ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני) תצהיר לבג"ץ לקראת הופעתו בדיון בשבוע הבא בעניין העתירות נגד מתווה הגז, ובו טען לסכנה לביטחונה של ישראל במידה שהמתווה לא יאושר. "אני סבור שללא המתווה, ייגרם נזק של ממש לביטחון ישראל ולכלכלתה ויוחמצו הזדמנויות יחסי חוץ", אמר. עוד נטען בתצהיר, שמגיש נתניהו מתוקף תפקידו כשר הכלכלה, כי מדינת ישראל נתפסת כמדינה שיש בה רגולציית יתר והדבר לא מייצר "סביבה ידידותית לזרים", והסביר חלק מהחברות הגדולות בעולם בתחום הגז נמנעות מההשקעה במאגרים בישראל.
נתניהו הוסיף כי כל חלופה שהוצגה עבור המתווה היא תיאורטית ובלתי-ישימה בלוח הזמנים. כמו כן, ציין את היחסים של ישראל, יוון וקפריסין כדוגמה לקידום הזדמנויות ביחסי החוץ של ישראל בהקשר לגז. הוא הוסיף גם כי ישראל מקיימת משא ומתן מדיני מול ממשלות טורקיה ומצרים במטרה לייצא גז אליהן, או להשתמש בהן כתחנת מעבר לייצוא למדינות נוספות.
עוד בנושא:
דרמה בבג"ץ: נתניהו ביקש להופיע בדיון הבא על מתווה הגז
"ביבי שודד אותנו": מאות הפגינו נגד מתווה הגז ברחבי הארץ
המפעל שנלחם על חיבור לגז הטבעי - ביקש להתנתק בשל המחירים הגבוהים
כמו כן, טען כי כל עיכוב פיתוח אסדות הגז עלול להוביל לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. הוא הסביר כי יש הזדמנויות מדיניות החשובות במתווה וכי עיכוב פיתוח האסדות האחרות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחת, שלדבריו תהיה מאוימת מבחינה ביטחונית ללא כל חלופה.
מטה מאבק הגז: "נתניהו פועל לטובת ניפוח כיסי הטייקונים"
במטה מאבק הגז הגיבו לתצהיר ומסרו כי הוא "תלוש מהמציאות ומנסה לצייר מציאות שתתאים לאינטרסים של חברות מונופול הגז, נובל ודלק". לטענת המטה, "מאמציו הבלתי נלאים של נתניהו למכור את אוצר הטבע היקר ביותר של ישראל בחו"ל לטובת ניפוח כיסיהם של טייקוני הגז, מהווים הפקרות ופגיעה באזרחי ישראל, היום ובעתיד".
במטה ציינו כי "התייצבות נתניהו בבג"ץ בשירות טייקוני מונופול הגז נועדה להלך אימים על שופטי העליון. נתניהו טוען ל'קיפאון' במשק הגז, אך הגז זורם למשק הישראלי ממאגר תמר. מתווה מונופול הגז אינו מעניק כל יתרון למדינת ישראל, אלא הטבות מופלגות לחברות הגז ללא כל הצדקה ועל חשבונם של אזרחי ישראל ואנו מקווים שבית המשפט יפסול אותו".
נתניהו ביקש בשבוע שעבר להופיע מול המתווה, לאחר שהעותרים ביקשו מהשופטים להוציא צו על תנאי. הצו יחייב את המדינה לנמק את צעדיה שנגדם הוגשה העתירה, כולל הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שהסמיך את נתניהו לאשר את המתווה בנימוק ביטחוני והחלטת הממשלה שהייתה לטענת העותרים "בלתי סבירה ובלתי מידתית".
העתירות הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לצדק חלוקתי, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועל ידי המפלגות מרצ והמחנה הציוני. הן עוסקות בסוגיות שונות הנוגעות למתווה עצמו ולתהליך אישורו.
עו"ד דפנה הולץ, המייצגת את מרצ, תקפה עם הגשת העתירות את הפעלת סעיף 52, וטענה כי אין בסיס לכך מסיבות של חוץ וביטחון. "מאז קום המדינה לא הפעילו את סעיף 52. היו פה מלחמות, מבצעים. פתאום ביטחון אנרגטי שווה ביטחון? תכף יגיע ביטחון המזון, ביטחון המלח", אמרה. הולץ ביקשה "לאתגר את בית המשפט בשני דברים: חלק א' של המתווה לא מסתדר עם חלק ב', ולכן יש לבדוק אם יש שיקולי ביטחון שגוברים על חוק ההגבלים. לא נשקלו ענייני תחרותיות, על אף שהעלו שיקולי תחרותיות והעוגה לא קפאה".