לראש הממשלה בנימין נתניהו אמור היה להיות אתמול (ראשון) ערב נחמד יחסית. הערב התחיל בשיחה אישית עם ההיסטוריון האמריקני פרופ' וולטר ראסל-מיד, אחד האינטלקטואלים שאת כתביו נתניהו הכי אוהב לקרוא, ובעל היכרות מעמיקה עם כתביו של אבי ראש הממשלה, פרופ' בן-ציון נתניהו המנוח. יש להניח שנתניהו היה מעדיף לשקוע עוד ועוד בשיחה עם ההיסטוריון האורח מארצות הברית מלגלות בשלב די מוקדם של הערב על נאומו התקיף של שר הביטחון משה יעלון בנושא שורת המשברים האחרונה בין הממשלה לצמרת צה"ל.
יעלון נתן לקצונה הבכירה גיבוי לאורך כל הדרך, אבל אמש הוא עשה זאת בצורה הבהירה והחזקה ביותר עד כה. קריאתו לקצינים להשמיע את עמדתם גם אם היא מנוגדת לדעות של הדרג המדיני הציפה מחדש את המתח בין הצבא לממשלת נתניהו הנוכחית, ושמה אותו במרכז הבמה. לדבריו של יעלון יש היסטוריה משל עצמם גם עבורו, וגם עבור ראש הממשלה, שזימן אותו הבוקר לשיחה אישית, שטרם ברור אם היא תהיה במהותה שיחת אזהרה, שיחת נזיפה, שיחת הבהרה או סתם שיחה.
עוד בוואלה! NEWS:
רעש בעוצמה 4.8 הורגש בדרום הארץ: "כל החדר זז מצד לצד"
השרב הקיצוני נמשך: היום הטמפרטורות ירדו - והלחות תעלה
"ניצחון": 6 שנים אחרי שילדיה נרצחו בידי אביהם - לילך ילדה בת
מבחינת יעלון, הדברים מתכתבים עם החוויות שהוא עצמו חווה כרמטכ"ל לפני קצת יותר מעשור, כאשר הביע בפומבי את דאגותיו הכבדות לגבי תכנית ההתנתקות מרצועת עזה שיזמה ממשלתו של אריאל שרון. ההתנגדות שלו להתנתקות שנבעה לטענתו אך ורק משיקולים ביטחוניים הייתה בין הסיבות לכך שכהונתו כרמטכ"ל לא הוארכה לשנה רביעית, כפי שנהוג לרוב. זה גם היה במידה רבה כרטיס הכניסה שלו לליכוד. יעלון הוא האחרון שיזרוק כעת קצין בכיר ומוערך כמו סגן הרמטכ"ל יאיר גולן לכלבים, ובעצם יעשה לו את מה שהוא טוען שנעשה לו בעשור שעבר.
מבחינת נתניהו, דבריו של יעלון מציפים את אחת הסוגיות הרגישות ביותר עבורו בקריירה הפוליטית שלו: ההתנגדות הרבה כלפיו מתוך שורות מערכת הביטחון. זה התחיל בכהונה הראשונה שלו כראש ממשלה בשנות ה-90, בשורת עימותים עם הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, ועם ראש השב"כ דאז, אלוף (במיל') עמי איילון. לשניים האלה הצטרף בהמשך גם שר הביטחון של נתניהו, אלוף יצחק מרדכי, שיצא נגדו ואף סייע לגנרל אחר אהוד ברק להביס אותו בבחירות.
המגמה המשיכה בכהונות הבאות של נתניהו, בעימותים הדרמטיים שלו עם מאיר דגן, עם גבי אשכנזי ועם יובל דיסקין בנושא האיראני ובהתבטאויות של אחרים, כולל ראש המוסד היוצא תמיר פרדו, שני ראשי אמ"ן האחרונים ובכירים נוספים במערכת, שהעידו על פערים גדולים בין מערכת הביטחון לבין ראש הממשלה בהערכת האיום האיראני וביחס להסכם הגרעין עם איראן. מה שנתניהו תיאר כשואה נוספת, הם תיארו באופן מורכב הרבה יותר. פרדו אפילו טען שהסכסוך עם הפלסטינים הוא נושא קיומי חשוב יותר מהנושא האיראני.
הצוק האיתן שהיו יחסי נתניהו-יעלון בסכנה
בגלל ההיסטוריה הזאת שאולי גם היא עלתה בשיחה של נתניהו עם הפרופסור הנכבד שהיה בלשכתו אמש ראש הממשלה כמעט אלרגי לדברים שאמר אמש יעלון. עם זאת, ההיסטוריה של יעלון עצמו מונעת ממנו לקבל בהבנה את ההתנהלות של נתניהו בפרשת אלוף יאיר גולן. הרי ראש הממשלה יכול היה להגיב לנאומו של גולן באמירה כגון "איני מסכים עם ההשוואה העולה מדבריו, אבל חשוב להעלות את נושא הגזענות בתוכנו לקדמת הבמה". הבחירה שלו לתקוף חזיתית קצין מוערך כמו סגן הרמטכ"ל, להאשים אותו בזילות השואה ולהתעלם מקריאות של שרים בממשלה לפטר אותו, הפכו את העימות בין ראש הממשלה לשר הביטחון לבלתי-נמנע.
ברקע מרחפות סוגיות נוספות. דוח מבקר המדינה בנושא מבצע "צוק איתן", כפי שכבר נכתב בוואלה! NEWS לפני שבועיים, מסכן את הצוק האיתן שהיו עד כה יחסי ראש הממשלה ושר הביטחון. תוך כדי ניהול המבצע היו נתניהו ויעלון כמעט בלתי-ניתנים להפרדה. המשמעות של זה היא שאם יש בדוח ממצאים חמורים כלפי אחד מהם, לפחות חלק מהאשמה תדבק גם בשני. במצב כזה, יצירת מרחק בינו לבין יעלון עשויה להתברר כאינטרס מובהק של נתניהו.
במקביל, נתניהו מגדיל את ניסיונות החיזור שלו אחר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בניסיון לצרפו לקואליציה ובכך לסדר לעצמו מעט אוויר לנשימה. ליברמן, כידוע, מוכן לבוא אך ורק בתנאי אחד: הדחת יעלון מתיק הביטחון והעברתו לידיו. יש סיבה שנתניהו לא עשה את זה עד כה הוא יודע היטב אילו משברים עלולים עוד לפרוץ עם ראשי מערכת הביטחון אם השר ליברמן ימשול בצבא בהתאם לקריאות שהוא משמיע מהאופוזיציה, הכוללות שכתוב בוטה ומסוכן של פקודות הפתיחה באש של צה"ל. זה עלול להיגמר בהתפטרות מחאתית של הרמטכ"ל. מצד שני, נתניהו להוט מאוד להרחיב את הקואליציה, וליברמן כבר הוכיח כשר חוץ שהוא יודע להתמתן כאשר יש לו אינטרס בכך.
לכן, לא ברור כמה רחוק נתניהו מעוניין ללכת בעימות שנוצר פתאום עם יעלון. האם זה יסתיים בהבהרה חלבית של שר הביטחון לתקשורת ובהפסקת אש עד לסיבוב הבא? או שמא אנו בפתחה של טלטלה פוליטית בלתי-צפויה? התשובה, כך נראה, תתוודע כבר במהלך היממה הקרובה.