מוחמד בן סלמאן, סגן יורש העצר של ערב הסעודית, כבר הוכיח את עצמו כמי שאינו מפחד לקבל החלטות דרמטיות, החורגות מהמדיניות המסורתית של הממלכה הסונית. הנסיך בן ה-31, שמשמש גם שר ההגנה וגם יו"ר המועצה לענייני כלכלה, מוביל את הקו הצבאי הנוקשה שבו נוקט בית המלוכה מאז אירעו חילופי השלטון בינואר אשתקד, עם מותו של המלך עבדאללה. ואולם, לא רק בפן הצבאי מעז מוחמד להוציא לפועל שינויים מרחיקי לכת, אלא גם בזה החברתי והכלכלי.
"חזון 2030" הוא שמה של הרפורמה הדרמטית שהציג הנסיך, אחד משרי ההגנה הצעירים ביותר בהיסטוריה, בריאיון מתוקשר היטב לרשת הביתית אל-ערביה. היה זה הריאיון הראשון של מי שנחשב למושך החוטים האמיתי בערב הסעודית, שבאופן רשמי נשלטת על ידי אביו, המלך סלמאן הקשיש והחולה. מוחמד ויתר חבריו בארמון הבינו שהעידן שבו הנפט לבדו יכול להחזיק את כלכלת המדינה הולך ומתפוגג, עם הירידה העקבית במחרי הזהב השחור והמעבר לאנרגיות חלופיות.
כדי לנווט את הספינה לחוף מבטחים ולשרוד את התפנית הדרמטית, הבטיח מוחמד בן סלמאן כי יצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם תמכור כ-5% ממניות חברת הנפט הלאומית ארמקו, ששוויה מוערך בשני טריליון דולרים. בנוסף לכך, הוא אמר כי הממלכה תגדיל את קרן ההשקעות הציבורית שלה לשבעה טריליון ריאל (שני טריליון דולר) - על אף שלא ברור מאין יגיע הכסף הרב, שנועד לפתח מאפס תעשייה צבאית עצמאית. כיום, ערב הסעודית היא יבואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם, אך היא מייצרת רק 2% מכך.
לקריאה נוספת:
יורש העצר הסעודי שלא חושש ממלחמת דת עם איראן
סגן מזכ"ל חיזבאללה: "ישראל מאמנת עשרות קצינים סעודים"
סודות 11 בספטמבר: הדוח החשאי שעלול לטלטל את יחסי ארה"ב וסעודיה
לכן, ערב הסעודית תידרש לשחזר את מהלכיה שקדמו להקמת מגזרי הנפט והבנייה המוצלחים באמצעות השקעה בטכנולוגיה זרה ובהבאת מומחים זרים שיניחו את התשתית. המכשול שבשינוי יסודי זה טמון בחשש של הממסד הדתי מפגיעה באורח החיים המסורתי והשמרני, שעליו הצליחו לשמור במשך עשרות שנים. הנסיך אינו ליברל דגול, אולי להיפך - תחת הנהגת אביו חלה עלייה מטאורית במספר ההוצאות להורג והוטלו עונשים כבדים על מתנגדי המשטר. אך בתור מי שגדל בעולם גלובלי יותר, הוא פתוח להשפעות מערביות מסוימות על החברה.
בעתיד, הממלכה תרצה לייצר מחצית מהציוד הצבאי שאותו היא רוכשת כיום ועד שנת היעד 2030, היא עשויה כבר להפוך לייצואנית מרכזית של רובים ושל כדורים עם הקמת התעשייה המקומית. בשל המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון, ועם הידרדרות היחסים עם ארצות הברית ומדינות המערב, בערב הסעודית הגיעו למסקנה שעליהם להתחיל לסמוך על עצמם. זאת משום שבקרוב הנפט לא יקנה להם יותר את המעמד המיוחד שבזכותו הם קיבלו סיוע צבאי ללא הגבלה.
עם התעצמותה של איראן הפוסט-גרעינית והאיום מצד ארגוני הטרור, ריאד משקיעה מאמצים בחודשים האחרונים כדי לקבץ את מדינות ערב הסוניות תחת מטריה אחת. טעימה לכך היא תימן, שם פועלת בשנה האחרונה קואליציה צבאית בהנהגת הממלכה שהצליחה להדוף את המורדים השיעים הנתמכים בידי טהראן מחלקים רבים מהמדינה - אם כי לא בקצב הרצוי. בנוסף לכך, הוקמה קואליציה אסלאמית למלחמה בטרור ועל אף שטרם ברור מה ייעודה, יש מי שרואה בה הכנה לקראת הקמת ברית אזורית בסגנון נאט"ו, שתכלול גם היבטים כלכליים.
כדי להשלים את המעבר ממעצמת נפט לאימפריה צבאית, הודה הנסיך מוחמד שעל ערב הסעודית יהיה להיפתח יותר אל העולם. ואולם, בתור נצר לבית סעוד, שהסתמך ב-80 שנות מלכותו על אנשי הדת הדוגלים בווהאביזם, הפירוש המחמיר ביותר של האסלאם, הוא מהלך על חבל דק. בעת הצגת התכנית הוא שלל את האפשרות שנשים יורשו לנהוג בזמן הקרוב, בטענה ש"החברה עוד לא מוכנה" לכך, אך באותה נשימה העלה חידושים אחרים שעשויים לצאת אל הפועל לצד הרפורמה הכלכלית מרחיקת הלכת, בהם השקעה בתרבות ובספורט, תחומים שנויים במחלוקת עבור הממלכה שבה בתי קולנוע הם מחוץ לחוק. סימן נוסף לשאיפותיו הבינלאומיות של הנסיך הצעיר, שוודאי הרגיז את השמרנים, הופיע בעצם בחירת השם של הרפורמה. "חזון 2030" עשתה שימוש בלוח השנה המערבי, ולא בזה האסלאמי הנהוג בערב הסעודית, שלפיו השנה היא 1437.
לצד הצמצום בסמכותה של משטרת הדת ועידוד נשים לצאת לעבודה, המוקש הגדול ביותר הוא הרפורמה במערכת החינוך שהחלה תחת שלטונו של המלך עבדאללה ושאותה מוחמד הבטיח להמשיך. הוא נשבע ליצור מערכת חינוך שמתאימה לצורכי השוק הגלובלי, שאליו הוא מנסה להתחבר, במקום זאת הנשענת על לימוד אינסופי של פסוקי קוראן. כדי להפיס את רוחם של אנשי הדת, שכרתו ברית עם בית סעוד עוד במאה ה-18, בית המלוכה נוהג להבטיח להשקיע משאבים רבים במימים דתיים, במטרה להוכיח את מחויבותו לאסלאם.
עם זאת, המציאות הכלכלית החדשה שתיכפה על אזרחי הממלכה עשויה להקשות הפעם על חלוקת כדורי ההרגעה לממסד הוואהבי החרד מחדירת רעיונות מערביים, שנתפסים בעיניו ככפירה וחילול הקודש. לנוכח הסגירה הצפויה של ברז המזומנים שהיה עד לא מכבר בלתי נדלה והחלת צעדי צנע, לא ברור כיצד יצליחו המלך וצאצאיו לרצות את אנשי הדת שעמם הם חולקים את הממלכה זה שבעה עשורים, כפי שעשו עד היום. בדומה לרפורמות קודמות בעבר, ייתכן שגם הפעם, החברה - ובעיקר הנשים בה - לא תתוגמל מהשינוי שכופה האליטה השלטונית, שנהנית ממנעמי המערב מאז ומעולם.
(עדכון ראשון: 18:20)