ריבלין בטקס יום הזיכרון בכותל: "יש מחלוקות, אבל צריך להאמין בצה"ל"

מאות אנשים, ובהם נשיא המדינה ראובן ריבלין והרמטכ"ל גדי איזנקוט, השתתפו אמש (שלישי) בעצרת לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - טקס הדלקת נר הזיכרון ברחבת הכותל. הטקס החל לאחר צפירת דומייה בשעה 20:00.

נשיא המדינה ריבלין נשא דברים: "בשנה שעברה, בעומדי לפניכן, משפחות אהובות, לרגע ביקשתי לחלום. התפללתי שאולי מיום זיכרון שהיה ליום זיכרון זה, לא אפקוד עוד בתי משפחות שעולמן זה עתה חרב עליהן. התפללתי שאולי השנה נעמוד כאן סוף סוף ללא כאבים חדשים. אבל גם השנה המציאות טפחה על פנינו. גם השנה, שוב, הכרתי בנים ובנות מוכשרים, מצחיקים, טובי לב, מלאי אהבה והבטחה. כל אחד ואחת מהם אוצר של חיים. וגם השנה למדתי להכיר אותם מאוחר מדי, כשהם כבר לא היו".

"היום הזה הוא יום אבל - לאומי ואישי. לכל אחד ואחת מאתנו אהוביו שאינם. יחד, מבכה היום אומה גדולה את חלליה. עמי, גיבור השכונה שלי, בן 16 בסך הכול. פרדי, אוד מוצל מאש שהתארח אצלנו בליל הסדר תש"ח, ששרד את השואה ונהרג בשדה הקרב. מעוז ובנו ניר, ערן ואבא שלו, דובי, בנים שהלכו בדרכי אבות שאותם לא זכו להכיר כמעט. חוסיין עלי, חתן שלא זכה להגיע ליום חתונתו. הדר, שומרת חומות ירושלים שנפלה בקרב עליה השנה. ורשימת חללינו נמשכת ונמשכת.

"אף אחד מהם לא תכנן למות. אף אחד מאתנו לא מביא ילדים לעולם במחשבה שיום יבוא והוא ייטמן אותם בעפר והוא יעמוד מעל קברם הפתוח ויאמר עליהם קדיש. אבות ואמהות, אחים ואחיות, סבים וסבתות, אני עומד מולכם ולבי נקרע, לבי נקרע. הילדים שלכם, האהובים שלכם, יצירי אהבתכם, פרי תקוותיכם, מושא הערצתכם, ואין גבול ליגון, ואין שיעור לסבל, ואין עונה לקריאה החרישית - רק דממת המוות.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשע"ו || פרויקט מיוחד
מלכודת אש: עשור לקרב המדמם בבינת ג'בל - העדויות נחשפות
הקבר המסתורי של החלל החרדי בשטח ההפקר הירושלמי
"המלאך ששומר עלינו": יוסי הציל את חיי המ"פ - ונהרג מאש צה"ל

"בשנה האחרונה לא הספקנו להיות הרבה יחד. התחפרנו כל אחד בצדקת דרכו - יש בינינו מחלוקות. מטבען שהן קשות ביותר ונוקבות, ונוגעות לשורש קיומנו כאן. אבל צה"ל הוא לא רק הצבא של כולנו, צה"ל הוא כולנו. מפת השכול עוטפת את כולנו בדיוק מצמרר בקנה מידה של אחד לאחד - אותו כאב אותו געגוע, אותה שותפות גורל. נקודות הציון האדומות דוקרות אותו הדבר, בנגבה ובתל אביב, בקריית ארבע ובמרר, בשדרות, בירושלים, בירוחם, ובשלומי. אנחנו מוכרחים לזכור: צה"ל אינו מנווט את הספינה. צה"ל עושה כל שביכולתו, בצורה הטובה ביותר והמקצועית ביותר, כדי לוודא שהספינה תוכל לנווט את דרכה במבטחים ותגיע ליעדיה. האמון שלנו בצה"ל ובמפקדיו הוא האמון שלנו בעצמנו. הוא האמון שלנו בעוצמתנו בעמידה מול קורבנותינו, קורבנותיכם, בצדקת דרכנו.

