השר גלעד ארדן אישר היום (ראשון) את חזרתו למשטרה של ניצב-משנה אפרים ארליך, שעבר לפני כשלוש שנים לשרת ברשות הארצית לכבאות והצלה. ארליך, המכונה "קרמשניט" ישובץ תחילה באגף התנועה ויוכל להתמודד בסבב התפקידים הקרוב שיתקיים בסוף שנת 2016. השר ארדן ראה חשיבות רבה בהחזרתו של ארליך למשטרה, זאת לאור המדיניות שמקדם השר לביטחון הפנים במשטרה ובשל היותו של ארליך חושף שחיתויות.
נוסף על חזרתו של ארליך, אושר קידומו של תת-ניצב שי אזולאי לתפקיד מפקד מרחב דן. כפי שנחשף בוואלה! NEWS, אזולאי נמצא האחראי למחדל במוקד 100 של המשטרה, במסגרתו כשל המוקד לטפל בשיחת הטלפון של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביהודה ושומרון ביוני 2014. גם ניצב-משנה קובי דוידיאן, שהודח ממרחב מוריה בעקבות רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, קיבל תפקיד חדש.
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם הודעה לעיתונות שבה הודיע כי הוא תומך בהחזרתו למשטרה של ניצב-משנה אפרים ארליך. "טוב עשה השר לביטחון הפנים שבחלוף הזמן החזיר את נצ"מ ארליך לשירות מלא במשטרת ישראל", מסר.
עוד בוואלה! NEWS:
בית המשפט קבע: ענבל אור תפנה את הדירה בגבעתיים עד ה-1 ביוני
העבריין ריקו שירזי לא יורשה לצאת מהכלא להלוויית בנו
מנהל אברבנאל לשעבר חשוד שקיים יחסי מין עם מטופלת
ארליך חשף את אחת מפרשות השחיתות המביכות ביותר בתולדות המשטרה, פרשת האחים פריניאן, שבבסיסה ניצב רצח העבריין פנחס בוחבוט, וחשדות שחיתות נגד כמה קצינים בכירים במשטרה. ארליך, אשר שימש באותה תקופה כסגן-ניצב ומפקד היחידה המרכזית באגף התנועה, הרגיש מתוסכל לנוכח השחיתות ששררה סביבו וחשף את הפרשה ב-2005.
בעקבות חשיפת הפרשה הוקמה באותה שנה ועדת זיילר, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, שבסוף עבודתה התפטר מתפקידו מפכ"ל המשטרה דאז משה קראדי. הוועדה חקרה במשך שנה וחצי חשדות לקשרים בין שני עבריינים מוכרים, האחים עודד ושרון פריניאן, לבין צמרת המשטרה. מי שמסר את המידע לוועדה היה ארליך עצמו.
מאז, נתקע מסלול הקידום המשטרתי של ארליך. בתחילה הועבר ארליך לתפקיד זוטר במחוז ש"י במשטרה, ולאחר מינויו של המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, הועלה לדרגת ניצב-משנה, לא לפני שהוחלט על "השאלתו" לנציבות הכיבוי.
עו"ד פיני פישלר, המייצג את ארליך שנים רבות ונלחם על חזרתו למשטרה, מסר בתגובה: "עבורי זה לא יום חג, עבורי זה יום עצוב לשלטון החוק במדינת ישראל. אני מבקש להיאחז באמירתו של השופט ברנזון ז"ל, שאמר בשנת 1971 'צדק מאוחר לאו צדק הוא, או שמא הוא צדק שזוהרו נמוג וערכו נשחק'. את פרשת קרמשניט אפשר היה לסיים בשבע דקות, בשבע שעות או בשבעה ימים, ולא בשבע שנים".