פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משרד החוץ הגרמני: "נתניהו מנצל אותנו, לשקול את היחסים עם ישראל"

      לפי דיווח בדר שפיגל, בברלין מטילים ספק בטיב היחסים בין ירושלים לברלין ומעידים על רצף אירועים שמערער על הקשר העמוק בין השתיים. "המדיניות בישראל פוגמת בדמוקרטיה וצריך להבהיר לה את זה בצורה ברורה"

      משרד החוץ הגרמני: "נתניהו מנצל אותנו, לשקול את היחסים עם ישראל"
      עריכה: ניר חן

      (דיווח לאולפן וואלה! NEWS על דבריה של מרקל אחרי פגישתה עם נתניהו, פברואר האחרון)

      משרד החוץ הגרמני מזהיר בימים האחרונים כי ההתפתחויות האחרונות בין ירושלים לברלין עלולות להוביל לסדקים ביחסים בין המדינות – כך נכתב היום (שבת) בעיתון הגרמני דר שפיגל. "התפיסה הרווחת היא שנתניהו מנצל את החברות בין המדינות", צוטט רולף מוצניך, חבר הפרלמנט הגרמני ושותף למפלגה של שר החוץ, פרנק וולטר שטיינמאייר. לדבריו, יהיה זה מבורך אם משרד החוץ הגרמני והקנצלרית, אנגלה מרקל, ייחשבו מחדש את היחסים עם ישראל. עם זאת, אמר מוצניך כי נתניהו הוא "ידיד של גרמניה".

      גם יו"ר ועדת החוץ של הבונדסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, נורברט רוטגן, מסכים כי יש לשקול מחדש את מהות ועומק הקשר בין שתי המדינות. "המדיניות הנוכחית של ישראל איננה תורמת לצביונה היהודי והדמוקרטי", אמר, "ואת הדאגה הזו אנחנו חייבים להבהיר לישראל בצורה ברורה יותר".

      עוד ידיעות מהעולם בוואלה! NEWS:
      לאחר השעיית חברי הפרלמנט: תיחקר האנטשימיות במפלגת הלייבור
      צבא ארה"ב: הפצצת בית החולים באפגניסטן שהרגה עשרות - אינה פשע מלחמה
      הארנב שחיכה בכובע 40 שנה: הדרך ה"מוזרה אך דמוקרטית" להדחת טראמפ

      מסיבת עתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין. (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      מסיבת העיתונאים שהציתה את הביקורת העיקרית. מרקל ונתניהו, פברואר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      האירוע שהצית את הביקורת בקרב גרמניה התרחש בפברואר האחרון, אז ביקר ראש הממשלה נתניהו בברלין ונועד עם הקנצלרית מרקל. בתום הפגישה נערכה מסיבת עיתונאים בנוכחות השניים שבה הציגו את הנושאים שנידונו בפגישתם המשותפת. לאחר מסיבת העיתונאים הוסיף נתניהו כי מרקל "שותפה לעמדתו בנוגע לפתרון שתי המדינות".

      בבוקר של 16 בפברואר פורסמה בעיתון ישראל היום הכותרת "מרקל: זה לא הזמן לשתי מדינות". הכותרת הזו עוררה זעם בקרב יועציה של מרקל, שביקשו מיד להבהיר כי "נתניהו עיוות את דבריה".

      לטענתם, הציטוט המדויק של דברי מרקל ממסיבת העיתונאים הוא: "אנחנו מאמינים שיש להתקדם לכיוון דו-קיום המבוסס על פתרון שתי המדינות. כרגע זה בוודאי לא הזמן להתקדמות כוללת, אבל אפשר להשיג התקדמות ושיפורים במקומות מסוימים". הם התעקשו כי בפועל לא חל שינוי בעמדתה של מרקל בנושא. יתרה מכך, הם טענו כי מרקל הבהירה לנתניהו במהלך פגישתם את ההשפעות ההרסניות של ההתנחלויות, שעלולות להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד.

