נושאים חמים

דרמה בבג"ץ: נתניהו ביקש להופיע בדיון הבא על מתווה הגז

בצעד חריג, הסכימה המדינה לנמק את הצעדים בדרך לאישור המתווה, שבגינם הוגשו העתירות לבית המשפט, והחומרים המסווגים שלטענת המדינה מצדיקים את הפעלת סעיף 52 הוגשו לשופטים. המפגינים קראו: "משאבי הטבע שייכים לאזרחים". דיווח לאולפן וואלה! NEWS

צילום: רוני כנפו עריכה: ניר חן

סערת מתווה הגז הגיעה היום (רביעי) לבג"ץ, שדן בעתירות שהגישו מפלגות וארגונים חברתיים נגד אישור המתווה שהתקבל בממשלה בשבועות האחרונים. העותרים ביקשו מהשופטים להוציא צו על תנאי, שיחייב את המדינה לנמק את צעדיה שנגדם הוגשה העתירה, כולל הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שהסמיך את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את המתווה בנימוק ביטחוני והחלטת הממשלה שהייתה לטענת העותרים "בלתי סבירה ובלתי מידתית". נגד טענות אלה טענה המדינה כי החלופה שהציעה הממשלה בדמות המתווה היא הדרך האפקטיבית היחידה למיצוי פוטנציאל הגז, וכי אין כל עילה להתערבות בהחלטת הממשלה.

נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן, הודיע להרכב המורחב של חמישה שופטים במהלך הדיון כי המדינה מסכימה לקיים את הדיון כאילו הוטל צו על תנאי, שיחייב אותה לנמק את צעדיה – אולם ללא הטלת צו של ממש, שידחה את הדיון ככל הנראה בכמה חודשים. עם זאת, המדינה ביקשה תוספת זמן כדי להציג את טענותיה, כדי להשלים בכתב את הדברים שלא הוצגו עד כה. כמו כן, בצעד חריג ביקשה המדינה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להעיד כשר הכלכלה.

לקריאה נוספת:
"ביבי שודד אותנו": מאות הפגינו נגד מתווה הגז ברחבי הארץ
הקשר בין מתווה הגז וההסכם המתגבש עם טורקיה אינו מקרי בהחלט
נתניהו חתם על המתווה: "אלוהים נתן לנו גז שיהפוך אותנו למעצמה"

הפגנה נגד מתווה הגז מחוץ לבית המשפט העליון 3 פברואר 2016 (רוני כנפו)
הפגנה נגד מתווה הגז מחוץ לבית המשפט העליון, היום (צילום: רוני כנפו)

השופט אליקים רובינשטיין אמר בתגובה לבקשת המדינה לגבי הופעת נתניהו, כי ראש הממשלה לא יוכל להופיע היום בבית המשפט, אלא עליו להגיש תצהיר קודם לכן. "אנחנו מבקשים שיוגש תצהיר מחר או מחרתיים ושהוא יגיע לדיון הבא", אמר רובינשטיין. לפי שעה אין עוד תאריך לדיון הבא. בסיום הדיון, הורה בית המשפט על ראש הממשלה להגיש תצהיר תוך 48 שעות, והמדינה ביקשה לדחות זאת ביום, בטענה שיש ישיבת ממשלה.

במקביל, ביקשו השופטים לראות את חוות הדעת של הצבא ושל עמוס גלעד, ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, כדי להבין את תהליך קבלת ההחלטות. "אנחנו לא רוצים לקיים דיון חסוי אבל את החומר היינו צריכים לקבל", אמר רובינשטיין. במהלך הדיון, הועברה לשופטים מעטפה עבת כרס עם החומרים החסויים שלטענת המדינה מכילה את המידע שמבסס את ההצדקה להפעלת סעיף 52. מדובר בשישה מסמכים של משרד הביטחון, צה"ל, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), משרד האנרגיה והקבינט המדיני-ביטחוני משלוש השנים האחרונות. העותרים לא הורשו לראות את המסמכים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הוסיף בעל פה חוות דעת של משרד עורכי דין בינלאומי, שהעריף סיכוני תביעה או בוררות.

הפגנה נגד מתווה הגז מחוץ לבית המשפט העליון 3 פברואר 2016 (רוני כנפו)
"הכרעות מדיניות, כלכליות וחברתיות צריכות להיקבע על ידי נבחרי הציבור". מפגינים נגד המתווה (צילום: רוני כנפו)

שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ אמר במהלך דיון: "כשמוניתי לשר אנרגיה חשכו עיני. ראיתי שאנחנו עומדים לפני הגז הטבעי בשוקת שבורה. בלי ביטחון אנרגטי, בלי הכנסות, הפסד המדינה אדיר, הפסדים כלכליים קשים למדינה, שפתאום אין חשמל בחלקים גדולים של המדינה בתעשייה בבתי חולים, בבתים של האזרחים. ביטחון אנרגטי הוא חלק בלתי נפרד מביטחון לאומי. זה לא מקרי שראש ממשלת יוון ביקר פה פעמיים מאז אישור המתווה בכנסת, זה לא מקרי שהטורקים מודיעים על מאמץ מחודש שטורקיה צריכה את ישראל מאז האישור בכנסת. יש עוד דברים חשאיים על מגעים עם מדינות פרובלמטיות והם מצביעים על האפקטיביות המידית בענייני החוץ והביטחון ומיצובה בזירה של המזרח התיכון".

