(צפו: סרטון תמיכה בהיילו, שפורסם לפני הדיון בעליון בדצמבר 2014)
חודש דצמבר 2014 היה עמוס במיוחד בבית המשפט העליון. במהלכו שמעו השופטים לא מעט ערעורים בתיקים מורכבים ומתוקשרים. ערעור הולילנד התפרס על פני ארבעה ימים וכלל אלפי מסמכים לעיון השופטים. גם הערעור בתיק רומן זדורוב, רוצח תאיר ראדה, נערך באותו החודש ושופטי העליון כתבו החלטה ארוכה ומנומקת מדוע הוא אשם. זאת, גם אם חלק מהציבור עדיין לא השתכנע בכך.
שני התיקים הללו הם תיקים מורכבים מאוד ובית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים נתן בהם החלטה רק כעבור שנה. מערערי הולילנד היו כל העת הזאת בבית, לאחר שעונשם עוכב עד לביצוע ההחלטה. זדורוב חיכה לתשובה בתא כלאו.
באותו החודש שמע בית המשפט העליון ערעור נוסף. היה זה ערעורו של יונתן היילו שנידון ל-20 שנות מאסר, ושאליו המתין יותר מחצי שנה. היילו, תושב נתניה בן 25 ובן למשפחה של יוצאי אתיופיה, הורשע בבית המשפט המחוזי בלוד ב-2011. הוא נמצא אשם ברצח ירון איילין, בן 27, בשכונת קריית נורדאו שאירע שנה קודם לכן. היילו, שמיוצג על ידי עורך הדין אלון אייזנברג, טען כי נסחט ונאנס פעמיים בעבר על ידי איילין, עוד לפני ליל הרצח. לטענתו של היילו, איילין - בעל עבר פלילי שהורשע בעבר באונס - ניסה לסחוט ולאנוס אותו בשלישית באותו הלילה. לכן, היילו נימק את המניע למעשיו הגנה עצמית.
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו על בית המשפט העליון: "אין מוסד שנמצא מעל הביקורת"
בעקבות שביתת הפרקליטות: הדיון בעונשו של האנס יניב נחמן נדחה
שופט המיעוט במשפט זדורוב: "חזקת החפות גוברת על דעת הרוב"
היילו סיפר כי לא תכנן לפגוש את איילין בליל הרצח. לדבריו, לאחר שנפגשו, החל להתפתח דין ודברים ביניהם, ולטענתו של היילו נשמעו בו גם הערות בעלי גוון מיני שייתכן שהיו בהם כדי להוביל לתקיפה מינית נוספת. בשלב מסוים, כך לפי תיאורו של היילו, השניים התרחקו משאר האנשים ששהו לצדם, ואיילין הסתובב להטיל את מימיו. כשביקש להסתובב בחזרה, חנק אותו היילו, חבט באמצעות לבנה בראשו ובאיבר מינו וגרר אותו על הרצפה עד שמת. היילו הסגיר את עצמו למשטרה ואף שחזר את מעשיו בפני החוקרים.
בגזר הדין כתבו השופטים כי היילו פגע במעשיו בערך העליון - קדושת החיים. "השמירה על קדושת החיים היא העומדת בראש תכליות הענישה, במקום שבו מדובר בנטילת חיי אדם. הזכות לחיות עומדת לכל אדם באשר הוא אדם, גם אם פשע וחטא ודמו של כל אדם אינו הפקר. אף אם היה הנאשם קורבן למעשים איומים וקשים מצד המנוח, ישנן דרכים חוקיות להתמודד עם מעשים עבריינים כאלה ואין לתת לגיטימציה לנטילת חיים של אחר, גם בסיטואציות קשות ומורכבות", נכתב.
בשבועות שלפני הדיון בערעור התנהל קמפיין ברשתות החברתיות וגם מחוץ להן, שקרא לבית המשפט לשקול מחדש את עונשו של היילו. בין היתר פורסם גילוי דעת, שעליו חתומים 48 חברי כנסת, משפטנים בכירים, אנשי אקדמיה ופעילים למען זכויות נשים, בהם חברות הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), תמר זנדברג ומיכל רוזין (מרצ) ומרב מיכאלי (העבודה), פרופ' עמנואל גרוס והשופטת בדימוס סביונה רוטלוי, ראש התכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ד"ר רוני הלפרן, וארגונים כמו איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל, "עלם" - עמותה לנוער במצבי סיכון.
החותמים טענו כי על בית המשפט העליון להתחשב בערעור בנסיבות המיוחדות של הפגיעה המינית בהיילו ולהציף את קשר השתיקה שאופף את נושא הפגיעה המינית בגברים. "לצופה מן הצד, לעתים לא יהיה ברור מדוע נפגע של תקיפה מינית אינו פועל על מנת למנוע את הפגיעה או מדוע הוא אינו מתלונן למשטרה. התמיהה אף גדלה כשהקורבן הוא גבר, שמבחינה חברתית נחשב לבעל סבירות גדולה יותר להתגונן באופן פעיל נגד התוקף", נכתב בגילוי הדעת. גילוי דעת נוסף, שעליו חתומים מומחים מתחום בריאות הנפש, קרא לבית המשפט העליון להתייחס להיילו כנפגע טראומה מינית.
פרק הזמן למתן ההחלטה, שצפויה להימסר בחודש הבא, נחשב לארוך במיוחד ובדיון שנערך בדצמבר 2014 אף רמזו השופטים אליקים רובינשטיין, דפנה ברק-ארז וחנן מלצר לעורך דינו של היילו כי יהיו נכונים יותר לשקול הפחתה בעונש בשל אחריות מופחתת לנוכח הנסיבות מאשר מתן זיכוי מלא מעבירת הרצח.
מדוברות הנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "התיק מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות שהצדדים מודעים להן, ואף ניתנו השלמות לאחר הדיון. על דעת באי כוח הצדדים ייעשה מאמץ לפרסם את פסק הדין במהלך חודש מאי 2016".