אירוע אזכרה נערך אמש (שלישי) במרכז ז'ראר בכר שבירושלים במלאת 30 יום להירצחה של דפנה מאיר בפיגוע הדקירה בפתח ביתה שבהתנחלות עתניאל. באירוע השתתפו מאות חברים, מכרים וגם זרים שלא הכירו את מאיר עד לפיגוע, שבו נרצחה לעיני ילדיה ובכך מנעה מהמחבל לפגוע בהם. בערב השתתף ושר גם הזמר אביתר בנאי.
בנה של מאיר, עקיבא, סיפר על מכתב שכתבה לו אמו לפני כמה חודשים, אותו הגדיר "צוואתה היחידה". הוא הקריא מתוכן המכתב, שבו מסרה אמו: "לעקיבא המתוק שלנו, כל יום שעובר מצמיח אותך יותר ויותר. אני מתגעגעת אליך מאוד, עם זאת אני שמחה שאתה לומד במקום שעושה לך כל כך טוב. אני מאחלת לך שהשמחה והנחת יהיו החלק המרכזי בחייך. שתצליח במעשיך ותראה בכל דבר הצלחה, גם אם במספרים זה נראה לכאורה כמו כישלון. אם שמחים, אין כישלונות".
עקיבא הודה לאמו על שנות "האור" ואמר: "אני בטח הוזה, אבל כשחושבים על זה תמיד קראת לעצמך 'זקנה' ואחרי כל זה אני מבין כמה צדקת, בניסיון חיים, בחוכמה ובמה שעברת בשנות ילדותך". הוא הוסיף: "אימא, אני אתגעגע לזה שתקראי לי 'פלפלון, בני היקר' כשאני חוזר הביתה מהישיבה, לשיחות שלך עד השעות הקטנות של הלילה, וגם לתוכחות".
לקריאה נוספת:
"היית אחת ממיליון": הנרצחת בפיגוע בעתניאל הובאה למנוחות
"היכן החיבוק של אימא?": בנותיה של דפנה מאיר זכו בתחרות ספורט
חקירת המחבל מעתניאל: הנער הושפע מהסתה בטלוויזיה הפלסטינית
בעלה של מאיר, נתן, סיפר כיצד חוו הוא ואשתו את רצח החייל אריק פרנקל בתקופת לימודיהם בתיכון. "כחודשיים-שלושה אחרי הרצח הגיעה אימא שלכם ואמרה 'יש לך את כל הזכות לקרוס ולהישבר, תקבל את כל הלגיטימציה לשברון הלב שלך לכל שארית חייך. אבל יש לך בחירה לקום, לחיות ולשאת פנים אל המחר'. אימא אמרה את הדברים האלה כשהיא הייתה בת 16, ומאז היא אמרה זאת שוב ושוב לאנשים אחרים".
על כן, לדבריו, בחר לערוך את ערב האזכרה "ללא הספדים בדם", אלא "בנגיעה באור". בפנייה לילדיו, הוסיף: "אתם רואים את עיניי יומם וליל, ואני רואה את שלכם, מביט בכם וגאה בכם כל כך שאתם בוחרים בחיים, כל אחד בדרכו שלו. מכל מצבות הזיכרון לאימא, אתם המפוארים והיפים ביותר. אתם, ילדיי, רסיסי אור, שמאירים אותי ואת העולם כולו".
באירוע נשאו דברים גם כאלו שלא הכירו את מאיר בחייה, ובהם מזכ"ל תנועת שלום עכשיו, יריב אופנהיימר. "את הרמז הראשון לאישיותה השונה והמיוחדת של דפנה קיבלתי דרך הפייסבוק", סיפר אופנהיימר. "אל תוך המולת היום הרגילה פרץ הדיווח על פיגוע בעתניאל. תוך כמה שעות פורסם שמה של דפנה והתגובות הרגילות מהימין ומשמאל החלו לזרום. אך הפעם, קרה דבר נוסף, ככל שנקפו השעות הפייסבוק שלי נשטף בתמונותיה של דפנה ובהספדים ודברי פרידה שכתבו חברים שלי, גולשים ובעיקר גולשות, שדפנה הצליחה לגעת בהם בלב".
אופנהיימר הוסיף: "באותו לילה מצאתי את עצמי קורא עוד ועוד על אישיותה של דפנה, פעילותה הייחודית, אומץ ליבה והנושאים שבהם בחרה לעסוק ולצאת לא אחת נגד הזרם. במותה הצליחה דפנה מאיר לשבור חומות, לפרק תדמיות, לזנוח דעות קדומות ולהזכיר לכולנו שבשכול אין ימין ושמאל. כולנו מאבדים, כולנו כואבים, כולנו מבכים על מותם של הטובים בבנותינו ובנינו". הוא הצר על כך שלא יכול היה להכיר את מאיר בחייה, והוסיף כי לו הדבר היה קורה הרי שההסכמות ביניהם היו כנראה גדולות מחילוקי הדעות האידיאולוגיים.
העיתונאית ליהיא לפיד, שגם לא הכירה את מאיר בחייה, אמרה כי לו הייתה נפגשת עמה הייתה משכנעת אותה לכתוב ספר. "היא הייתה ועשתה כאילו אין לה זמן, וזו הצוואה שהיא השאירה אחריה לכל אישה חילונית, דתייה מתנחלת או מהעיר, אשת קריירה או מי שגידול הילדים היה במוקד עשייתה", ספדה לפיד. היא תיארה את מאיר כ"חברה יקרה שלא זכיתי להכיר", וציטטה את דבריה: "אז תיהנו, יפות, קחו את מה שטוב וזרקו את השאר".