"כבר יותר מ-68 שנים אנו נלחמים את אותה המלחמה, המלחמה על עצמאותנו. זוהי מערכה מתמשכת המשנה פנים וצורה. זוהי מערכה כואבת המוסיפה צלקות לגופו ורוחו של העם העתיק והחסון הזה. עדות האבנים שמאחורי, אבני כותל הדמעות והתקווה, כי לא אנשי מלחמה אנו. לא צמאי מלחמה יצאנו אל הקרב- אנו עם חפץ שלום, עם תאב חיים, שונא מוות. אבל אנו מבינים את האמת המרה והאיומה - שיש מחיר כבד אותו שילמתם אתם, הנדרש מאומה הנחושה להגן על חיי אזרחיה ועל עצמאותה. אל יעז איש להעמיד את נחישותנו במבחן, כי בכל מבחן- נעמוד. אתם, שלא הספקתם לאהוב, בזכותכם- אנחנו אוהבים. אתם שלא הספקתם לראות את ילדיכם גדלים, בזכותכם מלאו רחובותינו חיים, ילדים וילדות משחקים. אתם שלא הספקתם להגשים את חלומותיכם, בזכותכם - אנו חולמים".

הנשיא סיים את דבריו ואמר: "במעמד זה אנו זוכרים ומזכירים את מחויבותנו לבנינו השבויים והנעדרים שלא שבו מן הקרב. עוד אנו זוכרים ומזכירים את אחריותנו להביא לקבר ישראל את בנינו שמקום קבורתם לא נודע. יהי זכרם של בנינו ובנותינו האהובים והנעימים, חקוק על לבנו לעד".

הרמטכ"ל אמר בטקס: "כבוד נשיא המדינה והגברת ריבלין, מכובדי כולכם, והיקרים מכל – בני המשפחות השכולות. זה עתה נשמעה ברחבי ישראל צפירה רועמת ומכאיבה. היא נשמעת בכל בית ובכל רחוב, היא עוצרת מדינה שלמה מלכת ומאחדת את כולנו ברגע אחד משותף. הצפירה המוכרת הזאת מהדהדת בחוזקה, כמנסה למלא את החלל הנפער בכל פעם שנדלק עוד נר זיכרון לצד קבר חדש.

"מבעד לדממה העוטפת את מדינת ישראל הערב, אנו מגלים שוב כמה אנו קשורים איש לרעהו, מאוחדים מתוך גורל וייעוד משותפים. אחדות זו היא הבסיס של צבא ההגנה לישראל והיא שמעצבת את דמותו כצבא בעם, כצבא ממלכתי. צה"ל מאגד לתוכו מפקדים וחיילים שפועלים יחד למען מטרה משותפת, משאירים את המפריד ואת השונה ביניהם מאחור, ומוכנים למסור את נפשם למען העם והארץ ולמען החבר שלצדם. זוהי מחויבת שמבטיחה את עוצמתו של צה"ל, והיא נובעת מתוך ערכים משותפים של אהבת הארץ והאחריות לשלומה, של רעות ושל כבוד האדם. זוהי האחדות שמגבשת את העם כולו מאחורינו, מחזקת אותנו ונותנת רוח גבית לפועלנו.

"בשם אחדות זו מתייצבים בהישמע הקריאה לובשי המדים, בחובה, בקבע ובמילואים, כדי להבטיח את שלום אזרחינו ולהגן על המדינה. כך עשו דורות של לוחמים לפנינו, שאחזו במגן ובחרב מתוך הצורך להיאבק על זכות קיומנו; כך עשו רעינו הנפולים, שיצאו למשימותיהם מתוך תחושת שליחות; כך עושים גם מפקדי צה"ל וחייליו בהווה, שממשיכים לפעול למען עתידנו. עליהם לדעת בלא צל של ספק כי העם כולו תומך בהם וניצב מאחוריהם, גם כאשר יש חילוקי דעות. אחדות אינה בהכרח הסכמה, אך אל לנו לתת לפערים אלו לפגוע באחדות מטרתנו. אמון הציבור בצה"ל הוא חיוני למימוש ייעודנו: ההגנה על המדינה, הבטחת קיומה, ואם נדרש – ניצחון במלחמה. צה"ל וכוחות הביטחון הם חומת המגן של עמנו, רק הם יבטיחו את ביטחוננו. בידי צה"ל מופקד ביטחון העם, ואני מבטיח לכם שביטחון זה מצוי בידי מפקדים ולוחמים הנחושים להגן על המדינה ועל אנשיה.