      "הסדר של שתי מדינות נעשה פחות ופחות סביר", אמרו במכון הגרמני לנושאי ביטחון בינלאומיים. הם הוסיפו כי רוב הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל מתנגד להקמת מדינה פלסטינית וציטטו את השר נפתלי בנט באומרו כי "ישראל לא יכולה לסגת מההתנחלויות כדי לאפשר הקמת מדינה פלסטינית". משרד החוץ הגרמני איגד ציטוטים נוספים מעין אלו כדי לחזק את טענתו, שלפיה חזון הקמת שתי מדינות הולך ומתרחק, לכדי אוסף ציטוטים המדגיש את חוסר האופטימיות בגרמניה באשר למצב בישראל.

      נתניהו ביקש משטיינמאייר הגנה ותמיכה - אך הוא התעלם

      זהו אינו האירוע היחיד שמעיב על מערכת היחסים בין ישראל לגרמנים. ניכר כי ממשלת גרמניה שינתה את עמדתה באשר לישראל בתקופה האחרונה. ניתן לראות זאת בהצבעות חשובות באיחוד האירופי או באו"ם, שבהן התמיכה של גרמניה בישראל הופכת יותר מסויגת.

      מוקדם יותר השנה ניסחו שרי החוץ של האיחוד האירופי מסמך על הסכסוך במזרח התיכון. בטרם פורסם המסמך, כך טוענים בידיעה, הוא התגלגל לידי נתניהו, שהביע חשש מקיומה של פסקה שטוענת כי "ההתנחלויות אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי ומהוות מכשול לשיקום היחסים ותהליך השלום ומרחיקות את פתרון שתי המדינות". לפי מקורות בגרמניה, נתניהו, המשמש שר החוץ של ישראל, יצר קשר עם מקבילו הגרמני שטיינמאייר וביקש את הגנתו ותמיכתו בעמדה הישראלית וסיוע בעידון הפסקה. לדבריהם, נתניהו היה מודאג מהדברים שנכתבו, מתח עליהם ביקורת ואמר לשטיינמאייר כי הוא "סומך עליו". ואולם, כך טוענים בגרמניה, שטיינמאייר התעלם מבקשת נתניהו.

      אירוע נוסף שעורר סערה, היה נאומו של נתניהו בישבית ממשלה ברמת הגולן, שבו טען כי האזור יישאר לעד תחת שלטון ישראל. בתחילת החודש, דובר משרד החוץ של גרמניה, מרטין שפר, התייחס לנאום ואמר כי ההחלטה הישראלית להשאיר את רמת הגולן תחת ריבונותה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי.

      "זה עיקרון בסיסי של החוק הבינלאומי ושל האו"ם, כי אף מדינה לא יכולה לטעון בעלות על שטח שסיפחה ממדינה אחרת סתם כך", אמר שפר. עם זאת, הוא הדגיש כי ברלין אינה דורשת את החזרתו המידית של השטח לידי סוריה, זאת בשל המצב הנוכחי במדינה.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני בירושלים, 20 במאי 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      נתניהו עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, 2015 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      ואם לא די באירועים אלו, אזי שגם החלטת האיחוד לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות הובילה לריחוק בקשר בין ישראל וגרמניה. בנובמבר 2015 פורסם מסמך רשמי של נציבות האיחוד האירופי, שהסביר את התקנות לסימון מוצרים מהתנחלויות בגדה המערבית ומרמת הגולן. הדבר הוביל למשבר של ממש, כאשר משרד החוץ בירושלים החליט להשהות את הדיאלוג המדיני מול האיחוד האירופי וזימן את שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאובורג-אנדרסן, לשיחת נזיפה. לאחר תקופה מתוחה בין האיחוד לישראל נרשמה התקרבות מסוימת בניסיון לפייס את שני הצדדים.

      כך, מתחזקת הסברה כי עלול להיווצר קרע ביחסים בין ישראל לגרמניה. גם פוליטיקאים תומכי ישראל בגרמניה מביעים לעתים חששות בנוגע למדיניות של ישראל ומתחילים לערער על היות המדינות בעלות ברית זו של זו. נוכחותם של גורמים פרו-ישראליים בגרמניה והשפעתם עדיין מורגשת, ואולם ההערכה היא כי זו רק שאלה של זמן עד המשבר הבא.