בג"ץ ביטל את מתווה הגז: סעיף היציבות נפסל, הדיון חוזר לכנסת

השופטים קיבל את העתירות וקבעו כי סעיף היציבות, שלפיו לא תהיה התערבות רגולטורית במתווה בעשר השנים הקרובות, אינו יכול לעמוד. המשמעות היא ביטול מתווה הגז במתכונתו והעברתו למדינה להסדרתו תוך שנה

27/03/2016
צילום: רוני כנפו, עריכה: מתן חדד

(בחודש שעבר: נתניהו התייצב בבג"ץ והגן על מתווה הגז)

בג"ץ קיבל היום (ראשון) את חלק מהעתירות שהוגשו נגד מתווה הגז. ברוב של ארבעה שופטים נגד אחד הוחלט כי סעיף היציבות, הקובע כי לא תהיה התערבות רגולוטרית במתווה במשך עשר השנים הקרובות, אינו יכול לעמוד כפי שהוא. המשמעות היא ביטול מתווה הגז במתכונתו הנוכחית ומתן שנה למדינה להסדיר אותו מחדש.

לפי דעת השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן, שהחליטו לקבל את העתירות בעניין הסעיף, אל מול השופט נעם סולברג שהתנגד - כבילת הממשלה למתווה מבלי היכולת לשנות חקיקה במשך עשר שנים, אינה יכולה לעמוד. לפי ההחלטה, "דין המתווה כולו להתבטל, אך יש לתת למדינה פרק זמן של שנה שבו באפשרותה לפעול להסדרת הדרוש בהתאם לפסק הדין. בתום שנה ממועד פסק הדין וככל שלא תהיה הסדרה בעניין - יבוטל מתווה הגז".

השופט סולברג, הידוע בדעותיו השמרניות, טען כי אף שפסקת היציבות הרגולטורית מגבילה את שיקול הדעת המנהלי של הממשלה, יכולה לעמוד. לדבריו, אין צורך בחקיקת מתווה הגז "ודיינו בהחלטת הממשלה שאושרה במליאת הכנסת".

עוד באותו נושא:
מרצה לחינוך: "תקוותי ששופטי בג"ץ ייתלו באשמת בגידה חמורה"
המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקיקת סעיף היציבות במתווה הגז
למה נתניהו נלחם בכזה חירוף נפש על מתווה הגז?

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
התחייבות הממשלה להוראות הכבילה "חוצה את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית וצובעת אותם בצבע בלתי חוקי"

המשנה לנשיאה רובינשטיין, שכתב את פסק הדין, טען כי "הממשלה חרגה מגדר סמכותה, כאשר ביקשה – גם אם ברצון טוב – לערוך בעצמה רגולציה של סוגיה מערכתית רב קודקודית רגישה, חשובה ובעלת השלכות אדירות, שלא על דרך חקיקה". לדבריו, המתווה נקבע בחוסר סמכות.

גם השופטת חיות, שעתידה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון החל משנת 2017, הצטרפה אל רובינשטיין והשתמשה במילים קשות יותר. "אשר להוראות הכבילה - הוראות אלה מרחיקות לכת ביותר בין היתר משום שהן כובלות את ידיה ורגליה של הממשלה כמי ששולטת למעשה על הליך החקיקה בכנסת, ליזום חקיקה".

כמו כן, קובעת השופטת חיות כי "ההתחייבות האקטיבית של הממשלה במסגרת הוראות הכבילה לסכל כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, אם יחוקק בעקבות הצעת חוק פרטית, חוצה את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית וצובעת את הוראות הכבילה בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק".

טוב לדעת (מקודם)

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים ללב

מוגש מטעם שחל
"הציבור בישראל יכול לזקוף קומה". המחאה נגד מתווה הגז(צילום: ראובן קסטרו)

עם זאת, השופטת חשבה שאין לבטל את כל המתווה אלא רק את סעיף זה. חשוב לציין, כי כל השופטים הסכימו כי אין בעייתיות בהפעלת סעיף 52 משיקולים ביטחוניים שלדבריהם, אכן מתקיימים בעניין זה.

השופט סולברג, שהיה בדעת מיעוט, כתב כי לדעתו, הממשלה מוסמכת על פי חוק לקבוע את מתווה הגז בדרך שעשתה. לדבריו, "על הממשלה – בהיותה נאמן הציבור בנכסי המדינה – מוטלת חובה להפעיל את סמכותה בנושא הנידון שהוא בליבת העשייה הממשלתית, על מנת לשמור באופן מיטבי על זכויות הקניין של המדינה בגז הטבעי. לא זו בלבד שהממשלה רשאית הייתה להחליט, לפעול ולעשות, היא הייתה חייבת לעשות כן. זו אחריותה, וזהו תפקידה".

