פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השבוע הגורלי של אזריה: יעלה מחר לדוכן העדים - וידבר לראשונה

      בימים הקרובים יצטרך אלאור אזריה, המואשם בירי במחבל מנוטרל, לשכנע את השופטים כי חש איום שהביא אותו לירות בו 11 דקות לאחר תום האירוע. התביעה תמשיך בקו החד משמעי - הירי בוצע מרגש נקם

      השבוע הגורלי של אזריה: יעלה מחר לדוכן העדים - וידבר לראשונה
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: אביב אירגז

      שלושת הימים הקרובים עומדים להיות לא פשוטים עבור החייל אלאור אזריה, שיצטרך לעמוד בעצמו מול שופטי בית הדין הצבאי ביפו ולשכנע אותם כי ירה למוות במחבל המנוטרל במרץ האחרון בחברון מתוך תחושת סכנה ממשית. עדותו מגיעה לאחר שהתביעה הצבאית סיימה לפרוס את טענותיה, ובשלב זה היא משוכנעת מעל לכל ספק כי הצליחה להוכיח את אשמתו. ביום שני וביום שלישי ייאלץ לעמוד מול החקירה הנגדית, והיום יענה על שאלותיהם של פרקליטיו – עו"ד אייל בסרגליק, אילן כ"ץ וכרמית שחיבר.

      כדי לעמוד מול טענות התביעה, מתכננים עורכי דינו של אזריה להביא בפני בית הדין הצבאי 30-20 עדים מלבד זו של אזריה – מה שהצריך את קביעתן של 13 ישיבות מלבד שלושת ימי הדיון שבהם יעיד הנאשם. הם ינסו להצביע על אווירת הסכנה במקום, על עריכה מגמתית של תיעוד האירוע, על חוסר הניסיון שהביא את אזריה לירות, ויטענו כי מרשם אינו אלא "שעיר לעזאזל" של המערכת. בנוסף, הם יטילו ספק באמינותם של חלק מעדי התביעה, כפי שניסו לעשות בחקירות הנגדיות של מפקד הפלוגה של אזריה, רב-סרן תום נעמן.

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי יפו. 6 ביולי 2016 (מגד גוזני)
      שלושה ימי עדות. אזריה (צילום: מגד גוזני)

      עוד יטענו הסנגורים כי לקצינים הייתה השפעה על החיילים שהעידו בתיק, דבר שכבר הטיחו בחקירתו הנגדית של מפקד חטיבת יהודה היוצא, אל"מ יריב בן עזרא. "רוח המפקד ועדים שהם עדי תביעה, השפיעו על עדים - דבר שאסור בכל משפט פלילי. החשש היה ממטען וסכין. הקצינים שהגיעו לזירה, למעט המ"פ, חשו סכנה - אולם התביעה לא הביאה אותם", אמר עו"ד בסרגליק.

      בנוגע לטענה הנוגעת לאי-המוכנות של החיילים לתרחישים כאלו, אחת מנקודות המחלוקת בין התביעה לבין סנגוריו של החייל היא אם אכן היה חשש ממטען ומהיכולת של המחבל להפעיל אותו. על פי התביעה וכפי שעלה מחלק מהעדויות, המחבל נבדק, ולכן המטרה הייתה לפנות אותו כמה שיותר מהר מהזירה. סנגוריו של אזריה יטענו כי הנאשם וחיילים נטולי ניסיון לא יכלו להבין זאת, ועל כן החשש מהפעלת מטען או לקיחת הסכין והיכולת לפגוע בחפים מפשע, היה ממשי.

      גם עדים מקצועיים יגיעו להעיד מטעם ההגנה, ובהם ככל הנראה מפקדים שיחדדו את הוראות הפתיחה באש ואת הציפיות מחייל במצב כזה. כמו כן, אנשי מקצוע יתייחסו לאמינותו של התיעוד שצולם בידי "בצלם" ולחוסר היכולת להעריך את המרחק של הסכין מהמחבל - דבר שעשוי להקל עליהם לטעון לחפותו של אזריה.

      אל"מ יריב בן עזרא, מח"ט יהודה, בית הדין הצבאי יפו. 6 ביולי 2016 (מגד גוזני)
      יטענו כי השפיע על העדים. מפקד חטיבת יהודה אל"מ יריב בן עזרא (צילום: מגד גוזני)

      כיוון נוסף שצפויים עורכי הדין לנקוט, הוא עיסוק באירועי ירי קודמים שלכאורה לא היו מוצדקים בידי חיילים, ואי-העמדתם של האחרונים לדין. הדבר יחזק את טענתם שמרשם הוא "שעיר לעזאזל" של המערכת בעקבות הרעש התקשורתי סביב האירוע.

      משימתם של סנגוריו של הנאשם לא תהיה קלה, משום שאמינותו של הסרטון נבדקה וטענת העריכה של הסנגורים מתייחסת אך ורק להוספת הלוגו של "בצלם" על הסרטון והוספת כותרת. בשום שלב לא עלה חשש ממשי שהסרטון נערך בצורה מגמתית מבחינת העובדות שמוצגות לעיני הצופים. בנוסף, הסרטון מעמדת התצפיתניות במקום, שהוצג בפני בית הדין, הראה תמונה זהה של השתלשלות האירועים.

      בנוגע לחשש ממטען, חלק מעדי התביעה אמנם טענו כי היו אמירות בזירה שנגעו לכך שייתכן שהמחבל נושא אחד – אולם לא היה חשש ממשי כזה. בנוסף, מבדיקת הפקודות שהיו במהלך האירוע וכן התנהלות מפקדיו הישירים של אזריה, לא מלמדת באמת על חשש ממטען או מהיכולת של המחבל לפגוע בעוד אנשים. מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה של אזריה עמדו בצמוד למחבל הפצוע, ומה שהפריע את ההתנהלות קרת הרוח שלהם בזירה, היה הירי של הנאשם.

      תיעוד: נהג האמבולנס בועט בסכין לעבר גופת המחבל מחברון (ספק 500)
      המחבל הירוי בזירה בחברון, מרץ 2016

      גם את הטענה להפיכתו של אלאור לשעיר לעזאזל של המערכת יהיה קשה להוכיח, מאחר שבשאר המקרים הנוגעים לירי למוות במחבלים מדובר בתגובה מידית בזמן האירוע. אזריה, לעומת זאת, נראה יורה במחבל 11 דקות לאחר סיום האירוע.

      כשאלאור אזריה יעלה לדוכן העדים בבוקר הוא ינסה לשכנע את צוות השופטים כי מנקודת ראותו ועל פי ניסיונו המוגבל, כחייל צעיר, הוא חש באמת בסכנה ולפי ראות עיניו הייתה סכנה ממשית לחיי חבריו ולמעשה הוא הצילם. התביעה, לעומת זאת, תישאר בעמדתה היא - הירי בוצע מתוך רגש נקמני, לאחר שחברו של אזריה נפגע, וללא הצדקה על פי הנהלים הצבאיים.

      (עדכון ראשון: 19:49)