"את אחדות המטרה בצבא חוויתי בכל שלב מיום גיוסי, כחייל וכמפקד. לצדי שירתו חיילים ומפקדים מכל קצות הארץ והחברה: מהעיר ומההתיישבות, מפקדים בעלי דתות שונות, ולצדם חיילים יוצאי תרבויות שונות. ביחד לחמנו, הגנו והובלנו את חיילינו. זה לצד זה פעלנו, מאוחדים מתוך הכרת המחויבות למשימה והמסירות לאנשינו. ממפקדי, מפקודי ומעמיתיי למדתי על רעות ועל הקרבה, על דבקות במשימה ועל חתירה לניצחון. במעלה הדרך איבדתי חברים רבים, את זכרם אני נושא עמי בכל עת על לוח לבי, ודרכנו המשותפת משמשת לי למצפן.

"מכובדיי, בשנה האחרונה שוב עמד עם ישראל לפני איום הטרור – טרור שלא מבדיל בין אדם לאדם וגובה מאיתנו מחיר דמים כואב. נגד איום הטרור עומדים כולנו, כוחות הביטחון ואזרחי המדינה. כוחות הביטחון פועלים לילות כימים כדי למנוע פעולות טרור, להדוף ולסכל כל איום. מטרת הטרור היא לזרוע חשש ואימה בלב הציבור. עמידתו האיתנה של העורף הישראלי תורמת למאמץ נגד הטרור. עוצמתנו הצבאית חדה וברורה, ערב יום העצמאות צה"ל הוא צבא וחזק ובוטח בעצמו. אם נתייצב זה לצד זה אין אויב שלא נוכל לו.

"משפחות שכולות יקרות, כולנו אתכם. מדינת ישראל מתייחדת הערם עם זכרם של בניה ובנותיה שמסרו נפשם למען העם והארץ. מחר, כשנפקוד את קבריהם, תתגלה שוב אחדות העם – לא מתוך השכול, כי אם מתוך התקווה המשותפת לכולנו: שלא ייכתבו עוד שמות על קיר הזיכרון. תקווה לעתיד של ביטחון, של שגשוג ושל פריחה: 'וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו...'.

"היום נזכיר ונזכור גם את נעדרי צה"ל והחללים שמקום קבורתם לא נודע, ונבטיח להמשיך לפעול בכל דרך כדי להשיבם לגבולותינו. נוסיף לעמוד לצד פצועינו, אשר שילמו ומשלמים מחיר כבד מנשוא, וללוות אותם בתהליך השיקום שלהם.

"צה"ל ימשיך לפעול לביצור ביטחונה של מדינת ישראל ויעמוד איתן נוכח כל אויב. צה"ל יוסיף להיות עמוד האש ההולך לפני המחנה, ויאפשר למדינת ישראל ולתושביה המשך שגשוג וצמיחה. צה"ל יזכור לעולם את נופליו ויוסיף לצעוד לאור מורשתם. יהיה זכר הנופלים ברוך".

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לשנת תשע"ו נפתחו אתמול בטקס האזכרה לחללי מערכות ישראל ב"בית יד לבנים" בירושלים. הטקס התקיים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, של יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין ושל פוליטיקאים ואישי ציבור נוספים.

נתניהו אמר בטקס: "כבן למשפחת השכול, אני כמוכם נושא את משא היגון, יורדים לתהומות העצב, מתייסרים באבדון. כשאני קיבלתי את הבשורה מאחי, ואחר כך בישרתי להוריי, עולמי חרב עליי. כך קרה גם לכם. ביתרת חיינו אנו עמלים לצאת מן ההריסות. אבל יש חיים חדשים. הנה, היום שוחחתי עם אמו של בן וענונו, נער יפה תואר שנפל במבצע 'צוק איתן'. שרית ואילן חובקים היום בת".

בשעה 21:00 התקיים במשכן הכנסת ערב "שרים לזכרם", שבמסגרתו הקריאו קטעי שירה יו"ר הכנסת, שר הביטחון משה יעלון, סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר גולן, שר הרווחה חיים כץ, ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך.

(עדכון ראשון: 20:00)