יותר מ-9,000 בני אדם נהרגו ומיליונים איבדו את בתיהם ברעידת האדמה העזה שפקדה היום לפני שנה את נפאל. למרות פרק הזמן הממושך שעבר, מיליונים במדינה עדיין מנסים לאחות את השברים, זאת בעוד שהם מחוסרי כל לאחר שאיבדו את בתיהם ואת כל רכושם.
לרגל יום השנה, תיפתח היום (שני) במוזיאון פתאן שבכיכר דרבר, בדרומה של הבירה קטמנדו, תערוכה שנועדה לספר את סיפורם של תושבי נפאל בשנה שעברה מאז האסון הגדול שהכה בהם. "יש פה סיפורים מעוררי השראה על אנשים שנקטו פעולה והתחילו את השיקום שלהם ושל הקהילות שלהם", סיפרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS נטע קינד לרר, אחת מעשרת המתנדבים ששהו בשנה האחרונה בנפאל, ולצד מאמצי הסיוע, עמלו על איסוף החומרים לתערוכה.
קינד לרר הוסיפה: "רצינו להזכיר לאנשים שחיים מחוץ לעיר, ובעיקר לאנשים שחיים מחוץ לנפאל שהמדינה הזו לא השתקמה עדיין, ושיש הרבה על מה לעבוד וגם הרבה מה ללמוד על מה שקרה כאן". לדבריה, "העולם קצת שכח שנפאל מתמודדת עם קשיים".
עוד בוואלה! NEWS:
עדויות מהזוועה בנפאל: "ניפצנו קירות במשך שעתיים כדי לחלץ גופות"
הרעש בנפאל: צפו בתיעוד ממעוף הציפור
"העשייה חשובה מהתנאים": הנשים שמנצחות על משלחת צה"ל בנפאל
התערוכה, שזכתה לשם "Reflections", מורכבת מסיפוריהם של 20 נפאלים. כל סיפור מלווה בתמונה, איור, טקסט ואודיו. פתיחת התערוכה תלווה גם בהשקת אתר אינטרנט ובו הסיפורים והיצירות, כמו גם ספר שיימכר לקהל הרחב. "כל אחד מהמתנדבים שלקח חלק בפרויקט הזה ראיין אנשים שחיים בנפאל, בגילאים שונים, בצורות חיים שונות, עם סיפורים שונים. אנשים שאיבדו את הבית או כאלה שאיבדו קרובי משפחה, כאלה שאיבדו גם וגם חלקם סיפורים קשים וחלקם מעוררי השראה", הסבירה קינד לרר.
היא סיפרה על אזורים רבים שבהם הבתים שנהרסו טרם שוקמו. ואכן, הממשלה הנפאלית זכתה לביקורת חריפה מבית ומצד הקהילה הבינלאומית, בשל העיכוב בתהליכי השיקום של כמיליון בתים למרות סיוע שהוענק לה מצד מדינות ומוסדות זרים בסך 4.1 מיליארד דולרים ובשל העובדה שאזרחים רבים שאיבדו את כל רכושם ברעש לא קיבלו סיוע מהרשויות.
קינד לרר סיפרה: "אנשים חיים בבתים זמניים, עם בעלי החיים. למשפחות האלה היו בתים יפים, אבל עכשיו אין להם את הידע, האמצעים או הכלים לבנות מחדש. הם מחכים לממשלה או לארגוני סיוע שיעזרו להם". לדבריה, "הם איבדו את כל החסכונות שלהם, גם את הבקר והצאן שהיה להם, כך שאין להם מאיפה להביא מימון לבנייה מחדש של הבית. כל אחד משקם את עצמו, אבל אין שיח ברמה הלאומית".
"מכל הסיפורים יש ילד אחד שנכנס לי ללב, סנטוש, ילד מקסים בן 12 שגר בכפר טאקוויה", סיפרה קינד לרר. "כל הכפר שלו, כולל הבית שלו, נהרס לחלוטין - והוא מתאר זאת בתמימות ובסוג של אופטימיות, אבל מודע למצב ולאופן שבו החיים השתנו. כיצד ההורים עכשיו לחוצים, מתרוצצים ומנסים לשרוד את היום-יום. הוא גם מספר שבכפר אנשים שותים ומעשנים ושיש דיכאון וייאוש. אנשים שהיו חרוצים יושבים היום ובעיקר מעבירים את זמנם בשתיית אלכוהול".
לדבריה, סנטוש הקטן סיפר כי בית הספר הוא נקודת האור היחידה שלו מאחר שלא נהרס ברעידת האדמה. "הוא נהנה ללכת לשם כל יום והמקצוע האהוב עליו הוא אנגלית. הוא מספר שחודש אחרי הרעידה הם לא למדו, ולא היה להם מה לעשות והיה קצת קשה", אמרה.
"התשובה שלו שהכי שבתה את לבי הייתה שכאשר שאלתי אותו מה החלום שלו, הוא אמר שהוא רוצה להיות עובד סוציאלי או פעיל חברתי כדי לשפר את העתיד בכפר, לעזור לילדים שלא מקבלים חינוך כפי שהוא מקבל. אחרי תשובה כזו נהיינו חברים, ביקרתי אותו בבית והוא לא יישכח", הוסיפה.
בין ההרוגים באסון הטבע היה גם הישראלי אור אסרף, בן 22 במותו, ששירת בצה"ל ביחידת אגוז. גופתו אותרה שמונה ימים לאחר האירוע, על ידי צוות חילוץ ישראלי. לאחר שנמצא, אמר אביו פטריק: "הבטחנו להשיב את אור הביתה, וקיימנו".
לדבריו, אור נמצא על ידי חבריו לצוות ביחידת אגוז, בפיקוד הישיר של מפקד הצוות שלו. "הוא והחברים שלו עבדו באזור הזה שלושה ימים בתנאים לא תנאים, בחיפושים מפרכים תוך סיכון חיים נורא. חברים של אור שאיתרו אותו לקחו אותו יחד איתם במורד הטרק בכיוון הכפר הקרוב, שהוא במרחק שעה הליכה. מדובר בתנאים קשים של הליכה בחושך, תוך סיכון חיים, כדי להחזיר אותו הביתה".