לדבריו, "המתווה אושר בשני פורומים הכי גדולים, במליאת הממשלה ובכנסת ישראל, ברוב משמעותי יותר מהרוב הקואליציוני הרגיל. שני הגופים המרכזיים שמייעצים לממשלת ישראל הביעו תמיכה חד משמעית במתווה: בנק ישראל וגם ה-OECD בדוח שלו. המתווה מחויב למציאות וצריך ליישם אותו במהירות".

"מאז קום המדינה לא הפעילו את סעיף 52"

העתירות שנדונו היום הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לצדק חלוקתי, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועל ידי המפלגות מרצ והמחנה הציוני. הן עוסקות בסוגיות שונות הנוגעות למתווה עצמו ולתהליך אישורו.

עו"ד דפנה הולץ, המייצגת את מרצ, תקפה את הפעלת סעיף 52, וטענה כי אין בסיס לכך מסיבות של חוץ ובטחון "מאז קום המדינה לא הפעילו את סעיף 52. היו פה מלחמות, מבצעים. פתאום ביטחון אנרגטי שווה ביטחון? תכף יגיע ביטחון המזון, ביטחון המלח", אמרה. הולץ ביקשה "לאתגר את בית המשפט בשני דברים: חלק א' של המתווה לא מסתדר עם חלק ב', ולכן יש לבדוק אם יש שיקולי ביטחון שגוברים על חוק ההגבלים. לא נשקלו ענייני תחרותיות, על אף שהעלו שיקולי תחרותיות והעוגה לא קפאה".

שלי יחימוביץ' ויובל שטייניץ בפתח דיון בג"ץ בנושא מתווה הגז, 3 בפברואר 2016 (צילום מסך , מטוויטר)
בית המשפט ביקש תצהירים לפני הופעת שטייניץ ונתניהו. שטייניץ ויחימוביץ', בסלפי בפתח הדיון (צילום מסך מטוויטר)

עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את המחנה הציוני, פנה לשופטים וטען כי "המדינה מונעת מכם עמדה סדורה בנוגע לתחרותיות, ודואגת לא להביא ניתוח לתחרותיות של רשות ההגבלים העסקיים". השופטת אסתר חיות הקשתה על ברנע, שמציע מסלול לפיקוח על מחירי הגז, והטיחה בו: "איזה מסלול פיקוח מחירים אתם רוצים לעשות, הטענה הזאת לא מביאה עמדה לגבי הצדק שיש בה, היה אפשר להעלות אותה כבר בשנת 2012". בכך התכוונה השופטת לוועדת צמח, הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.

"מחירי הגז בעולם צוללים - ואילו בישראל הם מהגבוהים ביותר"

כמאה מפגינים התכנסו מול בית המשפט העליון במהלך הדיון. ממטה מאבק הגז נמסר כי "אזרחי ישראל הגיעו לוודא מקרוב שנעשה צדק, נוכח המתנות הלא הגיוניות שאותן קיבל מונופול הגז, שהוקם באופן לא חוקי, מהפוליטיקאים". לדבריו, "משאבי הטבע של ישראל שייכים לאזרחי ישראל. הפקעת הריבונות מממשלות ישראל העתידיות, כפי שנעשה במתווה שמחייב כל ממשלה וכל כנסת בקיומו, היא לא דמוקרטית".

עוד נמסר כי "במהלך הימים האחרונים זכינו לשלל ספינים, מחוזים שלמעשה לא נחתמו ועד להבטחות סרק על כך שהמונופול 'ישתדל' לפתח את מאגר לוויתן עד שנת 2019, והכל במטרה להצדיק את השימוש השערורייתי בסעיף 52 לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים ואת הפטור הלא חוקי שקיבל המונופול מפעולות חקיקה למשך 10-15 השנים הבאות. כל אלו לא יכולים לשנות את העובדה שמתווה הגז קורס נוכח מציאות שבה מחירי הגז בעולם צוללים - ואילו בישראל מחירי הגז הם מהגבוהים בעולם בקרב מדינות המפיקות גז".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ישיבת ממשלה. פברואר 2016 (פול צלמים , עמית שאבי)
יגיע להעיד? ראש הממשלה נתניהו (צילום: עמית שאבי)

יו"ר מרצ זהבה גלאון, שישבה בקהל, אמרה כי "היום מגיע לבג"צ אחד המאבקים הבולטים שמנהל הציבור נגד הממשלה האטומה הזאת. ההחלטה השערורייתית לדרוך על חוק ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז נגועה בשיקולים זרים בתכלית, שמהותם רצונו העז של ראש הממשלה להעביר את מתווה הגז ויהי מה. נימוקיו, ששייכים לתחום יחסי החוץ והביטחון, מהווים כסות בלבד לטעמים האמיתיים".

לדבריה, "לא בכדי מעולם לא נעשה שימוש בסעיף 52 לחוק", שאפשר לנתניהו לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים. גלאון הוסיפה כי למיטב ידיעתה " מעולם אף לא נשקלה האפשרות לעשיית שימוש בו". המהלך ננקט, לטענתה "למרות המצב הריכוזי במשק, וחרף אין ספור מצבי החירום, מלחמות ומצבי החוץ והביטחון המורכבים והרגישים אשר פקדו את מדינת ישראל מאז שחוקק החוק".

(עדכון ראשון: 7:21)

הפגנה נגד מתווה הגז מחוץ לבית המשפט העליון 3 פברואר 2016 (רוני כנפו)
כמאה בני אדם הגיעו להפגין נגד המתווה מול בית המשפט העליון, היום (צילום: רוני כנפו)