ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (חמישי) בצהריים בטקס חגיגי בפארק האקו תעשייתי נאות חובב על מתווה הגז. במהלך האירוע נשאו דברים שר האנרגיה יובל שטייניץ ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ולאחר מכן חתם נתניהו על ההסכם בשבתו כשר הכלכלה. בחתימתו יפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, המאפשר לו לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים - דיוויד גילה, שהתפטר בטענה כי המתווה לא יוביל לתחרות - בנימוק ביטחוני.
נתניהו אמר בטקס: "הגז ניתן לנו במתנה מהקדוש ברוך הוא וזה יהפוך אותנו למעצמת אנרגיה. זה נמצא מתחת לאדמה ואנחנו צריכים להוציא אותו. לפני שעה חתמתי על מכתב לאיתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה). קיבלתי את חוות הדעת של הרוב, שבעה חברי כנסת. קראתי גם את חוות הדעת של המיעוט, ששה חברי כנסת. לצערי זה הפך לדיון פוליטי, פופוליסטי, שקלתי את הדברים והחלטתי לאשר היום את מתווה הגז".
נתניהו סיפר על יעדי המדינה. "יש לי שלושה חזונות: הראשון תל"ג של חצי טריליון דולר, זה נותן לנו כלים לביטחון, לבנות את המדינה שלנו. החזון השני, הוא מאחורינו - באר שבע, שתהפוך לעיר של חצי מילון תושבים. דבר זה מתפתח לכל יישובים הנגב. דבר זה משנה את הנגב וזה מחייב כמובן השקעה גדולה, זה מחייב את הזנקתו של הסקטור הפרטי. זה הקטר שמביא את כל הצמיחה והברכה לכל תושבי ישראל. החזון השלישי הוא לצמצם את הפערים ולערב את כל תושבי מדינת ישראל בחינוך וברווחה. בגלל החזונות הללו, אנחנו צריכים לתת גז למדינת ישראל ולתושבים. הגז יהפוך אותנו לכוח אנרגיה חשוב מאוד עולם".
מתווה הגז - לקריאה נוספת בנושא:
חרף המלצת ועדת הכלכלה: ראש הממשלה יחתום היום על מתווה הגז
ועדת הכלכלה: אין מקום לעקיפת הממונה על ההגבלים במתווה הגז
נינוח ולא מודאג: נתניהו יודע שההופעה בוועדת הכלכלה הייתה לפרוטוקול
הוא הוסיף: "המתווה הוא חיוני. הוא חיוני לביטחון, אנחנו לא רוצים להישאר עם שדה, אסדה ותחנת כוח אחד שיורים עליה. אין אפשרות לפתח את שדות הגז הגדולים בלי מתווה הגז. זה הסיכוי היחיד. דבר זה חשוב לכלכה שלנו, כי זה נותן לנו מקור אנרגיה זול לעומת אחרים, וזה נותן לנו את היכולת לפתח הכנסות גדולות יותר לרווחה. בנוסף, דבר זה מקדם את ישראל מול מדינות אחרות בעולם כגון ירדן, טורקיה ומצרים וכמובן מדינות אירופה שמעוניינת בגז. זה חשוב ליחסי החוץ, לביטחון, לכלכלה ולחברה".
שטייניץ: "הביקורת נגד המתווה גלשה להסתה"
שטייניץ אמר כי החתימה על המתווה היא יום חג לישראל. "לאחר שנים של עיכובים מיותרים ומזיקים, לאחר שישה חודשים של מאבק אדיר לשים סוף למאגר הגז הגדול ביותר, לאחר שישה חודשים של מאמץ אדיר לגבש מתווה עם כל הרגולטורים", אמר. "אחרי שנים של עיכובים אנחנו סוף סוף נעים קדימה לפתח את מאגרי הגז. אנחנו כציבור נשלם פחות מהממוצע, בין הנמוכים, אך לא הכי נמוך מבחינת המחיר של הגז לתעשייה והחשמל. מה שהוכח כאן הוא שמול גלים של ביקורת לגיטימית, שגלשו לעתים להסתה, לפסים של אלימות לא לגיטימית, חצאי אמת ומידע לא נכון - כשרוצים לעשות את הדבר הנכון, אפשר. אם לא הייתי לוקח אחריות ולא הייתי מגבש את המתווה הזה, הייתי מועל בתפקידי כשר האנרגיה".
