירי אני מבולבל, בסערת רגשות, לחוץ, לא מבין מה קורה איתי. פעם ראשונה שלי באירוע, אני מטפל בפצוע אמת, הידיים עם הדם שלו. אחרי הירי המ"פ צועק 'מי ירה' ואני עונה שאני. הוא בא, צורח עליי, 'מה אתה עושה? אתה דפוק?' ומביא לי שתי סטירות". לשאלת המ"פ מדוע ירה במחבל, השיב כי חש סכנה. "הסכין, אני מנסה להגיד לו על המטען והוא לא נותן לי לסיים. זה מ"פ שהאמנתי בו, שהייתי אמור ללכת אחריו בקרב, הוא יודע כמה עשיתי בשבילו. אני לא מבין למה הוא התנהג אליי ככה מול כולם".
בהמשך דיבר הנאשם על התדריכים שמועברים במוצב שבו שירת. "מסבירים לנו שם איך עולים לשמירה, אומרים לנו מה עושים לפי העמדות, מדברים איתנו גם באיזה מצב ניתן לפתוח באש, דיברו איתנו על סכינאות וזה הכול". עם זאת, הצהיר כי ברוב תדריכי המוצב הוא לא נכח בשל תפקידו כחובש פלוגתי.
אזריה העיד כי חש עומס רב בתפקידו. "כשקיבלתי את תפקיד החופ"ל, המ"פ אמר לי שאני גם קשר. הרגשתי שנתנו לי לעשות מעבר למה שאני יכול. הרגשתי שכל הזמן מחפשים אותי, וכשאין פתרון פונים אליי: 'אלאור, אתה יכול לעשות את זה?'. הטילו עליי תפקידים והייתי בלי שעות שינה בכלל ובכוננות מתמדת".
ביחס להתרעות בגזרה, אמר אזריה: "שלושה שבועות לפני האירוע הלכתי עם המ"פ לישיבה בגדוד שבה עדכנו אותנו על התרעה חמה של חוליית חמאס לפיגוע 'איכות' בחברון. פיגוע שיכול להיות משולב: חגורת נפץ וירי".
עורך הדין אייל בסרגליק, אחד מסנגוריו של אזריה, אמר כי "העדות של הנאשם הייתה מדויקת, הוא אמר את אשר על ליבו ואמר את כל האמת. ראינו שיש הטוענים על דברים מאוד חמורים, כולל הדרג הבכיר - למשל שר הביטחון לשעבר - שהתבטאו ללא כל בסיס, על סמך ראיות שהם לא ראו".
סנגור נוסף של אזריה, עורך הדין אילן כץ, טען כי "מי שהתחיל את המתקפה נגד אזריה היו דרגים מאוד בכירים שמיהרו לחרוץ את דינו של החייל בטרם יבשה הדיו על התחקיר המבצעי. הגורמים הפוליטיים ושר הביטחון הקודם סחפו את כל המערכת לתוך קלחת שמזיקה לשני הצדדים, גם לצבא וגם לחייל. אזריה לא מאשים את הצבא, אלא את מפקדיו הספציפיים, המ"פ, המגד והמח"ט שלדבריו הפקירו אותו. אפשר לבוא בטענות לחייל, אבל אי אפשר לחרוץ את דינו בשעה שאפילו אותם גורמים לא דיברו איתו. הדברים האלה מתבררים אט אט".
(עדכון ראשון 8:40)
