פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יורש העצר של סעודיה שלא חושש ממלחמת דת עם איראן

      מוחמד בן סלמאן, שר ההגנה והשני בסדר הירושה, מוביל מדיניות לוחמנית נגד ניסיונות ההתפשטות של טהראן מאז הומלך אביו לפני כשנה. מי שנחשב לאחד הגורמים החזקים באזור, התייאש מארה"ב ורוצה להנהיג את העולם הערבי

      יורש העצר של סעודיה שלא חושש ממלחמת דת עם איראן
      צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד

      (עיראק הציעה לסייע בפתרון המשבר בין סעודיה לאיראן)

      47 בני אדם שהורשעו בעבירות טרור הוצאו להורג ביום שבת האחרון בערב הסעודית. רובם היו פעילי טרור סונים בארגון אל-קאעדה, שהיה אחראי לשורת פיגועים בממלכה בין 2003 ל-2006, אך הבולט שבהם היה נימר באקר א-נימר השיעי. המטיף הבכיר נעצר כמה פעמים לאורך השנים, בפעם האחרונה ב-2012, בתקופת מחאות המיעוט השיעי נגד השלטון. הוא הורשע במעורבות בפיגועים נגד כוחות הביטחון במזרח המדינה, חרף טענותיהם של ארגוני זכויות אדם מערביים שלפיהן מדובר ברדיפה פוליטית בשל קריאתו לשינוי המשטר.

      עונש המוות שהוטל עליו באוקטובר 2014 גרר אזהרות מצד איראן, שפורסת את חסותה על השיעים ברחבי המזרח התיכון, במקביל לקריאות המערב להמתיק את גזר דינו של א-נימר בשל נפיצותה של הסוגיה. ואולם, מאז אירעו החילופים בבית המלוכה, עם מותו של המלך עבדאללה בחודש ינואר שעבר. סלמאן, יורשו ואחיו למחצה ששימש שר ההגנה לפני כן, עלה לשלטון במקומו. הוא קידם את בנו מוחמד, השני בתור לרשת את המלך בן ה-80, שלפי רבים הפך במהרה לאיש החזק ביותר בערב הסעודית, שאינו חושש מביקרות מערבית.

      לקריאה נוספת:
      איראן: "ערב הסעודית הפציצה את שגרירותנו בתימן"
      שגריר קטאר הוחזר מטהראן; עיראק רוצה לתווך בין איראן לסעודיה
      ממלחמה קרה לעימות אלים: התנגשות המעצמות של המזרח התיכון

      שר ההגנה של סעודיה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, בחדר המבצעים בריאד – 26 במרץ 2015 (רויטרס)
      מדיניות "אימפולסיבית". שר ההגנה מוחמד בן סלמאן עם פתיחת המלחמה בתימן (צילום: רויטרס)

      מוחמד בן ה-30 היה זה שדחף להתערבות הצבאית המפתיעה בתימן בתחילת השנה שעברה, אחרי שבעל בריתה עבד רבו מנסור האדי הודח מהשלטון על ידי המורדים החות'ים המקורבים לטהראן. שר ההגנה איגד סביבו מדינות ערביות רבות, ויחד הן החלו להפציץ ללא רחם את השכנה מדרום, שבה ניסתה הרפובליקה השיעית לבסס מאחז אסטרטגי בלב המפרץ הסוני.

      היו אלו ימי המשא ומתן האינטנסיבי בין איראן למעצמות סביב תכנית הגרעין של טהראן, שהובילו להבנות לוזאן. בריאד חשו נבגדים מצדה של וושינגטון אחרי עשרות שנים של תמימות דעים לגבי האופן שבו יש לטפל ברפובליקה האיסלאמית, וראו בכל ויתור כלפיה סימן לכניעה. בממלכה הסונית התקשו לעכל את המדיניות החדשה של הנשיא ברק אובמה, שניסה לרתום את איראן כדי לעצור את הטלטלה במזרח התיכון שאירעה במהלך כהונתו, והחליטו לפעול בכוח נגד ההתפשטות האיראנית.

      פרט למלחמה בתימן, שבה מתקדמים בהדרגתיות בעלי בריתה של ריאד לעבר הבירה צנעא, הגבירה ערב הסעודית את התמיכה הצבאית והכספית שהיא מעניקה לשורת ארגוני מורדים הלוחמים בשלטונו של בשאר אסד. אחרי שחביבם של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ושל משמרות המהפכה שאב עידוד מהצטרפותה של מוסקבה ללחימה לצדו, בערב הסעודית סירבו לעמוד מנגד והאיצו את משלוחי הנשק לאופוזיציה שמצליחה להחזיק מעמד חרף הבליץ הרוסי.

      גם לבנון השכנה סובלת מהסכסוך הסעודי-איראני. יותר משנה וחצי שהפלגים בארץ הארזים לא מצליחים להגיע להסכמה סביב הנשיא הבא בשל חוסר ההסכמה בין חיזבאללה השיעי לתנועת "העתיד" הסונית. אין זה סביר שדווקא עכשיו תצא המדינה מהמבוי הפוליטי הסתום שאליו נקלעה, שמקשה עליה לטפל בסוגיית הפליטים הסורים ובאיום ארגוני הטרור הפועלים בגבולה המזרחי.

      מוחמד ג'וואד זריף, ג'ון קרי ופדריקה מוגריני, לוזאן, שווייץ, אפריל 2015 (רויטרס)
      בסעודיה חשו נבגדים. מוגריני, זריף וקרי מכריזים על הבנות לוזאן (צילום: רויטרס)

      הד למהלכיו התקיפים של יורש העצר ניתן לאחרונה בדוח חריג וחריף במיוחד של המודיעין הגרמני. לפי תזכיר של שירות הביון הפדרלי שהופץ בתחילת החודש שעבר, ערב הסעודית הופכת לגורם של אי-יציבות באזור בשל רצונה להפוך למנהיגת העולם הערבי. הדוח הזהיר מפני ריכוז כוח רב מדי בידיו של שר ההגנה, המנסה לפלס לעצמו את הדרך לכס המלוכה.

      "המדיניות הדיפלומטית הזהירה שאפיינה את המנהיגים הוותיקים במשפחת המלוכה הופכת למדיניות אימפולסיבית של התערבות ישירה", התריעה סוכנות המודיעין, שציינה כי הסעודים מאבדים את האמונה בכך שארצות הברית יכולה לסייע ליציבות במזרח התיכון. ממשלת גרמניה מיהרה להתנער מהדוח הנוקב שחיבר שירות הביון שלה, אך במציאות קשה להתעלם מהקרע שחל בין המערב לערב הסעודית.

      במשך שנים רבות טמנו בעלות בריתה באירופה וארצות הברית את ראשן בחול לנוכח הפרות זכויות האדם הקשות שמתרחשות בממלכה שבחצי האי ערב. עם זאת, בשנים האחרונות המגמה החלה להשתנות. בברלין ובוושינגטון החלו למתוח ביקורת חריפה על ריאד, כפי שאירע לאחר ההוצאה ההמונית להורג בשבת, שהייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-80, אז נערף ראשם של יותר מ-60 ג'יהאדיסטים שהשתלטו על המסגד הגדול במכה.

      יתרה מכך, ההוצאה להורג בשבת היוותה כשליש מסך כל עונשי המוות שיצאו אל הפועל ב-2015, השנה הראשונה לשלטונם של סלמאן ושל בנו - שהייתה בעצמה שנת שיא של יותר משני עשורים. אחד ההסברים שניתנו לכך שבוצעו יותר הוצאות להורג בשנה החולפת היה מינויים של שופטים רבים, מה שזירז את התהליך. אפשרות אחרת, והגיונית לא פחות, היא רצונם של השליטים החדשים שעלו לשלטון רק בינואר להפגין יד חזקה ולא לשדר חולשה כלפי פנים וחוץ.

      מפגינים הציתו את שגרירות ערב הסעודית בטהראן כמחאה על הוצאות להורג של איש דת שיעי, ינואר 2016 (צילום מסך , טוויטר)
      "בכל פעם שאיראן עושה משהו, ארה"ב נסוגה". מפגינים מסתערים על השגרירות הסעודית בטהראן (צילום מסך מטוויטר)

      שר ההגנה הסעודי, כך נראה, מוביל את הממלכה לכיוון מזרח. ימים ספורים אחרי שהמון זועם הסתער על שגרירות ערב הסעודית בטהראן ועל הקונוסליה הסעודית במשהד, גייסה ריאד את שכנותיה ומדינות מוסלמיות וערביות נוספות שחלקן ניתקו את יחסיהן לחלוטין עם איראן וחלקן צמצמו אותם. ארצות הברית הפצירה בערב הסעודית שלא להעמיק את המשבר אחרי שהייתה הראשונה להחזיר את כל נציגיה מהרפובליקה האסלאמית, אך מקורב למשפחת המלוכה הבהיר היטב את הלך הרוח החדש.

      "הגיעו מים עד נפש", סיפר המקורב לסוכנות הידיעות רויטרס. "פעם אחר פעם טהראן מתגרה במערב. הם ממשיכים לתמוך בטרור ולשגר טילים בליסטיים ואף אחד לא עושה לגבי זה דבר. בכל פעם שהאיראנים עושים משהו, ארצות הברית נסוגה, כשבמקביל ערב הסעודית פועלת לגבי זה בסוריה, באיראן ובתימן. לסעודים לא באמת אכפת אם הם הרגיזו את הבית הלבן".

      הנסיך מוחמד, שכבר עתה נחשב לאחד הגורמים החזקים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון, התייחס השבוע להידרדרות המהירה ביחסים הקרים ממילא עם טהראן. "מלחמה עם איראן תהיה אסון", הזהיר בריאיון ל"אקונומיסט". ואולם, יורש העצר כבר הוכיח שהוא אינו סומך על עזרה חיצונית וכי הוא לא יהסס לצאת למלחמת דת, אם האינטרסים של הממלכה עומדים בפני סכנה.