לדבריו, "המתווה הזה הוא טוב, הוא טוב יותר ממתווים אחרים במדינות אחרות. יש להקשיב לביקורת, אבל לא להיכנע להתלהמות ולהפחדה. לכן זה הוא יום חג. אני רוצה לומר מילה אחרונה בנאות חובב לתעשיינים והעובדים כאן וברחבי הארץ: גז זה יכניס מיליוני ומיליארדי שקלים לטובת כל עם ישראל, יכניס כסף שיגיע לבריאות, רווחה וחינוך. אנחנו זקוקים למתווה הזה מבחינת ההכנסות האדירות, וגם מבחינת הביטחון האנרגטי. נכון שיש לזה גם ערך מדיני, אבל אני בטוח שהדבר הזה שאנחנו רואים היום יהיה ברור יותר בשנים הקרובות. בנוסף, יש לזה ערך סביבתי מבחינת אוויר נקי יותר. מה גם שיש למתווה ערך עצום לתעשייה הישראלית.
"אנחנו, אדוני ראש הממשלה ואני, בחודשים שעברו, הובלנו רפורמה שתאפשר לנו בעתיד לחבר לגז משלושה-ארבעה מפעלים בשנה ל-200-100 מפעלים בשנה. זה הוא יום חג למדינת ישראל ואזרחיה, וזה גם יום חג קטן בשבילי. אני מתגייס לנושא הזה ואני לא אתן לוויכוחים הרגולטורים להימשך, אלא אני מתכוון להתניע את מתווה הגז. דבר זה לקח חצי שנה קשה, לא תמיד היה קל. אז היום תם עידן הרגולציה העודפת והחלמאות, אבל אנחנו לא נחים, כי מתחיל עידן היצירה - קידום של חיבור של מפעלי תעשייה לגז טבעי זול עם אספקה אמינה, מה שייתן לה יתרון בזירה הבינלאומית. תודה לך ראש הממשלה על הגיבוי הבלתי נלאה בחודשים האחרונים וחג שמח לכולנו, כולנו נהנו מכך".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה כי המאבק נגד המתווה לא תם. "מדובר בהסכם כניעה. אבידה לישראל. נתניהו בא ואומר זה לא יום אבל. נכון, זה לא יום אבל, אבל זה יום קשה. ואם מישהו מעלה על דעתו שהמאבק נגמר - הוא טועה. המאבק רק מתחיל. הציבור לא יוותר כל כך מהר על הנכסים שלו. נתניהו לא עשה לנו טובה כשהגיע לוועדת הכלכלה. הוא אדם מוכשר ונתן שואו נהדר, אבל לא ענה על אף שאלה מהותית. המבחן עובר לבג"ץ, שיחליט מה טוב למדינת ישראל", אמרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
היא הוסיפה כי נתניהו פועל נגד האינטרס הציבורי. "מונופול הגז יקבל היום מכתב כניעה אישי מראש הממשלה, שבו הוא מודיע לנובל ולתשובה כי הוא רומס את חוק ההגבלים העסקיים ומעניק להם במתנה מונופול נצחי על אוצרות הטבע של מדינת ישראל, בכל מחיר מופקע שיתחשק להן לדרוש".
