ממלחמה קרה לעימות אלים: התנגשות המעצמות של המזרח התיכון

ההתקפה אתמול (ראשון) בלילה של המון איראני זועם על מבנה שגרירות ערב הסעודית בטהראן נראית כעת כיריית הפתיחה במערכה המתגלגלת בין איראן לערב הסעודית, לאחר הוצאתו להורג של איש הדת השיעי נימר באקר א-נימר בעבר הסעודית ביום שבת, לצד 46 "חשודים בטרור" נוספים. שעות ספורות לאחר מכן, פורסם באתרו הרשמי של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, תקציר נאומו בפני אנשי דת שיעיים, שבמהלכו ציין באופן מפורש כי ערב הסעודית תזכה לנקמה על הוצאתו להורג של איש הדת השיעי הבכיר.

אמירתו של חמינאי לא נועדה להמונים בלבד, והודעה דומה פורסמה גם על ידי משמרות המהפכה האיראניים. בהודעה שנמסרה הבוקר ממשרד החוץ בטהראן, הבהיר הדובר חוסיין ג'אברי אנסארי כי "ערב הסעודית השתמשה בתקרית כתירוץ ללבות את האש". אולם רובם הגדול של השחקנים בזירה המזרח תיכונית מבינים כעת כי ההצהרות האיראניות אינן מן הפה לחוץ, וטהראן תנסה להעניק להן תוכן בצורת פיגוע כזה או אחר בממלכה הסעודית או באחד הנכסים של הממלכה.

לקריאה נוספת:
בעקבות המהומות: סעודיה הודיעה על ניתוק קשריה עם איראן
"נקמה אלוהית": המטיף הסעודי שמותו עלול להצית סכסוך דמים
עקב ההוצאה להורג של איש הדת: הוצתה שגרירות סעודיה באיראן

מלבד הפגנות השיעים ברחבי המזרח התיכון שממשיכות ביתר שאת, בעיירה עוואמיה שבמחוז קטיף השיעי במזרח ערב הסעודית דווח הלילה על מתקפה נגד שוטרים, שבמהלכה ככל הנראה נהרג שוטר אחד ואזרח אחד, ובעיראק הותקפו שני מסגדים סונים במחוז חילה שמדרום לבגדאד, ואחד מהמואזינים שלהם נורה למוות סמוך לביתו.

הכותרות בכל כלי התקשורת הערביים הגדולים עסקו הבוקר בהרחבה בסכסוך האיראני-סעודי, שצמח תוך זמן קצר לממדים שאינם פחותים מהתנגשות חזיתית של הציביליזציות. בין היתר, דווח על החששות של ארצות הברית מפני ההסלמה הצפויה בין שתי המדינות. ואכן, שר החוץ ג'ון קרי שוחח הבוקר עם מקבילו האיראני מוחמד ג'וואד זריף והפציר בו להנמיך את הלהבות.

לפיגוע נקמה כזה או אחר שיבצעו קבלני הביצוע השיעים של טהראן תהיה גם תגובה מהצד הסעודי. כך, כפי שנכתב הבוקר בעיתון "אל-ערב אל-ג'דיד" היוצא לאור בלונדון, "המלחמה הקרה" בין המעצמה הסונית לזו השיעית הסתיימה, ופינתה את מקומה לשלב מסוכן יותר בעימות בין הצדדים. עם זאת, המשבר הגלוי אינו בגדר הפתעה מרעישה, אלא חשיפה מעל לפני השטח של ממדי האיבה בין שתי המעצמות המקומיות, שנלחמות זו בזו כבר שנים ארוכות על הבכורה האזורית, מאחורי הקלעים של המזרח התיכון.

אין כמעט מדינה או אזור במזרח התיכון שלא ניתן לראות בהם את טביעות האצבע של העוינות בין טהראן לריאד – או ליתר דיוק, בין הטוענת לכתר האיסלאם הסוני למקבילתה בעולם השיעי. בלבנון כבר יותר משנה וחצי לא מונה נשיא, בין היתר בשל המתיחות הבין-גושית, בתימן מתנהלת מלחמת אזרחים במעורבות ישירה של כוחות סעודיים ושל יועצים איראניים, ובסוריה אנשי משמרות המהפכה האיראניים נלחמים נגד מיליציות שזוכות למימון סעודי. בעיראק הסיפור דומה, בשינוי קוסמטי בלבד של הנפשות הפועלות, ואפילו בשטחי הרשויות הפלסטינית האיראנים מעניקים תמיכה כלכלית לג'יהאד האיסלאמי, לתנועת א-סאברין ברצועת עזה ובמידה מוגבלת גם לחמאס.

כעת חמאס נתקל בבעיה. הארגון יתקשה להמשיך ולשחק בין הטיפות, והוא ייאלץ לבחור צד. אולם הוא לא לבד. זהו שם המשחק החדש, וכל מדינה או ארגון יוותרו ללא ברירה אלא לבחור באחד מהצדדים. הסכסוך הישראלי-ערבי כבר לא מעניין במיוחד את מקבלי ההחלטות בקהיר או בריאד, אלא הקרב הגורלי על עתידו של המזרח התיכון, בין הסונה לשיעה.

כמעט 1,400 שנים חלפו מאז פרצו הקרבות הראשונים בתוך העולם המוסלמי בין יורשי הנביא מוחמד שהביאו ליצירת שני הזרמים המרכזיים בדת. כעת, נדמה שלא הרבה השתנה – חזרה לאותה מלחמת כתות ישנה נושנה, שעלולה להוביל לשפיכות דמים מתמשכת וקשה, ותעצב מחדש את פני האזור כולו.