פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקיקת סעיף היציבות במתווה הגז

      בתגובה לדרישת שופטי העליון, מסרה פרקליטות המדינה כי הבאת הסעיף המונע שינויים במתווה ב-15 השנים הקרובות להצבעה בכנסת עשויה לסכן את המתווה כולו. באופן חריג, ביקשה המדינה שההוראה תחול רק על הסכמים עתידיים, ולא על המתווה הנוכחי

      המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקיקת סעיף היציבות במתווה הגז
      צילום: רוני כנפו, עריכה: מתן חדד

      (נתניהו בעדותו בפני שופטי בג"ץ, בשבוע שעבר)

      המדינה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ הודעה במסגרת הדיון בעתירות נגד העברת מתווה הגז. בהודעה נמסר כי עמדת המדינה היא שאין מקום לחקיקת סעיף היציבות במתווה הגז, כפי שדרשו שופטי בית המשפט העליון, ויש להסתפק בהחלטת הממשלה בנושא. עוד צוין בהודעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין ענר הלמן ורן רוזנברג מפרקליטות המדינה, כי הצעת בג"ץ בנושא נבחנה, בין היתר, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה יובל שטייניץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

      זאת בעקבות הוראת השופטים לפרקליטות, להסביר תוך שבוע מדוע לא תעביר בחקיקה את הסעיף במתווה הגז הקובע כי לא תהיה התערבות רגולטורית במתווה ב-15 השנים הקרובות. בהודעת המדינה נכתב כי הוחלט שסעיף היציבות במתווה הנוכחי הינו "סביר וראוי, ובלעדיו עולה חשש כבד כי לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז".

      עוד בוואלה! NEWS:
      שופטי בג"ץ למדינה: שקלו העלאת סעיף היציבות במתווה הגז להצבעה בכנסת
      נתניהו בבג"ץ: "אם מתווה הגז לא יאושר - ייגרם נזק ארוך טווח לישראל"
      דעה | למה נתניהו נלחם בכזה חירוף נפש על מתווה הגז?

      בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז, בית המשפט העליון, 14 בפברואר 2016 (פול צלמים , גיל יוחנן)
      הסעיף "סביר וראוי". נתניהו בדיון בבג"ץ, לפני כשבוע (צילום: גיל יוחנן)

      עוד ציינה המדינה כי הבאת הסעיף לאישור הכנסת עשויה להביא לסיכול המתווה כולו, וכי "בהינתן הסוגיות הביטחוניות הכרוכות במתווה", יש לאשר את הסעיף כפי שהוצע על ידי המדינה. כמו כן, ביקשה המדינה באופן חריג כי אם השופטים יחליטו לחייב חקיקה בכנסת בנוגע לסעיף היציבות, ההוראה תחול רק על הסכמים עתידיים ולא על מתווה הגז הנוכחי.

      חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני טענה כי תגובת המדינה לבג"ץ היא "שקרית". לדבריה, "מתווה הגז מעולם לא אושר בכנסת. אושרה רק הודעת ראש הממשלה. אני מכבדת את שופטי בג"ץ ואת הכרעתם, אך תהא אשר תהא החלטתם - מתווה הגז לא יצא לפועל. הוא אינו עומד במבחן המציאות, ההיגיון והצדק. אם וכאשר אהיה שרה, לא אהיה מחוייבת לפסקת היציבות ואינני היחידה".

      הפגנה נגד מתווה הגז מול ביתו של יצחק תשובה בנתניה, דצמבר 2015 (שלומי גבאי)
      "אנחנו בנקודת זמן קריטית". הפגנה נגד מתווה הגז בנתניה (צילום: שלומי גבאי)

      במהלך הדיון בבג"ץ בשבוע שעבר, אמר נתניהו: "אנחנו בנקודת זמן קריטית. אנחנו בדקה ה-90 מבחינת פוטנציאל הגז. כל עיכוב יכול להביע לתוצאות חמורות". הוא הקריא נתניהו את הדברים ולא דיבר בחופשיות כפי שעושה בדרך כלל. "למרות שהמתווה אושר אין חלופה ריאלית ואם הוא לא יאושר ייגרם נזק ארוך טווח למדינה. אני פה כדי להפחית את החששות של סעיף 52. אינני זקוק לדחיפה כדי לקדם תחרות, אני משקיע במאבק באינטרסים. ללא המתווה אין תחרות ואין פיתוח, אין השקעות".

      ראש הממשלה הבהיר בדבריו כי "החשיבות של המתווה לביטחון הלאומי והביטחון האנרגטי, וגם למעמדנו המדיני במזרח התיכון ובים התיכון". הוא הסביר: "נאבד את פוטנציאל ייצוא גז עם ירדן, טורקיה, מצרים, הפלסטינים וגם עם האיחוד האירופי. אישור המתווה מהווה מנוף ראשון מבחינה מדינית והוא חיוני למדינה. ישראל נתפשת כמדינה בעלת רגולציית יתר, ולכן אנו עומדים בפני בעיה משמעותית בתחום הרגולציה בגז. מדינות אחרות ילכו לאויבנו וייקחו מהם אז ולכן אנו ברגע מכונן".

      נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה, העניק משקל רב לממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, כשהסביר מדוע הפעיל את סעיף 52. לטענתו, גילה עיכב את הוצאתו של המתווה לפועל ותלה בו את האשמה לביטול הסכם הגז בין ישראל לירדן. "ערערנו את אמון הבנקים והחברות הזרות. משכנו את החבל ואין לזה תקדים באף מקום. אם נמתח אותו יותר, הוא ייקרע", אמר נתניהו, והוסיף כי גילה אחראי גם ליצירת אי-יציבות רגולטורית. כל אלה, לדבריו, הביאו אותו להתערב ולהפעיל את סעיף 52.