לדבריה, אין טופס חתימה על סעיף 52. "בפועל זה מכתב מאראלה ממפעל הפיס, אלא שהחתום עליו הוא ראש ממשלת ישראל, ומי שמשלמים את כספי הפרס הם אזרחי המדינה. הנורא מכל הוא שנתניהו יודע שהסיבות למתנה זו הן שקריות לחלוטין ונשענות על מסד רעוע של מציאות כוזבת. גם אם מתווה הגז יחלץ מהעתירות לבג"ץ, הוא לעולם לא יצא לפועל, באשמת ראש הממשלה. פיתוח לווייתן וצינור שני בתמר יעוכבו לעוד שנים, מחירי הגז ירקיעו לשמיים ועמם יוקר המחיה, ויש סיכוי גבוה שגם יצוא למצרים לא יהיה".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), הוסיף כי יגיש בג"ץ. "החתימה על מתווה הגז באמצעות סעיף 52 היא שימוש לשווא בשם ביטחון ישראל. זה ניצול ציני של צורכי הביטחון בשירות אינטרסים שאינם טובת הציבור הישראלי. סיעת המחנה הציוני שבראשותי תגיש בג"ץ כבר בתקופה הקרובה, במטרה לעצור את המהלך המעוות הזה כדי לשמור על כלכלת ישראל ולהחזיר לציבור הישראלי את זכויותיו", אמר במהלך פגישה עם סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגישו הבוקר עתירה לבג"ץ באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר נגד השימוש שעשה ראש הממשלה בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. "ההחלטה של ראש הממשלה נגועה בשיקולים זרים, בתירוצים ביטחוניים מצוצים מהאצבע ובחוסר סבירות קיצונית. מרצ מבקשת מבית המשפט העליון להוציא צו ביניים, המונע את תחילת הפעלת מתווה משק הגז הטבעי, וזאת עד לקבלת הכרעתו הסופית בעתירה", נמסר.
החתימה על המתווה - לאחר חודשים של מאבק
אישור המתווה מגיע לאחר חודשים של מאבק ציבורי עיקש שכלל הפגנות שבועיות והמוניות ברחבי הארץ נגד המתווה. וכן לאחר דיון סוער בוועדת הכלכלה שנערך ביום שלישי האחרון, שבסופו החליטה הוועדה כי אין הצדקה להפעיל את סעיף 52 להגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז במתכונתו הנוכחית.
לפי סעיף זה, ראש הממשלה המכהן כשר הכלכלה, שמעוניין לאשר את מתווה הגז, מחויב להיוועד ולהתייעץ עם ועדת הכלכלה ולהתחייב לקרוא את המלצותיה, אך הוא אינו מחויב לקבלן. אתמול הגישה הוועדה לנתניהו את המלצותיה ובראשן ההחלטה שלא להפעיל את סעיף 52. ההחלטה התקבלה ברוב של שבעה חברי ועדה נגד הפעלת הסעיף לעומת שישה שהצביעו בעד. נתניהו כאמור צפוי להתעלם מהמלצות הוועדה, ולאשר את המתווה.
מי מחברי הוועדה הצביע בעד ומי נגד?
חברי הכנסת שהצביעו נגד הפעלת הסעיף היו יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, (העבודה), איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), יוסי יונה (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה המשותפת) עבדל אל-חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד) ועיסוואי פריג' (מרצ). נגד הפעלת הסעיף הצביעו ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהחליף את ח"כ בוקר, ח"כ יואב קיש (הליכוד) שהחליף את ח"כ ביטן, ח"כ נורית קורן (הליכוד), ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ח"כ יואב בן צור (ש"ס) שהחליף את ח"כ יצחק וקנין וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).
מהו סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים?
מתווה הגז אושר כבר בקבינט, בממשלה ובכנסת, אך כדי לעקוף את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים גילה שהתפטר, היה צורך בהפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שלא הופעל מעולם. המחוקק קבע בצורה ברורה כי התחרות בשוק חשובה ביותר, אך אם הממשלה מחליטה כי החשיבות הביטחונית-מדינית עולה על שיקולים תחרותיים-כלכליים, הרי שלשר הכלכלה האפשרות להפעיל את הסעיף ובכך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים שאחראי לשמור על התחרות במשק.