מטה מאבק הגז בתגובה להחלטה: ניצחון לצדק על השחיתות

במטה מאבק הגז מסרו בתגובה להחלטת בג"ץ כי פסילת מתווה מונופול הגז היא "ניצחון לצדק על השחיתות וניצחון למאבק הציבורי הנחוש על קשרי ההון-שלטון בין הפוליטיקאים לטייקוני מונופול הגז".

לדברי המטה, "בג"ץ עמד כחומה אחרונה אל מול הניסיון להעלות את מונופול הגז וטייקוני מונופול הגז אל מעל החוק בישראל. בכך, מנע בג"ץ את התקרבות ישראל לחיק מדינות העולם השלישי, שבהן תאגידים נמצאים מעל החוק, בזכות קשרי הון-שלטון מושחתים.

בג"ץ דחה את עמדת המדינה. נתניהו מגן על מתווה הגז בבג"ץ(צילום: פול צלמים, גיל יוחנן)

"הציבור בישראל, שאינו מוכן לאפשר את גזל משאבי הטבע והמשך מכירת החיסול של המדינה לקומץ טייקונים, יכול לזקוף קומה היום. מאבק ציבורי נחוש בכוחם העצום של ההון והשלטון, יכול להצליח בישראל של שנת 2016".

בשותפויות לווייתן בירכו על כך שבג"ץ קיבל את מתווה הגז למעט סעיף היציבות. "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים – ועל כך אנו מברכים.

"עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. אנו נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף שנת 2019".

העברת מתווה הגז לכנסת עלולה להיתקל בקשיים

החלטת בג"ץ טרפה למעשה את הקלפים בשדה הפוליטי ומחזיר את המתווה למצב של חוסר ודאות שכן העברתו בכנסת עלולה להיתקל בקשיים. השרים יואב גלנט וחיים כץ הודיעו שהם בניגוד עניינים ולכן נוצר בכנסת שוויון 59. סיעת ישראל ביתנו הודיעה שחבריה יתמכו במתווה אולם לא יסייעו להעביר בכנסת את הנספחים שלו ולכן בפעם הקודמת, התקשה נתניהו להעביר את המתווה בכנסת.

בעקבות ההחלטה הדרמטית אמר ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, כי חברי סיעתו תומכים בקביעת בג"ץ. "מדינת ישראל חייבת לפעול כפי שהורה לה בית המשפט הגבוה לצדק", כתב בעמוד הטוויטר שלו, "אנחנו בכולנו תומכים באופן בלתי מסוייג באימוץ הנורמות והקביעות של בג"ץ בעניין זה".

המדינה התנגדה לחקיקה זו. אסדת גז(צילום: דובר צה"ל)

בדיונים שהתנהלו בנושא המליץ בג"ץ למדינה להעביר כחוק את סעיף היציבות במתווה הגז בכנסת ולא להסתפק רק בהחלטת הממשלה בעניין. עמדת המדינה טענה כי אין מקום לחקיקה כזו, שכן היא נבחנה על ידי ראש בנימין נתניהו, שר האנרגיה יובל שטייניץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

בחודש שעבר הורו שופטי בג"ץ לפרקליטות להסביר מדוע לא תעביר בחקיקה את סעיף היציבות. בהודעת המדינה נכתב כי הוחלט שסעיף היציבות במתווה הנוכחי הוא "סביר וראוי, ובלעדיו עולה חשש כבד כי לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז". לפי עמדת המדינה, הבאת הסעיף לאישור הכנסת עשויה להביא לסיכול המתווה כולו, וכי "בהינתן הסוגיות הביטחוניות הכרוכות במתווה", יש לאשר את הסעיף כפי שהוצע על ידי המדינה.

המתנגדים למתווה הגז, והבולטת בהם חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, טענו כי מתווה הגז "לא עומד במבחן המציאות" ושתגובה המדינה לבג"ץ "שקרית". "מתווה הגז מעולם לא אושר בכנסת", אמרה אז. "אלא אושרה רק הודעת ראש הממשלה. אני מכבדת את שופטי בג"ץ ואת הכרעתם, אך תהא אשר תהא החלטתם - מתווה הגז לא יצא לפועל". היא הכריזה כי אם תהיה שרה ב-15 השנים הקרובות לא תהיה מחויבת לסעיף.

במהלך הדיונים בעתירות נגד המתווה, ביקש ראש הממשלה נתניהו להופיע מול שופטי בג"ץ. "אנחנו בנקודת זמן קריטית. אנחנו בדקה ה-90 מבחינת פוטנציאל הגז. כל עיכוב יכול להביע לתוצאות חמורות", הקריא נתניהו מדף. "אף שהמתווה אושר, אין לו חלופה ריאלית ואם הוא לא יאושר ייגרם נזק ארוך טווח למדינה. אני פה כדי להפחית את החששות של סעיף 52. איני זקוק לדחיפה כדי לקדם תחרות, אני משקיע במאבק באינטרסים. ללא המתווה אין תחרות ואין פיתוח, אין השקעות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully