פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שופטי בג"ץ למדינה: שקלו העלאת סעיף היציבות במתווה הגז להצבעה בכנסת

      בצעד מפתיע, דרשו השופטים לשקול להעביר להצבעה במסגרת חקיקה את סעיף היציבות, אחד מהמהותיים והשנויים במחלוקת שנחתמו בין חברות הגז למדינה, כך שלא יהיה חלק מההחלטות הממשלתיות בחסות סעיף 52. אם הוא לא יעבור ברוב, הדבר יעכב את הוצאת המתווה לפועל

      שופטי בג"ץ למדינה: שקלו העלאת סעיף היציבות במתווה הגז להצבעה בכנסת
      צילום: רוני כנפו, עריכה: מתן חדד

      לאחר ששר הכלכלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אתמול (ראשון) להעיד בפני חמישה שופטי בג"ץ בדיון בנוגע לעתירות נגד מתווה הגז, הורה השופט אליקים רובינשטיין למדינה לשקול להעביר את סעיף היציבות במסגרת חקיקה, ולא כהחלטה ממשלתית בחסות סעיף 52. משמעות הדבר היא שבעוד כלל המתווה יכול לעבור כהחלטת ממשלה, בג"ץ ממליצים להעבירו בהצבעה בכנסת. אם לא יהיה רוב לסעיף היציבות, יהיה קשה להוציא את המתווה לפועל.

      על המדינה לשקול את העברת סעיף היציבות כבר בשבוע הקרוב, ואם תסרב לכך – תצטרך לנמק את החלטתה. הסעיף היווה מכשול משמעותי בין חברות הגז למדינה, ובחודש אוגוסט הושגה הסכמה על הנוסח שלו: בתחילה הוא קבע כי המדינה לא תוכל לערוך שינויים מהותיים במשק הגז עד לשנת 2025, וכך למעשה ידיהן של הממשלות הבאות יהיו כבולות, אך במסגרת ההסכמות, תוקן הסעיף והכנסת תוכל לבצע שינויים במתווה תחת מגבלות.

      עוד בנושא:
      נתניהו בבג"ץ: "אם מתווה הגז לא יאושר - ייגרם נזק ארוך טווח לישראל"
      נתניהו לבג"ץ: "ללא מתווה הגז ייתכן נזק של ממש לביטחון ישראל"

      בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז, בית המשפט העליון, 14 בפברואר 2016 (פול צלמים , גיל יוחנן)
      (צילום: גיל יוחנן)

      במהלך הדיון, אמר נתניהו לשופטי בג"ץ: "אנחנו בנקודת זמן קריטית. אנחנו בדקה ה-90 מבחינת פוטנציאל הגז. כל עיכוב יכול להביע לתוצאות חמורות". הוא הקריא נתניהו את הדברים ולא דיבר בחופשיות כפי שעושה בדרך כלל. "למרות שהמתווה אושר אין חלופה ריאלית ואם הוא לא יאושר ייגרם נזק ארוך טווח למדינה. אני פה כדי להפחית את החששות של סעיף 52. אינני זקוק לדחיפה כדי לקדם תחרות, אני משקיע במאבק באינטרסים. ללא המתווה אין תחרות ואין פיתוח, אין השקעות".

      ראש הממשלה הבהיר בדבריו כי "החשיבות של המתווה לביטחון הלאומי והביטחון האנרגטי, וגם למעמדנו המדיני במזרח התיכון ובים התיכון". הוא הסביר: "נאבד את פוטנציאל ייצוא גז עם ירדן, טורקיה, מצרים, הפלסטינים וגם עם האיחוד האירופי. אישור המתווה מהווה מנוף ראשון מבחינה מדינית והוא חיוני למדינה. ישראל נתפשת כמדינה בעלת רגולציית יתר, ולכן אנו עומדים בפני בעיה משמעותית בתחום הרגולציה בגז. מדינות אחרות ילכו לאויבנו וייקחו מהם אז ולכן אנו ברגע מכונן".

      בנימין נתניהו בדיון על מתווה הגז, בית המשפט העליון, 14 בפברואר 2016 (פול צלמים , גיל יוחנן)
      "משכנו את החבל ואין לזה תקדים באף מקום". נתניהו (צילום: גיל יוחנן)

      שר הכלכלה העניק משקל רב לממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, כשהסביר מדוע הפעיל את סעיף 52. לטענתו, גילה עיכב את הוצאתו של המתווה לפועל ותלה בו את האשמה לביטול הסכם הגז בין ישראל לירדן. "ערערנו את אמון הבנקים והחברות הזרות. משכנו את החבל ואין לזה תקדים באף מקום. אם נמתח אותו יותר, הוא ייקרע", אמר נתניהו, והוסיף כי גילה אחראי גם ליצירת אי-יציבות רגולטורית. כל אלה, לדבריו, הביאו אותו להתערב ולהפעיל את סעיף 52.

      במסגרת השיקולים הביטחוניים שהביאו אותו להפעיל את הסעיף, אמר כי במהלך "צוק איתן" היה ניסיון לתקוף את אסדת תמר. "יש רק אסדה אחת של תמר, ובמהלך 'צוק איתן' ניסו לתקוף אותה. אם צריך, תקבלו סקירה", אמר לשופטים. "המצב מסכן את הביטחון. תארו לעצמם שישראל מחזיקה רק תחנת כוח אחת. למזלנו יש יותר, אבל אויבנו יודעים שיש אסדה אחת והם מפתחים יכולות ואנחנו מפתחים תחרות".

      (עדכון ראשון: 19:29)