ב-25 ביוני קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי בעת הנוכחית עיכוב בהרחבת שדה הגז תמר ובפיתוח המהיר של שדות הגז לווייתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים במדינה הוא בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ ועל ביטחון המדינה. המלצות הוועדה כפי שהוגשו לנתניהו, דוחות טענה זו וגורסות כי דווקא השיקול הכלכלי הוא שעומד מאחורי הרצון להפעיל סעיף זה.
"בדיונים הרבים שנערכו בוועדה הביאו בפנינו נציגי הממשלה נימוקים רבים שרובם ככולם נעוצים בתפיסה כלכלית הגורסת שמתווה זה, הכולל הסכמה עם החברות על פעולות כאלה ואחרות, טוב לכלכלת המדינה, והוא עדיף על פני הליכה בתלם הוראות חוק ההגבלים העסקיים ועל פני התדיינויות משפטיות העלולות להימשך זמן רב, ככל שהחברות יגררו את מדינת ישראל לכך", נאמר במכתב שהוגש לראש הממשלה.
מה צפוי לעמוד כמכשול נגד אישור המתווה?
נתניהו כבר הבטיח כי הוא הולך לאשר את המתווה וששום דבר לא יעצור אותו, לראיה "הדיל" שרקמו יחד ראש הממשלה ושר הכלכלה לשעבר אריה דרעי שוויתר על תפקידו לאחר שסירב להפעיל בעצמו את סעיף 52 ולקחת אחריות על המתווה, וזאת אף שכבר הצביע שלוש פעמים בעד המתווה הן בקבינט, הן בממשלה והן בכנסת. כדי לא לעכב את אישור המתווה הסכימו השניים כי דרעי יקבל תקצוב לסיעתו בסך של 300 מיליון שקלים ובתמורה יעביר דרעי את תפקידו לראש הממשלה, והוא זה שיפעיל את הסעיף. אלא שאישור המתווה לא מחייב את מימושו, שכן מה שעומד כמכשול עיקרי בפני המתווה הוא שורה של עתירות לבג"ץ שהוגשו ויוגשו על ידי ארגונים חברתיים וחברי כנסת נגד המתווה.
האם בג"ץ יתערב באישור המתווה?
לבג"ץ יש נטייה שלא להתערב בהחלטת ממשלה הקשורות למשק הגז הטבעי. בעבר הוא דחה את עתירתן של חברת הכנסת יחימוביץ' וח"כ תמר זנדברג ממרצ שביקשו להאריך את הליך השימוע הציבורי בטענה כי אין הצדקה להתערב בו, כמו גם בעתירה הקשורה לוועדת ששינסקי. לשופטי בג"ץ אין את הידע והסמכות לדון בעיקרי מתווה הגז, בפרמטרים כמו מחירי שוק, החלטות ייצוא וכן לקבוע אותם. עם זאת, הוא צפוי לדון בשתי סוגיות: אם ההליך של הפעלת סעיף 52 נעשה באופן דמוקרטי, ואם השיקולים הביטחוניים והמדיניים להפעלתו של הסעיף גוברים על השיקולים התחרותיים.
האם להמלצות ועדת הכלכלה השפעה על החלטת בג"ץ?
במהלך הדיון שנערך בוועדת הכלכלה הופיעו שורה של בכירים מכל התחומים במשק הישראלי, החל מהתחום הביטחוני ועד התחום החברתי והסביבתי. הבכירים נתנו את דעתם ונימוקיהם באשר לשאלה הקריטית: האם השיקולים המדיניים והביטחוניים גוברים על השיקולים התחרותיים? הפרוטוקולים מהוועדה צפויים לשמש את העותרים כדי להוכיח כי המהלך שהוביל נתניהו כבר לפני חצי שנה, שבו ביקש לקבע את נושא הגז כתחום שיש לו השפעה חשובה על מצבה המדיני והביטחוני של ישראל, ובכך לייתר את נושא התחרותיות שלה - אינו כשר.
