פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביתו של רוצח דפנה מאיר ייהרס: "אימא חושבת שאני גיבור"

      בג"ץ דחה את עתירת הוריו, שטענו כי ההריסה תפגע בהם, משום שלא גינו את מעשה בנם. בחקירתו אמר המחבל בן ה-16: "הבאתי כבוד הביתה". נתן מאיר: "סומך על שיקול הדעת של צה"ל. אישית אני עסוק בלבנות ולא בלהרוס"

      ביתו של רוצח דפנה מאיר ייהרס: "אימא חושבת שאני גיבור"
      צילום: רוני כנפו, עריכה: מתן חדד

      בג"ץ קבע היום (שלישי) כי ייהרס ביתו של המחבל בן ה-16, שרצח את דפנה מאיר בפיגוע הדקירה בהתנחלות עתניאל בחודש ינואר השנה. בהחלטתו כתב השופט חנן מלצר כי אף שהמחבל קטין, שחי עם הוריו והפגיעה בביתו תהיה גם בהם, הוא לא שמע מהם גינוי למעשי בנם ועל כן הוא דוחה את עתירתם למנוע את ההריסה.

      "זה המקום לציין כי הוריו של מ' לא נחקרו על יחסם לפיגוע בידי גורמי החקירה הרלוונטיים", ציין. "עם זאת, גם לאחר המעשה וגם בדיון שהתקיים בפנינו – הם לא הביעו גינוי כלשהו למעשיו של מ' ואף מהריאיונות שהם העניקו לתקשורת עולה, לכל היותר, רק הכחשה בדבר מעורבותו של מ' במעשה. גם לכך יש משקל בעת בחינת שאלת ההרתעה העתידית".

      דברים אלה חוזקו במילותיו של מ' מתוך חקירתו במשטרה, שמהם עלה רצונו להמשיך ולבצע פיגועים ביהודים: "מה אימא חושבת עליך עכשיו לאחר שביצעת את הפיגוע?", נשאל בחקירה והשיב: "שאני גיבור והבאתי הרבה כבוד למשפחתי". בנוסף לכך, נשאל: "מה התוצאה של המעשה שלך?". על כך הוא השיב: "שחרור פלסטין הוא בידי האסירים והשהידים והגיבורים ואנחנו נחזור לעכו, חיפה, טבריה, יפו ונצרת". אמירות חמורות יותר אמר בתגובה לשאלת החוקר: "אם הייתי משחרר אותך כעת, מה היית עושה?", שעליה ענה: "הייתי הולך למסגד אל-אקצא גם אם הייתי נרצח ובדרך הייתי רוצח כמה שיותר יהודים ציוניים".

      לקריאה נוספת:
      משפחתה של דפנה מאיר באו"ם: "בלב כואב אנו באים לבקש הבנה"
      בנה של דפנה מאיר הקריא את צוואתה: "אם שמחים, אין כישלונות"
      "היכן החיבוק של אימא?": בנותיה של דפנה מאיר זכו בתחרות ספורט

      דפנה מאיר ז"ל ובעלה נתן – נרצחה על ידי מחבל בעתניאל (מערכת וואלה! NEWS)
      "הייתי רוצח כמה שיותר יהודים". דפנה מאיר המנוחה, לצד בעלה נתן (צילום באדיבות המשפחה)

      הנער, תושב הכפר בית עמרה, הודה במעשיו והורשע בתחילת החודש בגרימת מוות בכוונה, עבירה המקבילה לרצח בדין הצבאי, וכן בעבירה של החזקת סכין. מכתב האישום נגדו עלה כי בערב הפיגוע, 17 בינואר, המחבל ראה את מאיר משוחחת בטלפון בכניסה לביתה והבחין בנוכחות שניים מילדיה. לאחר שהעבירה את הטלפון לאחד מילדיה ויצאה לחזית הבית, הוא התנפל עליה ודקר אותה פעמים רבות בפלג גופה העליון, בעוד ילדיה חוזים במעשה. אף שניסתה להיאבק בו, התמוטטה מאיר לבסוף על גבה. בשלב זה ניסה הנער לשלוף את הסכין שנעץ בה, אך לא הצליח – והחליט להימלט מן המקום. כשהגיע לביתו הוא שטף את ידיו מהדם והתיישב לצפות בסרט.

      "התמונה המשפחתית המצטיירת היא של תמיכה בטרור"

      השופטים אורי שהם וענת ברון הצטרפו להחלטתו של מלצר לדחות את העתירה של הוריו. ברון אף כתבה: "בנסיבות המקרה יש לייחס לבני המשפחה ידיעה קונסטרוקטיבית. אכן, לא ניתן ואף לא נדרש במסגרת עתירה כמו זו שלפנינו, לבחון את כישורי ההורות והפיקוח של הורים על ילדיהם; ועם זאת, כאשר פעם אחר פעם אנו עדים לפיגועים המבוצעים על ידי אנשים צעירים – חלקם קטינים – דומה כי נודעת משמעות לבית הגידול שבו צמחו אותם נערים ונערות, ילדים וילדות".

      היא הוסיפה כי התמונה המשפחתית המצטיירת, גם אם בדיעבד, היא של תמיכה בטרור. "כאשר קיימות אינדיקציות לתמיכה בטרור בתוככי הבית, בזמן אמת או אף לאחר מעשה, יש שניתן יהיה לקבוע כי בני הבית צריכים היו לדעת על אודות כוונותיו של יוצא חלצם".

      נתן מאיר אמר בתגובה על החלטת בג"ץ: "תמיד סמכתי על צה"ל וגם הפעם אני סומך על שיקול דעתו שאומר שצעד כזה יכול לסייע במניעת טרור. באופן אישי אני עסוק בלבנות ולא בלהרוס ולכן אין לי עניין להתייחס מעבר לכך לנושא".

      ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, מסר בתגובה כי "הדבר מעורר בי רגשות מעורבים. מחד אני גאה במערכות הישראליות שיודעות תמיד לשים את ידן על רוצחים מגואלים בדם, ולבוא איתן חשבון. יידע כל מחבל ורוצח שצבא ישראל לא ישקוט עד שיבואו עמו חשבון. מאידך, עלינו לדעת כי הריסת ביתו של מחבל לא יכול להיות סוף פסוק. אל מול הכוחות שהורסים את ביתו, ישנם ארגונים מחבלים שבונים עבורם בתים חלופיים".