לפצצה שהטילו אתמול (ראשון) שופטי בג"ץ בביטול מתווה הגז, בטענה כי פסקת היציבות בו "אינה יכולה לעמוד", עשויים להיות גלי הדף משמעותיים בשדה הפוליטי. זאת אף על פי שהעמדה העקרונית של בית המשפט, לפיה הפסקה, המבטיחה למשקיעים כי תנאי מתווה הגז לא ישונו במשך עשור אינה תלויה באף הצבעה בכנסת.
לכאורה, עמדתם של העותרים התקבלה ובית המשפט קבע כי יש להכניס שינויים בסעיף היציבות, שבלעדיו אין מתווה - נקודה. אלא ששרת המשפטים איילת שקד וגם שרים וח"כים אחרים כבר הבהירו כי את הסעיף הספציפי הזה ניתן להעביר בחקיקה. מבחינתם, זו המשמעות של המשפט המופיע בהחלטת בג"ץ: "תקפו של המתווה כולו (בנפרד מפסקת היציבות) אינו מותנה בעיגונו בחקיקה ראשית". מכאן, שגם אם בית המשפט ביקש להבהיר שלא יקבל את פסקת היציבות כפי שהיא בין שתחוקק ובין שלאו, מדובר במאבק שנמצא כבר עמוק במסדרונות הכנסת, וזה עומד להיות מאבק פוליטי מעניין.
רק לפני כמה חודשים נראה היה שלראש הממשלה בנימין נתניהו אין סיכוי להעביר את פסקת היציבות בכנסת, אבל דווקא היום הדברים נראים מעט אחרת. השרים משה כחלון, יואב גלנט וחיים כץ הודיעו אז שלא ישתתפו בהצבעה על אותו סעיף 52 מפורסם לחוק ההגבלים משום שהם מצויים בניגוד עניינים. מצב הכוחות בכנסת עמד על 59 קולות לאופוזיציה, 58 לקואליציה, כששלושה שרים שאינם משתתפים. נתניהו היה שרוי במבוכה גדולה, והמתווה נתקע למשך חודשים.
עוד באותו נושא:
נתניהו: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של ישראל"
המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקיקת סעיף היציבות במתווה הגז
נתניהו בבג"ץ: "אם מתווה הגז לא יאושר - ייגרם נזק ארוך טווח לישראל"
אלא שבמקביל, ובמנותק מאותו הליך, עבר בחודשים האחרונים בכנסת "החוק הנורבגי", שאותו דרש בנט בהסכמים הקואליציוניים. החוק מאפשר לשר אחד מכל מפלגה להתפטר מהכנסת כך שחבר הכנסת הבא ברשימה יחליף אותו. בחודש ינואר האחרון התפטר כחלון מהכנסת ובמקומו נכנס חבר הכנסת אכרם חסון. כעת, מצב הכוחות הוא שוויון 59 עם שני שרים שאינם משתתפים בהצבעה.
כעת, בשל העובדה שגלנט שייך לסיעת כולנו, שכבר השתמשה במכסת "החוק הנורבגי", סביר להניח כי כעת יופנו כל הלחצים לכיוונו של השר חיים כץ מהליכוד. השר כץ יתבקש להתפטר מהכנסת ובכך לאפשר לסעיף פסקת היציבות לעבור, מה שיאותת לבג"ץ כי הכנסת שהיא הריבון אמרה את דברה בנוגע לסוגיה. איתות שעשוי להפוך לפרק נוסף בסדרת העימותים בין הממשלה ובג"ץ בנוגע להיקף הסמכויות של בית המשפט. בינתיים, מלשכתו של כץ נמסר בתשובה לשאלת וואלה! NEWS מה יעשה אם וכאשר יתבקש להתפטר: "אין תגובה".
אפשרות נוספת היא לנסות ולקושש את קולותיהם של חברי ישראל ביתנו, אחרי שיו"ר המפלגה אביגדור ליברמן הבהיר בעבר כי הוא תומך עקרונית במתווה אך לא יעזור לו לעבור. עם זאת, לתמיכת ישראל ביתנו עשוי להתלוות מחיר פוליטי גבוה שנתניהו לא ימהר לשלם.
עימות חזיתי חסר תקדים בין ראש ממשלה לעליון
אולם במקביל לדרמה הפוליטית והכלכלית מתחולל גם עימות חזיתי חסר תקדים בין ראש הממשלה לבין בית המשפט העליון. בהודעה חריגה בחריפותה כתב אמש נתניהו כי "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל". הוא כינה אותה "תמוהה" והאשים את הפסיקה בגרימת "נזק קשה לכלכלת ישראל".
שר התיירות יריב לוין היה אפילו חריף ממנו, כשכינה את ההחלטה "הזויה" והאשים מפורשות את שופטי בג"ץ בכך שהם "מחבלים בעבודת הממשלה". אלא שלהבדיל מנתניהו, שסיים את דבריו במשפט - "נמצא דרכים אחרות", שממנו עולה השלמה עם תוכן הפסיקה, לוין עצמו טען כי זו ההזדמנות לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בהמשך אף טען כי יש לשנות את "פניה של מערכת המשפט". סביר להניח שבשבועות הקרובים ישובו השרים לוין ושקד להפעיל לחצים על כחלון, שמונע את קידום החוק השנוי במחלוקת, לאחר שבתחילת הקדנציה הגיעו הדיונים בנושא למבוי סתום.
(עדכון ראשון: 23:00)