בנימוקי החלטת הוועדה שהוגשו לראש הממשלה נכתב כי הוועדה ביקשה במהלך הדיונים לקבל תשובה חד-משמעית לשאלה: מדוע מצאו שר הכלכלה והממשלה לנכון להפעיל את סעיף 52? לפי הוועדה, אף אחד מנציגי הממשלה שהופיעו לא טען באופן ברור שהימנעות מהפעלת הסעיף עלולה לגרום נזק חמור לישראל, הן במישור הביטחוני והן במישור הבינלאומי. ראש הממשלה אף צוטט אומר: "ההחלטה להפעיל את הסעיף הזה נבעה קודם כל ממצב שנוצר, מצב שנכפה עלינו על ידי התפטרותו של הממונה על ההגבלים". נימוק נוסף שהוצג בסיכום הוא הטענה כי מצרים הודיעה שהיא מפסיקה את המשא ומתן על ייבוא הגז.
בנוסף לכך, במכתב של ועדת הכלכלה ציינו את נימוקיהם של מומחים בתחום מדיניות החוץ שכפרו בעמדת הממשלה. שגריר ישראל לשעבר במצרים ומנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר בטורקיה טענו בוועדה כי אין שום סיכוי שאספקת הגז למצרים וטורקיה תתממש.
מה הם עיקרי מתווה הגז?
ביוני האחרון הציג שר האנרגיה שטייניץ יחד עם צוות הבין-משרדי לגיבוש המתווה את עיקריו. לאחר הצגת המתווה התקיים שימוע ציבורי שנמשך כחודש ימים, שבעקבותיו בוצעו כמה שינויים קטנים וקוסמטיים במתווה, בהם שינוי המחיר ל-4.7-4.8 ליחידת אנרגיה שלא למשקי בית, קביעת מנגנון נוסף להגבלת המחיר וכן קביעת אבני דרך לפיתוח לווייתן. למרות זאת, עיקרי המתווה נשארו כפי שהוסברו בהצגת המתווה הראשונית.
לפי המתווה, חברת "דלק" תמכור את כל אחזקותיה במאגר תמר תוך שש שנים וחברת "נובל אנרג'י" תדלל את אחזקותיה מ-39% ל-25% ותוותר על זכות הווטו בתוך שש שנים. בכל הנוגע למאגר לווייתן לא יהיה שינוי במבנה האחזקות והנושא ייבחן מחדש תוך עשר שנים. כמו כן, שתי החברות יצטרכו למכור את כל אחזקותיהן במאגרים הקטנים תנין וכריש תוך 14 חודשים. רוכשי המאגרים יתחייבו לשווק גז רק לישראל.
הנצחת המונופול או פירוקו?
למרות הכרזתו של השר שטייניץ על פירוק המונופול, בפועל, כך על פי המתווה, לא יהיה שינוי במבנה האחזקות בחברת לוויתן, כך של"נובל אנרג'י" תהיה בעלות צולבת על שני המאגרים הגדולים במדינת ישראל. סך אחזקותיהן של שתי החברות בשני המאגרים ביום שאחרי יעמוד על 87%.
מהי מידת השפעת הלחץ האמריקני?
נדמה כי משרד התשתיות והאנרגיה הצליח להפעיל לחץ על חברת "דלק" של יצחק תשובה, שתישאר בסופו של דבר עם אחזקות רק במאגר לווייתן. אולם במקביל המשרד נכנע בפני "נובל אנרג'י" שהפכה לכאורה למרוויחה היחידה מהמתווה שגובש, ותישאר מונופול בשוק הגז בישראל. הכניעה ככל הנראה נבעה מכך שבישראל ידעו כי לא יהיו מוכנים להיגרר לערכאות בינלאומית מצד "נובל אנרג'י" אם מתווה הגז לא יאושר.
השתתף בהכנת הידיעה: עמרי נחמיאס
(עדכון ראשון: 06:30)